צילום חמשת הגברים בארהב
צילום: לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

גם הדמוגרפיה האמריקנית בבעיה - איך זה ישפיע על הכלכלה?

הצילום הזה הפך מאוד פופולרי בארה"ב, אבל על נושא אחד לא מסתכלים - האם יש להם דור המשך, ולמה זו בעצם השאלה החשובה ביותר?
ד"ר אדם רויטר | (20)

לאחרונה צילמה קבוצת חברים את עצמה בצילום שנקרא "מספר 9". לפני 40 שנה קבוצה של חמישה חברים מסנטה ברברה בקליפורניה, שהיו באותה עת בני 19, החלה לצלם את עצמה באותו מקום ובאותה פוזה ומאז הם עושים זאת כל חמש שנים. זו תמונה קבוצתית שמצולמת באגם קופקו בקליפורניה, סדרת תמונות שעם הזמן הפכה מפורסמת מאד בארה"ב. ניתן לראות איך הזמן מבגר אותם – כפי שתוכלו לראות זה מדהים למדי וגם מטריד למדי. במהלך השנים הם התפזרו ברחבי ארה"ב. אחד מהם מורה בבית ספר יסודי, אחד מפיק סרטים, השלישי מהנדס תוכנה, הרביעי צלם והחמישי מנהל אתר תיירות באינטרנט.

 

נכתבו עליהם תלי תילים של סיפורים וכתבות רקע בארה"ב. זו קבוצה של חמישה לבנים ממעמד הביניים האמריקני. הם שייכים לקבוצה שהייתה תמיד וגם כעת הלב הפועם של ארה"ב. רבים מהגברים הלבנים בארה"ב מתרגשים ורואים בסדרת התמונות בבואה של עצמם. תמונה קבוצתית מייצגת של אנשים, שחלקים בשמאל הקיצוני ההזוי בארה"ב קוראים להם כיום "פריבילגים".

 

אותי עניין מידע מאד ספציפי עליהם, שמשום מה לא בלט לעיניהם של אף כתב ואף עורכת באתרי האינטרנט, הטלוויזיה ובעיתונות הכתובה, אלו שפרסמו בהבלטה את סיפורם. המידע הספציפי שעניין אותי היה פשוט מאד: כמה ילדים יש להם?

 

בגיל 49, בעת "צילום מספר 7", רק שניים מהם היו נשואים. כיום בגיל 59 כל החמישה נשואים. מזל טוב. אבל רק לאחד מהם יש ילד והוא בן 8. בישראל אם היינו אוספים באופן אקראי קבוצה של חמישה חברים בני 59 היו להם במשותף, מן הסתם, 10 עד 12 ילדים, ז"א לפחות פי 10 מהילודה שקבוצת המצולמים הזו הצליחה "לייצר" במהלך השנים. קבוצת החברים האמריקנית הזו היא אמנם מקרה קיצוני, אך הם עדיין מייצגים את הקטסטרופה במגמות הדמוגרפיות בארה"ב.

 

בשני מאמרים קודמים בהם סקרתי את המגמות הדמוגרפיות בסין "זו הדמוגרפיה טמבל" ובאירופה "הפצצה הדמוגרפית של אירופה", ציינתי עשרות מדינות שאוכלוסייתן כבר מתחילה לקטון. ספציפית, קיטון אוכלוסיה, בעיקר בקבוצה של גילאי 20 עד 35 שמקימה משפחות והיא לכן קבוצת הצרכנים החשובה ביותר, היא גורם מפתח בתחזיות כלכליות ארוכות טווח. הראיתי מדוע סין והאיחוד האירופי הולכות לקראת קטסטרופה כלכלית. אבל לצערנו אפילו ארה"ב בבעיה. קו פרשת המים שם היה כנראה המשבר הפיננסי של 2008. עד אותו משבר הילודה בארה"ב הצליחה להחזיק סביב מספר הקסם 2.1 ילדים לאישה, שמבטיח את יציבות גודל האוכלוסיה בעתיד.

