מקרו: החברות חותכות דיבידנדים כהכנה להאטה כלכלית

השוק ממשיך לשלוח מסרים מעורבים. בצד השורי נמצא נאום פאוול האחרון והתבטאויות נוספות של בכירי הפד' שמצביעים על האטה בקצב העלאת הריבית, ייתכן כבר בשבוע הבא ב-14 לדצמבר. בצד הדובי נמצא הטרייד אוף של החלטה כזו שבא לידי ביטוי בהתבטאויות השונות ובהערכות השוק – שיעורי הריבית יישארו גבוהים לזמן ארוך יותר מהצפוי. השוק שממשיך לסבול ממניה דפרסיה הגיב בהתחלה בהתלהבות לנאום פאוול, רק כדי להחזיר את כל הרווחים בימי המסחר הבאים.

הסיבה העיקרית למיני היפוך מגמה הייתה נתונים נוספים שפורסמו השבוע וגרמו לשוק להסס, ובראשם שוק העבודה החזק מדי בעיני הכלכלנים, שמעיד על כך שסכנת האינפלציה עוד רחוקה מלחלוף. הנתון המרכזי שמעורר חשש הוא העלייה החדה בשכר (שעדיין לא משיגה את קצב האינפלציה). גם נתוני המכירות של "חגי הקניות" בארצות הברית – הבלאק פריידי וסייבר מנדי, שברו שיאים ומעידים על כלכלה חזקה שעלולים לעודד את הפד' להמשיך בהעלות הריבית, אם כי את הנתון הזה כדאי לקחת בערבון מוגבל, כיון שבהתאמה לאינפלציה הנתונים מרשימים פחות.

מהלך חשוב שמתפתח ויהיה לו השפעה דרמטית לשני הכיוונים הוא היציאה האפשרית של סין ממדיניות האפס קורונה. מצד אחד הצעד יכול לתת זריקת מרץ רצינית לכלכלה, ומצד שני יכול לחדש את תנופת האינפלציה, במיוחד במחירי הסחורות שיתחילו סייקל חדש של עליות מחירים.

במבט להמשך האיום שעומד מעבר לפינה הוא מיתון בארצות הברית שיגרור אחריו מיתון עולמי, וכתוצאה מכך פגיעה ברווחי החברות וירידות שערים בשווקים. בפד' עדיין מאמינים שישנה "דרך צרה" שתאפשר נחיתה רכה שלא תגרור מיתון, או שתגרור מיתון קל ולא מורגש. רבים מאמינים שהקו הזה כבר נחצה, ושהמיתון שמעבר לפינה לא יהיה קל כלל.

• משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אינדיקטורים להמשך

ישנם אינדיקטורים שונים על פיהם מנסים לחזות האם באמת יהיה מיתון לבסוף. אחת הדרכים לנסות לזהות את הטרנד הבא הוא, כפי שכתבנו בעבר, מהמיקרו אל המקרו. כלומר אוסף מידע שמגיע מחברות רבות ומסמן מגמה. לדוגמה, אוספים התבטאויות, תחזיות או הערכות של הרבה מאד חברות, ובודקים מהו הכיוון אליו הם מכוונים. היתרון בדרך הזו היא שכל מנכ"ל או סמנכ"ל כספים רואה את השוק דרך המשקפים שלו, של החברה הספציפית שהוא מנהל, עם ההתמודדויות האתגרים, החסרונות והיתרונות שלה. כאשר מדובר על חברה אחת בלבד, ההשלכות על המקרו אינן משמעותיות, אולם כאשר מצטברים ראיות כאלה משווקים שונים, תחומים שונים ומודלים עסקיים שונים, וכולם מצביעים על אותו כיוון, הרי שהנתונים האלו מהכלכלה הריאלית מהווים אינדיקטור טוב למצב השוק ולעתיד הקרוב.

השבוע פרסמנו אוסף התבטאויות של מנכ"לים של בנקים גדולים בארצות הברית שמרמזים על מיתון מתקרב. הבנקים מהווים אינדיקציה טובה כיוון שיש להם ממשק עם כל חלקי השוק, ולכן תחושה טובה של מצב הכלכלה הריאלית. אולם לא רק הבנקים הולכים בכיוון הזה. ב-CNBC  אספו התבטאויות ממגוון מנכלים מובילים של חברות שונות מסקטורים שונים במשק האמריקאי: ג'נרל מוטורס, וולאמרט וחברות תעופה שמצביעים על כך שהאינפלציה, שיעורי הריבית הגבוהים והמתחים הגאופוליטיים יגרמו להאטה כלכלית ומכינים את החברות שלהם לתרחיש כזה.

