שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

שלמה גרינברג: המניות שצריך לקנות והמדינות שצריך להשקיע בהן (עכשיו)

הצמיחה של הכלכלה הדיגיטלית תתמקד, בשנים הקרובות, בארצות המתפתחות וגם בישראל; כדאי מאוד למשקיע לנצל את התיקון ולהקדיש פינה בפורטפוליו למדינות ולחברות שייהנו מכך
נושאים בכתבה מניות מומלצות

המונח "כלכלה דיגיטלית" מייצג את המיזוג בין המחשוב דיגיטלי לכלכלה המסורתית, כיצד פעילויות כלכליות מסורתיות (ייצור, הפצה, סחר) משתנות על ידי האינטרנט. הכלכלה הדיגיטלית ידועה בכינוי כלכלת האינטרנט (Web Economy) או הכלכלה חדשה מכיוון שהכלכלה הדיגיטלית מחליפה ומרחיבה את הכלכלה המסורתית ללא הרף. כולנו עדים לתרומת הכלכלה הדיגיטלית לחברות השונות אבל מסתבר שהתרומה למדינות אינה קטנה מכך. הוכח שככל שכלכלת מדינה הופכת יותר דיגיטלית כך גם הצמיחה הכלכלית גבוהה יותר וכך גם רווחת התושבים ודוגמאות טובות לכך הן טאיוואן וישראל שהמעבר הזה הפך אותן מ"מתפתחות" ל"עשירות" וזאת למרות אינספור בעיות כלכליות ופוליטיות.

מדד הכלכלה הדיגיטלי של הפיננשייל טיימס וחברת הייעוץ הבריטית החשובה אומדיה, ה-FT-Omdia Digital Economies Index, מודד את הגודל והצמיחה של הכלכלות הדיגיטליות המובילות בעולם מ-2022 עד 2026. המדד מנתח 16 מדדי כלכלה דיגיטלית על פני חמישה פלחי שוק עיקריים ב-51 מדינות (מידי שנה נוספות מדינות למדד שבשנה שעברה בדק 39). חמשת המדינות שהובילו ב-2022 בקצב התרחבות הכלכלה הדיגיטלית, היו הודו ווייטנאם שם התרחבה הכלכלה החדשה בקצב של 12.3%, ישראל שצמחה ב-11.6% ואינדונזיה וסין שצמחו בקצב של 11.4% ו-11.25 בהתאמה.

ב-2023 יובילו הודו ומקסיקו עם 10% ואחריהן וייטנאם, ישראל וקולומביה עם 10.3, 10.2 ו-9.6 אחוזים בהתאמה.  ב-2026 תהיינה 5 המובילות וייטנאם, מקסיקו, הודו, אינדונזיה וערב הסעודית. ישראל תרד בקצב הצמיחה למקום השמיני. טאיוואן אגב נמצאת במקום ה -29 וב-2026 חזויה לרדת למקום ה-35.

עם זאת, צריך כמובן לזכור שמבחינת היקף הפעילות הדיגיטלית מובילות המדינות המפותחות בגדול. חמשת המובילות, מבחינת ההיקף הדולרי של הפעילות הדיגיטלית ב-2022 הן סין, ארה"ב, הודו, יפן וגרמניה ואותן מדינות, באותו סדר, יובילו גם ב-2026. ישראל, אליבא קריטריון זה, נמצאת במקום ה-41 וחזויה להישאר באותו מקום גם ב-2026. טאיוואן, שכעת נמצאת במקום ה-22 תעלה למקום ה-20.  את כל הסטטיסטיקה והטבלאות תמצאו בכתבה.

הגידול המהיר של חדירת הכלכלה הדיגיטלית מצביע על כך שיותר ויותר מדינות מבינות שהמעבר לכלכלה דיגיטלית אינה רק לצורך העלאת רמת החיים ויצירת עושר אלא גם על מנת לעבור טוב יותר משברים כלכליים (כפי שהסתבר בקורונה) ובחברת אומדיה מאמינים שקצב ההתפשטות הגלובלי של הכלכלה הדיגיטלית בטווח הנראה לעין יהיה מהיר יותר מקצב הצמיחה רוב המגזרים הכלכליים. האופטימיות הזו מתבססת על השיפור המהיר בקישוריות (Connectivity) והדוגמה לכך היא התעשייה הפיננסית. "התופעה המתרחבת של ספקי הבנקאות הדיגיטלית ואפשרויות של 'קנה עכשיו, שלם מאוחר יותר'", טוענת אומדיה,"מאתגרת, בעזרת הפרסומאים שמשקיעים סכומי עתק בהעברת המסר למשתמשי הרשת והאלחוט, את הדומיננטיות של הבנקים ורשתות הכרטיסים הגדולות".