 

ירידה בשיעורי הילודה היא תופעה כלל עולמית - יולדים כעת הרבה פחות ילדים מבעבר. בחלק גדול מהמדינות ובכל העולם המערבי ללא יוצא מהכלל (מלבד ישראל) גם פחות מהמספר 2.1 ילדים לאישה, שמתחתיו האוכלוסיה מתחילה לקטון. היוצאות מהכלל הן מדינות יבשת אפריקה וגם שם הילודה בירידה חדה. אין ספק שאלו חדשות מצוינות לכדור הארץ, אך חדשות רעות לצמיחה הכלכלית. הגרף להלן מציג את התמונה המדהימה והמגמה ממשיכה:

קיראו עוד ב"גלובל"

 

 

להלן רמת הפריון הממוצע לאישה בכמה ארצות מעניינות, לפני נתוני הבנק העולמי לשנת 2020:

ארה"ב 1.6, רוסיה 1.5, סין 1.3, גרמניה 1.5, צרפת 1.8, קנדה 1.4, שבדיה 1.7, בריטניה 1.6, איטליה 1.2, יפן 1.3, הודו 2.2, ברזיל 1.7, אירן 2.1, טורקיה 2.0, מצרים 3.2, לבנון 2.0, יוון 1.3, ובישראל? 2.9 ילדים לאישה (תופתעו לדעת שהמספר הגבוה זה לא בגלל החרדים, אלא בגלל החילוניים. אקדיש לישראל מאמר המשך).

 

קבוצת הלבנים בארה"ב הולכת להפוך למיעוט תוך כ-25 שנים בלבד

האמריקנים עורכים סטטיסטיקות שמחלקות ל"גזעים": לבנים, היספנים, אפרו-אמריקנים, אסייתיים, אינדיאנים ו"מעורבים". הלבנים שייסדו את ארה"ב והיוו בעבר הרחוק 85% ויותר מהווים כיום 57% מהאוכלוסייה. בתחילת הדרך הם הרגו כזכור חלקים מהאוכלוסייה הילידית (האינדיאנים) שמהווים כיום פחות מ-1%, אחרת המספרים מלכתחילה היו שונים. הסיבה שארה"ב עדיין במצב דמוגרפי טוב יחסית לאירופה, היא בזכות הריבוי היחסית גבוה שהיה אצל המיעוטים ההיספנים והאפרו-אמריקנים, אם כי גם אצלם המספרים לאחרונה כבר נמוכים מ-2.1 ילדים לאישה. בכל מקרה, קבוצת הלבנים בארה"ב הולכת להפוך למיעוט בעצמה, תוך כ-25 שנים בלבד. כבר עתה מתחת לגיל 18 האמריקנים הלבנים הם מיעוט. לפני 50 שנה ההיספנים היוו 5% מאוכלוסיית ארה"ב, כיום כמעט 20%. הם המעצבים מחדש את הדמוגרפיה הלאומית כאשר הם תורמים כמחצית מגידול האוכלוסייה בארה"ב, דפוס שנמשך עוד משנת מ-2000.

בכל מקרה זה כבר הרבה פחות פוליטיקלי קורקט מבעבר לעשות את ההבחנות בין "הגזעים" וכיום מנסים להצניע זאת, אך המספרים קיימים. אמריקנים לבנים רבים עדיין בוחנים בשבע עיניים את משקל האוכלוסיה האפרו-אמריקנית המתגוררת בשכונה אליהם הם שוקלים לעבור. שלא יבלבלו אתכם הסרטים האמריקניים שמראים פעמים רבות איזו חברות טובה קיימת בין שני "הגזעים" וכמה נישואים בין-גזעיים הם נפוצים. זה רק בסרטים. ברוב המקרים הריחוק בין הקבוצות של האפרו-אמריקנים לבין הלבנים שריר וקיים.