התבטאויות של מנכ"לים הן חשובות, אבל אולי חשובות יותר הן החלטות בפועל שמתקבלות בניהול החברה, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שהתבטאויות לא עולות כסף ויכולות לבוא משלל אינטרסים כאלה ואחרים, מעשים לעומת זאת כנים יותר, בהנחה שהמנהלים אכן עושים רק מה שטוב לחברה. לכן, החלטות עסקיות או פיננסיות של חברות שמתקבלות ומיושמות בפועל יכולות להעיד טוב יותר על ההערכה האמיתית של כלל גורמי ההנהלה. בנוסף, ההחלטות עצמו יכולות להניע דינמיקה שבסופו של דבר תגרום לשינויים ממשיים בכלכלה עצמה.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

מה אומרים הדיבידנדים?

כך גם הנתונים האחרונים בתחום הדיבידנדים. דיבידנדים הם מבחינה מסוימת העברת כסף מכיס אחד לכיס אחר, תוך כדי תשלום מס בדרך. נניח שישנה חברה בשווי 100 מיליון דולר ובקופתה 10 מיליון דולר, ונניח לצורך הדוגמה שאין לה חוב. המשמעות היא שהשוק מעריך את שווי הפעילות שלה ב-90 מיליון דולר פלוס הכסף שבקופה ומכאן נובע השווי של 100 מיליון דולר. כאשר החברה מחלקת את הדיבידנד ערכה בשוק יורד אוטומטית ל-90 מיליון דולר ועשר מיליון דולר עברו מערך החברה לחשבון הבנק של בעלי המניות, תוך כדי כך שבדרך הממשלה לוקחת את חלקה בצורת מס דיבידנד, כך שבאופן מעשי ייתכן אפילו שהחלוקה רעה למשקיעים מבחינה מסוימת.

ובכל זאת משקיעים אוהבים דיבידנד. ראשית, הוא מאפשר "להיפגש עם הרווחים" לאורך הדרך ולא רק בשעת מימוש ההשקעה. אם אתה מחזיק לטווח ארוך ולא מתכוון לממש את המניה הרי שאם תרצה לראות חלק מרווחי החברה לאורך תקופת ההשקעה הדרך היחידה לכך היא באמצעות הדיבידנד. בנוסף, חלוקת הדיבידנד גם משדרת לשוק שלחברה תזרים מזומנים יציב, ושהיא מרוויחה כסף אותו ניתן לחלק למשקיעים. ייתכן גם שהיא נפתרת מ"שומן" מיותר, בדמות כסף מזומן שאין לחברה שימוש מעשי בו שיגדיל את רווחיה בעתיד.

ישנם גם חברות שמנסות להקפיד על העלאת דיבידנד עקבית שנה אחר שנה. הטובות שבהן נכנסות לרשימת המניות ה"אריסטוקרטיות", כלומר, אלו שהעלו דיבידנד ב-25 השנה האחרונות. ברשימה האקסקלוסיבית נמצאות חברות כמו T&T  או אקסון מובייל, וגם ריאליטי אינקום, עליה כתבנו לפני מספר שבועות. המועדון האקסקלוסיבי יותר הוא של מלכי הדיבידנד, כלומר חברות שהעלו את הדיבידנד באופן רציף ב-50 השנה האחרונות. בין השאר מרק, שברון, קוקה קולה ועוד.

הפחתה של הדיבידנד, לעומת זאת, משדרת לשוק שמשהו רקוב בממלכת דנמרק. תזרים המזומנים אולי כבר לא יציב, הרווחיות נפגעה, או שלכל הפחות המנהלים צופים שכך יקרה. במיוחד בחברות שיש להן היסטוריה ארוכה ויציבה של חלוקת דיבידנד, הפסקה של חלוקה כזו יכולה לגרום תגובה צורמת מהשוק.

אז השוק אוהב העלאות דיבידנדים ושונא קיצוץ בדיבידנדים. זו הסיבה שהרבה מנהלי חברות ישתדלו להעלות דיבידנד במידת האפשר ויקצצו בדיבידנד רק במצבים שאין להם ברירה או שהם באמת חוששים מההמשך וצופים שהם יזדקקו לכסף מזומן בקרוב. אם קיצוץ הדיבידנד הוא לצורך השקעה נוספת, אז ייתכן שזו תהיה דווקא החלטה חיובית לשווקים, אך אם הוא בגלל חששות ממחסור במזומן להמשך ניהול העסק, זה סימן רע.