אומדיה והפיננשיאל טיימס זיהו עוד נקודה מעניינת, שיותר ויותר פוליטיקאים, מרמת הממשלה ומטה ובכל רחבי העולם מאמינים שחייבים לאשר תקציבים גדולים בהרבה לצורך הקמה של מרכזי פתוח וייצור טכנולוגיים, "זה ממש הפך לקלישאה בין פוליטיקאים. כולם רוצים לקדם 'עמק סיליקון' בעירם, במחוז שהם מייצגים ובמדינה שלהם", נטען במחקר, "זאת למרות שהעולם מלא בכישלונות של ניסיונות לחקות את תערובת הקסמים של דינמיות יזמית, הרפתקנות פיננסית, אוניברסיטאות מתואמות וממשל תומך שנוצרה בעמק הסיליקון ולמרות שכלל לא בטוח שזה המודל להמשך אימוץ הדיגיטליזציה (במיוחד לאור התמונה שמתגלה מתעשיית הטכנולוגיה בשנתיים האחרונות ובמיוחד 'פיאסקו הקריפטו'".

הם מביאים את בריטניה כדוגמה. שם הצהיר, ממש לאחרונה, שר האוצר של הממשלה החדשה, ג'רמי האנט, שהוא יעשה מאמץ להפוך את בריטניה "לעמק הסיליקון החדש" הצהרה שלדעת מומחי אומדיה לא תואמת המציאות בבריטניה כרגע. מערכת החינוך למשל לא תעמוד במשימה כי קיים חוסר חמור באפשרויות הלימוד בתחום מדעי המחשב.

קיראו עוד ב"גלובל"

בריטניה גם מתדרדרת כ"מקום מועדף להגירה" של היטקיסטים. בעשור הקודם הייתה בריטניה במקום השני אחרי ארה"ב אבל כיום היא במקום השביעי בין ענקיות הטכנולוגיה אחרי ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה וכן, ערב הסעודית. "וכשמדובר בקצב צמיחת המו"פ שממשלות בריטניה מדברות שנים על תמיכה במו"פ זה פשוט לא קורה והם משווים בין פעילות נשיא צרפת מקרון לראשי ממשלת בריטניה. מקרון הצליח להפוך את צרפת (כולל הבורסה בפריז) למדינה המועדפת לעסקי ההי-טק. לבסוף מציינים את ישראל ודרום קוריאה כמובילות בהשקעות מו"פ.

 

כיצד להשקיע בצמיחת הכלכלה הדיגיטלית?

הכלכלה הדיגיטלית - היישום של טכנולוגיות דיגיטליות מבוססות אינטרנט לייצור וסחר של סחורות ושירותים - הופכת לחלק חשוב יותר ויותר בכלכלה העולמית. המעבר לכלכלה דיגיטלית יכול לספק דחיפה לתחרותיות בכל המגזרים ולא יושפע מהאטה כלכלית, הזדמנויות חדשות לפעילות עסקית ויזמית רק יגדלו ואפיקים חדשים להשקעות ימשיכו להיווצר. מזה שנים אני חופר לקוראים שמהפכת הטכנולוגיה, מאז תחילת התמזגותה בפועל עם "הכלכלה הישנה" במהלך משבר 2008, תשנה לחלוטין את הכלכלה והחברה הגלובלית, בעיקר לטוב ותייצר מבול של הזדמנויות שתחזרנה עבור המשקיעים "תופעות" כמו AMZN, TSLA, EW, ISRG,TMO  (שלושת האחרונות, כידוע לקוראים וותיקים, התחילו אצלנו בפינת החלומות).

מהפכת האינפורמציה היא עמוד האש שמוביל את התהליך ומהפכה זו ממש בתחילתה, רק תחשבו איזה מוצרים ותהליכים יגיעו לשוק בדרך למכונית אוטונומית או במעבר הגדול לרפואה מונעת. כן, בדרך יהיו תיקונים, אפילו גדולים מהנוכחי אבל הכיוון ברור ואי אפשר לעצור את ההתקדמות.