 

בכל מקרה השיח בנוגע לשוויון בארה"ב תמיד דיבר על קבוצת הרוב – הלבנים ועל קבוצות המיעוט. שנים רבות שהנציגים של קבוצות המיעוט, בדגש על האפרו-אמריקנים, מנפנפים בדגלים הסטטיסטיים המראים על הפרשים סוציו-אקונומיים גדולים שקיימים בינם לבין הלבנים, שהשמאל הקיצוני ההזוי בארה"ב קורא להם כעת "הפריבילגים". מבחינה כלכלית הם כמובן צודקים. למרות שההכנסה הממוצעת של אפרו-אמריקנים השתפרה משמעותית מאז תחילת עידן שוויון זכויות האזרח לפני 58 שנים, היא עדיין נמוכה מהממוצע הלאומי. ההכנסה החציונית של משפחות שחורות היא 27 אלף דולר בשנה פחות מההכנסה החציונית הארצית. האם האשמה היא רק בלבנים או שהיא באיזשהו מקום גם בהם עצמם? ניתן רק רמז בכיוון – אמריקנים מה"גזע" האסייתי שמהווה 7% מאוכלוסיית ארה"ב ושידוע שאף הם מופלים לרעה, נמצאו כבעלי ההכנסות הממוצעות הגבוהות ביותר מבין כולם, כולל הלבנים.

 

מה שצריך לעניין אותנו במיוחד הוא שמזה זמן כל קבוצות ה"גזע" בארה"ב יולדות פחות וזה הולך לפגוע חזק בכלכלה. זה יקרה כי היקפי הצריכה ירדו, זאת כי משקלה היחסי של קבוצת הגילאים 20 עד 35, זו שמקימה משפחות ומאפייני הצריכה שלה הם הגדולים ביותר, הולך וקטן. מנגד משקלן של קבוצות הגילאים המבוגרים יותר, אלו הצורכות פחות, הולך וגדל.

 