אתר וול סטריט הוריזון מצא כי ישנה עליה באחוז החברות הבינלאומיות שהודיעו על קיצוץ הדיבידנד במחצית השניה של שנת 2022. במספר החברות שהודיעו על העלאת דיבידנד, לעומת זאת, נרשמה ירידה. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שמנהלי הכספים ומנהלי החברות סבורים שהחוזק הכלכלי הוא זמני בלבד, ויש להם צורך בכרית בטחון רחבה יותר בשנה הבאה, בה עלויות החוב ימשיכו לטפס, הצרכנים יאלצו להדק את החגורה, והפד' ימשיך לשאוב כסף מהשוק באמצעות הקטנת המאזן החודשית שלו. לא סביר להניח שהצורך שרואים המנהלים ביותר מזומן קשור להזדמנויות השקעה חדשות שהם צופים.

על פי האתר, מספר החברות שקיצצו דיבידנד ברבעון השלישי היה 16% לעומת 14% ברבעון המקביל בשנת 2021. זו לא נראית עליה דרמטית, אולם ברבעון הרביעי כבר כעת, לפני סופו, הנתון עומד על 16% לעומת 12% בשנה המקבילה, שינוי משמעותי הרבה יותר, וזאת עוד לפני שהסתיימה עונת הדוחות לגמרי, כך שעוד חברות עלולות להצטרף לטרנד.

בצד העלאת הדיבידנדים, שתמיד גבוהה מההורדות, נרשמת ירידה, והמספרים נמוכים אף יותר מאשר בשנות הקורונה. בשנה שעברה 25% מהחברות הודיעו על העלאת דיבידנד במחצית השניה של השנה, לעומת 21% בלבד השנה, אם כי הנתון הזה עוד עשוי להשתפר.

טרנד צמצום הדיבידנדים כנראה בא גם לענות על צרכי המשקיעים. סקר שנערך בקרב מנהלי השקעות על ידי בנק אוף אמריקה בנוגע לשאלה מה הם היו מעדיפים לראות שהחברות עושות עם המזומנים, מגלה שהמנהלים מחפשים כעת את חיזוק המאזן יותר מאשר השקעות הון או חלוקת דיבידנדים. אם בשנים 2020 ו-2021 הנתון אותו חיפשו מנהלי ההשקעות יותר מכל היה הגדלת השקעות ההון, עם קרוב ל-60% מהמנהלים, הגורם השני והשלישי, חלוקת דיבידנדים וחיזוק מאזן בהתאמה, היו בצמידות זה לזה עם מעט מעל או מעט מתחת ל-20% לכל אחד מהם, הרי שב-2022 ישנו שינוי דרמטי כשמעל 60% מסתכלים קודם כל על המאזן, והמקום השני והשלישי מתחלק בין דיבידנדים וחיזוק מאזן עם כ- 20% לכל אחד.

שינוי העדפות הזה מעיד שגם מנהלי ההשקעות סבורים – בשנת 2023 יהיה צורך במזומן זמין, פחות חשוב כעת לחלק דיבידנדים או להשקיע מחדש. יש להדק חגורות כי המצב הפיננסי של החברות מסוכן. כשיותר ויותר חברות חושבות כך ויותר ויותר מנהלי השקעות מחפשים את היציבות הזו המשמעות היא שהם חוזים האטה כלכלית. ייתכן גם שעצם הציפיה הזו עצמה תיצור את ההאטה הזו.

מיקרו – אסטרטגיית לונג-שורט מעניינת אך מסוכנת: שורט מניות נפט לונג נפט

באסטרטגיית לונג שורט המשקיע מעריך שנכס אחד יציג ביצועים טובים יותר ביחס לנכס אחר. הוא קונה את הנכס שהוא חושב שיהיה טוב יותר, ומוכר בשורט את הנכס שחושב שיציג ביצועי חסר ביחס לנכס הראשון. שימו לב שלא כתבתי "יעלה" או "ירד" שכן האסטרטגיה בנויה על הבדלי התנועות בין שני הנכסים ולא על עליה או ירידה אובייקטיבית שלהם.

לשם הפשטות נניח שאני מעריך שנכס א ירד ונכס ב יעלה. אני מוכר את נכס א בשורט תמורת 100 שקל ובכסף הזה קונה את נכס ב. חוץ מעמלות אין לי פה כל הוצאה ואני במצב מאוזן. כעת נניח שנכס ב (עליו אני בלונג) ירד למחיר של 90 שקל, ואילו נכס א (עליו אני בשורט) ירד למחיר של 80 שקל, הרי שנוצר לי רווח של 10 שקל. במידה ושני הנכסים יעלו, הראשון למחיר של 120 שקל והשני למחיר של 110 שקל עדיין הרווחתי 10 שקל.