תיקון הערכים הנוכחי בתחום הטכנולוגי יוצר הזדמנות למשקיעי טווח ארוך ולא רק ברמת המיקרו אלא גם ברמת המקרו. מי שמגיע למסקנה, כמונו, שהכלכלה הדיגיטלית אכן משפיעה בצורה חיובית על הצמיחה וההתייעלות חייב להקדיש פינה לנושא בתיק ההשקעות שלו, לא רק פינה למניות (סלים בעיקר) בתחום אלא גם להשקעה בסלי מדינות. אין שום ספק שהתעצמות הכלכלה הסינית כדוגמה, במיוחד בין 2004 ל-021, היא תוצאה של מהפכת הטכנולוגיה ובהובלת הדיגיטליזציה ובמיוחד בהכנסה לנפש ובתל"ג (ראו נתונים).

הירידה הדרמטית בקצב העליות ב-2022 וכנראה גם ב-2023 הן התוצאה של ירידה בפעילות הדיגיטליזציה בעקבות הסכסוך מול ארה"ב והמלחמה בקורונה. המחקר של אומדיה והפיננשיאל טיימס מאותת שכדאי להשקיע בסלים מייצגים של הודו (INDA כדוגמה שמחזיק מעמד לאורך התיקון), ווייטנאם (VNM כדוגמא שירד ב-50% מרמת סוף 2021) ולבחון השקעה במקסיקו (EWW כדוגמה שהכפיל עצמו לאורך התיקון כי גופים אמריקאים גדולים נכנסים בעוצמה).

אשר לגבי השקעה ברמת המיקרו: מגיפת הקורונה האיצה באופן דרמטי את קצב האבולוציה והאימוץ של ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ה-IT בשנתיים האחרונות. נכון לסוף 2022 גדלה האוכלוסייה הדיגיטלית העולמית לחמישה מיליארד נפש (מעל 60% מאוכלוסיית העולם). אותם 5 מיליארד שכבר נהנים מהדיגיטליזציה אינם "נהנים" בצורה שווה כך שהביקוש לטכנולוגיות העדכניות ביותר ולטרנדים הטכנולוגיים המתעוררים עדיין בחיתוליו ומדובר בעיקר ב-9 תחומים טכנולוגיים מובילים שהמשקיע, לדעתנו, שצריך לעקוב אחריהם, להבין אותם ולנסות לבחור ההשקעות שמהן יפיק המרב והעיתוי הנוכחי (לאורך 2023) מתאים לדעתנו.

התחומים הם: בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML), IOT,  סייבר סקיוריטי, מחשוב קוונטי (שימוש בחוקי מכניקת הקוונטים כדי לבצע פתרון בעיות), רובוטיקה (אוטומציה של תהליכים), מציאות מדומה (VR) ורבודה (AR) שמספקים חוויה משודרגת המשלבת וירטואלית ומציאותית עם תמונות תלת מיימד משופרות, חלק הכרחי לתחומי המשחקים, המסחר האלקטרוני, השיווק, החינוך ולמעשה לכול תחום כלכלי. וגם - מחשוב קצה (Edge computing, מערכת מחשוב מבוזרת שמקרבת יישומים ארגוניים ומקורות נתונים כמו מכשירי IoT זה לזה).

תחומים נוספים - דור התקשורת האלחוטית G5 ולבסוף טכנולוגיות הבלוקצ'יין שנוצרו על מנת לברך ונתפסו כמקללות (בגלל הביטקוין). כאשר מדובר ברמת המיקרו אנחנו מאמינים שההשקעה צריכה להיעשות אך ורק באמצעות סלים ועד כמה שידוע למו אין עדין סלים שמוגדרים כסלי טכנולוגיות שמקדמות כלכלה דיגיטאלית.  לכן, משקיע סולידי צריך להתרכז בסלי טכנולוגיה ושבבים גדולים, XLK ו-SOXX כדוגמה. נכון, יש סלים ממוקדי הטכנולוגיות שהזכרנו אבל הובלת ההתקדמות תיעשה בעיקר ע"י ענקיות הטכנולוגיה והמוליכים למחצה ושני הסלים שהזכרנו עברו תיקון נאה בשנה האחרונה.