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דרעי כבר לא יהיה כאן 15/11/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
    תוך 100 שנה מרבית העולם יהיו חילונים אתאיסתים והאוכלוסית העולם תצטמק לשליש פערי המעמדות יהיו בלתי נתפסים חילונים מערבים עשירים וןמבוססים וחרדים עניים שחיים מהפחים
  • 13.
    האופסימיסט 30/10/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
    מי שמודד הכל דרך עדשה כלכלית מנותק מהעולם! לא הכל מתחיל ונגמר דרך החור שבגרוש. מי שחושב שאוכלוסיה צריכה לגדול כל הזמן הוא קפיטליסט קיצוני שלא חושב על מקורות המזון לאוכלוסיות הגדלות ועל שאר הבעיות הנובעות מכך. שהכותב המלומד יתן תשובה למיליוני האפריקאים המנסים לברוח לאירופה ותושבי אמריקה הלטינית המנסים לברוח צפונה
  • לכן הוא נותן את מומחיותו וכך האחרים צריכים לעשות.. בניא דם צריכים לאזן אחד את השני (ל"ת)
    אנונימי 31/10/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    נגה 30/10/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    למי שלא גזען
  • רוי 31/10/2022 06:09
    הגב לתגובה זו
    תמיד זה תהליך ראוי כשזה בא על חשבון האדם הלבן, למה ? כי זאת בעיה שהוא יצר מלכתכילה.
  • 11.
    ג'ון הפריבילגי 30/10/2022 13:15
    הגב לתגובה זו
    זה טוב מאוד גם לכדור הארץ וגם לאיכות החיים של תושבי ארצות הברית. בעשור האחרון ארצות הברית הגיעה לרמת החיים המקסימלית הדרושה לה. לכן אין יותר צורך בצמיחה כלכלית. אפילו אם תהיה התכווצות כלכלית כלשהי, איכות החיים תשתפר - פחות צפיפות בכבישים, פחות מטוסים בשמיים, בניינים נמוכים יותר, ופחות סוכר ושומן במוצרי המזון. גן עדן!
  • 10.
    איתי תוהה 30/10/2022 12:04
    הגב לתגובה זו
    הכוונה לכסף כחוב שפירושו- ככל שנלקח יותר חוב/הלוואות כך מקבלים יותר צמיחה. צמיחה נמדדת בכמות ההלוואות שנלקחו, זהו משחק שאי אפשר לעצור.
  • 9.
    הפיתרון שיאפשרו לישראלים להתיישב בארצות הברית (ל"ת)
    חנלה 30/10/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    נחום 30/10/2022 10:04
    הגב לתגובה זו
    האינטליגנציה של הרובוטים תעבור את זו של בני האדם והם אלו שישלטו כאן.
  • אאט 30/10/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    רובוט נועד לעשות פעולות ספציפית שיחליפו אדם..כמו שואב אבק וטעמנו עבודה במפעצ כלומר לדוגמא להחליף פועלי יצור. אתה מתכוון לאינטליגנציה מלאכותית שלא משנה כמה תשתכלל זה עדיין אלגוריתם שתמיד יהיה מוגבל במשהו ולעולם לא יכול להחליף את המוח האנושי שיכול לחשוב על משהו חדש חוצה גבולות מחשבתיים. רובוט בחיים לא ימציא סמארטפון
  • בינה מ. 30/10/2022 16:22
    ואל תשמע כל כך נחרץ. זה לא מוציא אותך חכם.
  • 7.
    מילר 30/10/2022 09:58
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל - המשיכו לפרסם כתבות תוכן איכותיות כאלה מידי פעם..
  • 6.
    אוהד 30/10/2022 09:49
    הגב לתגובה זו
    המדינות הכי עשירות ומפותחות בעולם יתנו מענקים ואשרות לאנשים איכותיים כדי לפצות על הדמוגרפיה שלהם.
  • 5.
    אם לא ישאר עולם אז כלכלה תהיה חסרת ערך (ל"ת)
    צמיחה בעכוז שלי 30/10/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ZB 30/10/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
    הניתוח מראה שהודו תהפוך למעצמה וכל היתר שוקעות וטוב שהיחסים טובים, בעתיד ארה"ב תקרר פוליטית את יחסינו
  • 3.
    מרק 30/10/2022 09:16
    הגב לתגובה זו
    של הפיכת ארה"ב לשחורה ומפגרת. מה שהכותב מזכיר במבוכה , זה באמת מה שקורה. הפוליטיקאלי קורקט , הפרוגרס , והשמאל בכללותו הורסים את ארה"ב. רוצים הוכחה? תסתכלו על סרטים הוליוודיים מהשנים האחרונות ותראו שכל הדמויות החשובות שם כמו גנרלים של 4 כוכבים , נשיאים , ומנהלי חברות משוחקים על ידי שחקנים שחורים. זאת התקינות הפוליטית שגורמת לאפליה מתקנת ושתהרוס בסוף את המדינה. מזכיר לכם אגב משהו מאצלנו. אתם לא טועים.
  • 2.
    כל השאר חרטא 30/10/2022 08:40
    הגב לתגובה זו
    ניתוחים דמוגרפים לעשרות שנים קדימה זה נחמד אבל מאד רחוק מלהיות מדויק. לגזור מכך כל מיני תרחישי אימים כלכליים זו כבר אקסטרפולציה על נתונים לא מבוססים. מי אמר שצריך לצמוח לנצח וכמה שיותר מהר. אם היינו ממשיכים בקצב של המאה הקודמת לא יודע לאן היינו מגיעים.
  • אוהד 30/10/2022 09:43
    הגב לתגובה זו
    במיוחד במדינות מתפתחות
  • 1.
    הדמוקרטים הם העתיד של ארהב. נתניהו הרס את היחסים איתם. נתניהו נזקיהו (ל"ת)
    מבין 30/10/2022 08:23
    הגב לתגובה זו
  • חוה פ 30/10/2022 17:03
    הגב לתגובה זו
    זו הקבוצה שבה הילודה היא הנמוכה ביותר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.