במקרה שהשוק ילך בכיוון הפוך מהערכתי עלולים להיווצר הפסדים. נניח שנכס א ירד למחיר של 90 שקל ונכס ב ירד ל-80 שקל הרי שהפסדתי 10 שקל, וכך יקרה במקרה מקביל של עליה בנכס א יותר מאשר בנכס ב. הרווחים וההפסדים שעלולים להיווצר מוכפלים כמובן כאשר שני הנכסים נעים בכיוונים מנוגדים.

לעיתים קרובות משתמשים באסטרטגיה הזו לנכסים קרובים שנעים בקורלציה מסוימת, ומעריכים שבכל זאת קצב השינויים יהיה שונה. במקרה כזה הסיכון להפסדים גדולים פוחת, אך גם הסיכוי לרווחים גדולים. לדוגמה חברה אם וחברה בת בדרך כלל ינועו בכיוונים דומים, אך אם אתה מעריך שאחת מהם תנוע מהר יותר אפשר לנסות ליצור לונג שורט על שתיהן.

חברות האנרגיה המסורתית נעות באופן מסורתי בקורלציה גבוהה למחירי הנפט והגז שכן רווחיהן כמובן תלויות במחיר הסחורות הזו. יחד עם זאת לאחרונה נוצר פער מסוים ביניהן, שכן החברות עדיין נסחרות במחירי שיא אך מחיר מוצרי האנרגיה ירד בחדות בחודשים האחרונים. המצב הזה הוא לא טבעי וסביר שהפער ייסגר בצורה כזו או אחרת.

החברות ניצלו את זרם המזומנים הענק אתו נפגשו בעיקר לחלוקת דיבידנדים ופחות להשקעות, שכן סביבת ההשקעה עדיין עוינת למדי להשקעות לא ירוקות עם שגעון ה-ESG שמשתלט על חברות הניהול כמו בלקרוק. נראה, אם כן, שאופק עלית הרווחים מהשקעות נוספות לא גבוה במיוחד, וההשפעה של ירידת מחירי האנרגיה צפויה לבוא לידי ביטוי בדוחות הקרובים. הדבר עלול להשפיע על מחירי המניות בטווח הקצר-בינוני.

מצד שני, ספק אם מחירי האנרגיה ימשיכו לחפש תחתיות חדשות, וישנן כמה גורמים שמעידים על ריבאונד אפשרי בטווח הזמן הקצר-בינוני. ראשית סין מראה (שוב, הפעם באמת?) סימני שינוי של מדיניות האפס קורונה. במידה ואכן כך יתרחש צפויה עליה בביקוש לאנרגיה מצד הענקית האסיאתית וצפויה עליית מחירים.

ארצות הברית ממשיכה להשתמש במלאי החירום שלה, שנמצא כעת בשפל מאז שנות ה-80. מתישהו המדיניות חסרת האחריות הזו צפויה להיפסק (או שפשוט המאגרים יגמרו בסוף) מה שיפחית את ההיצע שכעת מוגבר באופן מלאכותי. בנוסף, בסופו של דבר יהיה צורך למלא את אותם מאגרים, כך שצפויה גם השפעה על צד הביקוש.

מדינות קרטל אופק מפלרטטות כבר מזה זמן עם קיצוץ בתפוקה אל מול הביקוש שהן מחשיבות לחלש. גם זה עלול לפגוע בהיצע ולהעלות מחירים.

אירופה עדיין לא סיימה להתמודד עם החורף, כשהמאגרים שצברה במהלך הקיץ לא צפויים להחזיק מעמד עד סופו. בנוסף, הסבסוד שהכריזו כמה מהמדינות לחשבונות האנרגיה של התושבים יפגע במנגנון המחירים, ויגרום לכך שהביקוש יפגע פחות כשיעלו המחירים מה שיגרום לטפס אף יותר בסופו של דבר.

לבסוף, ההחלטה על מחיר גג לאנרגיה רוסית שעלול גם הוא להוביל למחסור במערב ולעליית מחירים (במזרח, הודו וסין, דווקא יהנו מירידה מסוימת במחיר האנרגיה הרוסית).

כל הגורמים האלו מרמזים שייתכן מאד שמחירי האנרגיה יחזרו לעלות בטווח הזמן הקצר-בינוני.