אלון מאסק טסלה
צילום: פייסבוק אלון מאסק

אלון מאסק אומר שהעובדים בטוויטר "מפונקים" - זו לא רק בעיה של טוויטר

עמית בר | (3)

האם אלון מאסק הלך רחוק מדי עם הדרישה מהעובדים לעבוד ממשרד ולא מהבית ובהקשחת נהלי העבודה? האם ההתבטאויות כי טוויטר לקראת קריסה והאיומים בפיטורים, הם הגל של ההתפטרויות שמתרחשות כעת בטוויטר?

על פי ההערכות מדובר במאות עובדים שעזבו את החברה בשבוע האחרון. אולי זה מה שמאסק רוצה. במקום שהוא יפטר שיפוטרו אלו שלא מרגישים בנוח איתו.  ביום רביעי שלח מאסק מייל לעובדים, ומסר שאם הם רוצים להישאר בחברה, עליהם לצפות לשעות עבודה ארוכות ובאינטנסיביות גבוהה. מאסק גם הודיע למנהלים, שהם יפוטרו במידה ויאפשרו לעובדים לעבוד מרחוק באופן גורף. מאסק הציע לעובדים שיחליטו להתפטר מיוזמתם 3 חודשי פיצויים.

לטוויטר 2,900 עובדים ונראה שמאסק מעוניין לחתוך בחצי את מספר העובדים. הפיטורים בפועל, ממש לא מפחידים את מאסק, הם מצחיקים אותו. מאסק מצייץ בטוויטר, לרבות תמונה של מצבה על לוגו של טוויטר. וגם הוא מצייץ כי הם הגיעו לעוד שיא בשימוש בטוויטר על ידי המשתמשים. לטענתו הוא לא דואג  כי האנשים הטובים נשארים. אלו שלא עובדים קשה וטוב ממילא הוא לא רוצה אותם. האמת שיש צדק בדבריו. מאסק אומר שהעובדים בטוויטר "מפונקים", שהם התרגלו לעבודה מהבית ולתפוקות נמוכות והוא רוצה להעלות את התפוקה. זו הסיבה שהוא "מרביץ" בהם תרבות עבודה. אבל, לא בטוח שהוא יצליח. בשנים האחרונות שוק העבודה הפך להיות שוק של עובדים, הם אלו שקובעים, הם אלו שחזקים, אם כי בשנה האחרונה זה משתנה במקביל לפיטורים הרבים. 

לפני שבוע אלון מאסק ניסה לדרבן את העובדים בטוויטר על ידי איום שחייבים לעבוד קשה יותר כי אחרת החברה לקראת פשיטת רגל. משהו בסגנון - "תתעוררו, צריך להעלות את ההכנסות מהמנויים" – מאסק מנסה להסביר שיש מלחמה, צריך להתגייס, לעבוד קשה. הוא מסביר בעקיפין את הפיטורים ההמוניים (לא היתה ברירה אלא לפטר ולחסוך בהוצאות). המטרה להחדיר מוטיבציה בעובדים.

 

מאסק, על פי הדיווחים בתקשורת האמריקאית קיים פגישות עם רבים מעובדי החברה (לא רק דרגי הניהול הבכיר) ואמר שהולכים לתקופה מאתגרת והוא לא יכול לשלול את האפשרות שטוויטר תיקלע למצב בעייתי ולכיוון של פשיטת רגל.

 

לפני פחות מחודש נסגרה עסקת טוויטר - מאסק ושותפיו שילמו 44 מיליארד דולר על החברה ולמרות זאת נדרשת עבודה רבה להוציא את טוויטר מהבוץ. "טוויטר לא תצליח לשרוד את ההאטה הכלכלית המתקרבת" בלי להעלות את ההכנסות ממנויים" כתב מאסק לכל עובדי החברה, "העלייה הזו נדרשת כדי לקזז את הירידה בהכנסות מפרסום".

מאסק חושש מהפסד של מיליארדים רבים בשנה הבאה, אבל לא נראה שהוא באמת חושש מפשיטת רגל, גם אם יהיו הפסדים של מיליארדים, למשקיעים שהזרימו 44 מיליארד דולר, זה לא סכום שהופך עסקה מטובה לגרועה ולפשיטת רגל. הם יתמכו בה.

קיראו עוד ב"גלובל"

נראה שהאמירות של מאסק לגבי החששות מהשנה הבאה לצד החזרת העובדים למשרדים, נועדה לייצר "מוד" של עבודה. מאסק מנסה להחדיר בכולם מוטיבציה, מנסה להחזיר את הבייסיק לחברה שכנראה היתה עם אבטלה סמויה גדולה ולא יעילה. 

האם לעובדים זה טוב? אולי הם חוששים משנה הבאה, בטוח שהם עוד לא יודעים לעכל את מאסק, אבל מה הברירות שלהם - בחוץ לא פשוט, חברות הייטק מפטרות ומתייעלות, זה כבר לא שוק של עובדים כפי שהיה לפני חצי שנה-שנה. הם פשוט יצטרכו להפשיל שרוולים ולהביא תוצאות. לא רק הם. הנהלות החברות שינו בשנה האחרונה את המסרים  - זה כבר לא באופן מוחלט, העובד תמיד צודק ולעובד מגיע הכל. זה חזר להיות יחסים הדדיים. העובד צריך להכין ולסיים מטלות ובמקביל הוא נהנה מתנאים שוטפים. 

מאסק אכן פסימי לקראת שנה הבאה. מאסק אמר לאחרונה כי הוא מעריך שהמשבר הכלכלי עלול להימשך עד אמצע 2024. בשאלה שהופנתה אליו בציוץ בטוויטר בה נשאל עד מתי לדעתו יימשך המיתון הכלכלי, ענה מאסק: "רק מנחש, אבל כנראה עד אביב 2024".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נגה 18/11/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    כדי שעובד ״יתגייס״ הוא צריך מטרה ראויה וחזון. ומאסק לא נותן אף אחד מאלה. רק איומים
  • 2.
    רענני ותיק 18/11/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    עלול להתברר כי החברות מתפקדות היטב, ואפילו יותר טוב, עם מחצית מספר העובדים.
  • 1.
    באיזה עולם 18/11/2022 12:00
    הגב לתגובה זו
    אפשר להצדיק אדם שמתנהג לאנשים כמו למכונות, דורש שיהיו עבדים מודרניים, לא מכיר במיומנויות שלהם, שולח הודעות פיטורין המוניות במייל, מעביר את כל המסרים שלו דרך מסך... חוסר כבוד משווע ובסיסי. מגיע לו ומגיע לעובדים של טוויטר להיות במקום שמעריך אותם. ושיראו כל המנהלים, שהעובדים שלהם הם בני אדם, בשר ודם חיים, אנשים תבוניים שמחזיקים את החברה שלהם בידיים. אנשים שכדאי וראוי לתת להם כבוד.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.