למעיזים יותר יש נגוון סלים שמתמקדים בטכנולוגיות שהזכרנו שרובם עברו וכנראה ימשיכו לעבור, תיקון ערכים נאה כמו KNOP שעוקב אחרי "מדד הכלכלה החדשה" שכולל מעל 550 חברות מכול רחבי העולם (כולל ישראליות), חברות שהמוצרים והשירותים שלהן מניעים חדשנות ומשנים את הכלכלה הגלובלית באמצעות שימוש בטכנולוגיות קיימות ומתפתחות כמו רובוטיקה, אוטומציה, בינה מלאכותית, חיבוריות וכדומה. הסל מנהל כרגע 1.7 מיליארד. יש לא מעט סלים דוגמתו.

 

 

 * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

 

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שלמה שלום, מה חוות דעתך על crsp. (ל"ת)
    יואב 18/12/2022 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    תודה והמון הערכה שלמה (ל"ת)
    אילן 06/12/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    יפה 30/11/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    EWW היא לבחינה,סה"כ הסיכון שם לא נמוך ודווקא בגלל הכפלת הערך יש להיזהר מישנה זהירות,שאל את איצ
  • משקיע שנים ב EWW עם תוצאות עלובות (ל"ת)
    יריב 01/12/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פסיפיקו דה לה הרמוני 30/11/2022 02:58
    הגב לתגובה זו
    האנטישמים בנטפליקס דמים סרט הסתה נאצי המציג את צהל כרוצח ילדים, אם אתה מושקע בזבל של נטפליקס למכור עכשיו !!! המניה שלהם תרד
  • 10.
    שלמה 29/11/2022 19:01
    הגב לתגובה זו
    אכלנו שם הרבה קש...
  • 9.
    חיזוי בכל תחום הוא תמיד טוב לטווח ארוך - אף אחד לא זוכר (ל"ת)
    יותם 29/11/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ברוך הופשטטר 29/11/2022 14:02
    הגב לתגובה זו
    האם יש לצנן את הציפיות ממניות הטכנולוגיה בשנים הבאות? אשמח לחוות דעתך. https://finance.yahoo.com/news/goldman-sachs-big-tech-stock-market-outlook-105145257.html
  • התשובה בכתבה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 30/11/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מעניין מאוד !! תודה שלמה. (ל"ת)
    עמית 29/11/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לראות מעבר לגיבעה היא תמיד בתנאים של אי וודאות וסיכון (ל"ת)
    יותם 29/11/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיורא 29/11/2022 06:15
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שזו טעות
  • שלמה גרינברג 29/11/2022 13:02
    הגב לתגובה זו
    SPDR S&P Kensho New Economies Composite יש הקישור במאמר
  • 4.
    תודה (ל"ת)
    t.elimeleh 29/11/2022 01:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רון 28/11/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    כתבה מקיפה ומעניינת, תודה שלמה ושות'
  • 2.
    ומה עם המטאוורס 28/11/2022 21:10
    הגב לתגובה זו
    אולי הפנטזיה גדולה לפעמים מ"החזון" הטכנולוגי?
  • אין שום קשר בין הדברים (ל"ת)
    שלמה גרינברג 29/11/2022 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לשלמה 28/11/2022 21:06
    הגב לתגובה זו
    אבל אינך יכול להתגבר על דחף היצרים של לעזור לציבור בהשקעותיו... אבל אתה טועה ומטעה ולא חדל ורוצה למ לנצח בכוח...אך תפסיד ובגדול.
  • שלמה שלום 29/11/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    רציתי ללחוש לך ולעמיתך באפטוש... ש APPLE חותרת למגע עם שער הקרוב ל 0....החתיכות מתכת ופלסטיקה לא שוות הרבה....אם אתה שואף בכוח לעצור את ריסוק המניה /חברה על ידי קניות ענק שתבצע...אני מציע לך עם כל האמפטיה לא לעשות זאת....
  • שלמה גרינברג 30/11/2022 12:49
    וזכור לי מה שהגבת על אפל בעבר אבל המשפט המטופש, "אתה שואף בכוח לעצור את ריסוק המניה /חברה על ידי קניות ענק שתבצע" מצביע גם על חוסר הבנה מוחלט במסחר
  • שלמה גרינברג 29/11/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    כנותן עיצות ותיק עדאי שגם תקרא המאמרים ותבחן "עיצותי" אל מול מסקנותיך. חבל שמתבייש אתה בשמך
  • היית צריך 30/11/2022 10:50
    זהו איצ המחזיק עצמו גדול מבאפט אשר משום מה משקיע באפל את מרבית השקעתו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".