משבר הנפט של שנות ה-70 הוביל את ארה"ב להקים את מאגר הנפט הרזרבי שלה (SPR- Strategic Petroleum Reserve), אשר נמצא במיכלים באזור טקסס. המטרה העיקרית של המאגר היא כמובן לשמור על ארה"ב מוכנה למצב חירום (בדומה למה שקרה עם מדינות המפרץ בשנות ה-70) אך נראה כי המונח של מצב חירום מעט התערער על ידי נשיא ארה"ב המכהן ג'ו ביידן. עוד לפני שהחלה המלחמה באוקראינה המאגר הכיל לפי CNN כ-600 מיליון חביות נפט גולמי, על פי הדיווחים ממשל ביידן ישחרר עד סוף השנה (כולל מה ששיחרר עד עכשיו) סך של 180 מיליון חביות מהמאגר והוא בעצם נמצא בנקודה הנמוכה ביותר שלו מאז שנת 1984. הירידה החדה במאגרי הנפט של ארה"ב השנה היא החדה ביותר מאז שהוקמו. איך הגענו למצב הזה? כידוע לכולנו, המלחמה של הרוסים באוקראינה דחפה (ועדיין דוחפת) את מחירי הנפט למעלה, בעיקר בגלל ההדרדרות ביחסים בין המערב לבין פוטין (אשר מספק כמות נכבדת מאוד של נפט למערב, בעיקר לאירופה) - מאז תחילת חודש פברואר השנה עלה המחיר של חבית נפט גולמי מסוג WTI בכ-80%. בשיא של חודש מאי, העלייה עמדה על 153%. רבים סבורים כי הנפט עוד לא סיים את העליות שלו, בעיקר לקראת החורף הקרוב וסביר מאוד כי נראה בחודשים את המחירים חוזרים לעליות.  גורם משפיע נוסף על מחיר הנפט הוא כמובן OPEC, ארגון המדינות המייצאות נפט, קרטל רשמי אשר קובע ביחד את מחירי הנפט על ידי הפחתה או הגברה של קצב ייצור/ייצוא חביות הנפט, בין המדינות בארגון נכללות סעודיה, איראן, קטר, איחוד האמירויות, ניגריה, אקוודור ועוד. בסופו של דבר לארגון יש שני דברים שמעניינים אותם: למכור נפט במחיר גבוה כמה שאפשר ולא להגיע לנקודת אספקת נפט נמוכה מדי ברגע נתון. שני הדברים הללו הובילו את אופ"ק להחליט על צמצום אספקת חביות הנפט שהן מייצאות ב-100 אלף חביות ביום. הצמצום כמובן משאיר את מחירי הדלק למעלה ועוזר למדינות לשמור על יותר נפט בחזקתן, מה שמשרת אותן ככל שמדינות אירופה וארה"ב נהיות יותר נואשות. הארגון החליט בסופו של דבר להגדיל את הקיצוץ עד לכדי 2 מיליון חביות ביום (ביחד עם עוד מדינות - אופ"ק פלוס) וארה"ב נעשתה כה נואשת שממשל ביידן ביקש מהארגון לדחות את ההחלטה, ככל הנראה בכדי לעזור לו בזמן בחירות האמצע.  מה אם כן הבעיה, המצב של ארה"ב לא תלוי ביידן, לא? אמנם ביידן לא אחראי למלחמה באוקראינה ואין לו באמת שליטה על החלטות אופ"ק אך עוד לפני העליות שאנחנו רואים כעת, בשיא הקורונה, מחירי הנפט היו נמוכים עד לרמה אפסית וביידן, במקום לנצל את המצב ולהגדיל את מאגרי החירום שלו או אפילו לקנות בכדי למכור ביוקר יותר מאוחר, החליט להזניח את הנושא. בנוסף, העניין המהותי והחשוב ביותר הוא שממשל ביידן הוא הממשל שהשכיר את כמות שדות ייצור הנפט והגז הכי נמוכה ב-19 החודשים הראשונים שלו מתוך 12 הממשלים האחרונים. במילים פשוטות - ביידן נגד הגדלת כמות הגז והנפט שארה"ב משיגה בעצמה והמשמעות היא תלות גדולה יותר בשאר העולם, לפחות עד שיהיה מעבר רציני לאנרגיות מתחדשות.  ביידן הוא כידוע תומך נלהב במאבק בהתחממות הגלובלית, הוא אפילו העביר את חוק הפחתת האינפלציה, אשר בעצם בעיקר תומך בתעשיות האנרגייה המתחדשת. העניין הוא שאי אפשר לעשות את המעבר לאנרגיות הללו בין לילה וביידן לא רק שלא הפנים את זה עד עכשיו אלא הוא ממשיך בגישתו גם היום. ביידן אמר היום בעצרת של המפלגה שלו כי "לא יהיו עוד קידוחי נפט", משפט אבסורדי עבור מי שמתיימר להיות זה שעושה כל שביכולתו להוריד את מחירי האנרגיה ולהקל את קושי המחייה על האזרחים במדינה שלו. נחזור למצב הנוכחי - בכדי כן להוריד בכל זאת את מחירי האנרגיה, ממשל ביידן כבר חודשים שמבזבז את מאגרי החירום של ארה"ב במטרה להרגיע מעט את הרוחות, בעיקר לקראת בחירות האמצע שיתקיימו מחר (יום שלישי) במדינה. ביידן והממשל שלו הקריבו בצורה חד משמעית את הביטחון האנרגטי של ארה"ב עבור תעמולת בחירות. בעצם, המהלך של ביידן לא רק פגע במאגרים אלא הגדיל את התלות העתידית של המדינה באנרגיה זרה עוד יותר ונראה כי המצב לא הולך להשתנות, בעיקר אחרי מה שאמר היום בעצרת. לסיכום - החורף מתקרב אלינו, המלחמה באוקראינה ממשיכה להתקיים והאינפלציה רק ממשיכה לעלות, ביידן מעמיד את ארה"ב בפני סכנה שלא נראה כמותה שנים ובחודשים הקרובים כנראה שנגלה את חומרת המצב.