כצפוי: הריבית באירופה עולה ב-0.75% ותעמוד מעתה על 2%
הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) החליט היום להעלות הריבית בגוש האירו ב-0.75% כך שתעמוד מעתה על 2%, הריבית על הפקדונות עולה גם היא באותו שיעור ותעמוד מעכשיו על 1.5%. מדובר בהחלטה שהייתה צפויה לאור האינפלציה הגבוה באירופה שהגיעה ל-10% בספטמבר. אירופה נכנסת לחודשי החורף וחוששת ממשבר אנרגיה משמעותי בעקבות החרמת ספקית האנרגיה המרכזית - רוסיה - כסנקציה על פלישתה לאוקראינה,. אבל אם עד לפני כמה ימים כולם דיברו על מחסור, אז באופן מפתיע - פתאום מתברר שיש עודף. סביר שהבנק ייאלץ להמשיך להעלות את ריבית נוספות מצד הבנק המרכזי באירופה על מנת לדכא את האינפלציה המשתוללת ביבשת.
הבעיה של הבנק האירופאי היא שבניגוד לארה"ב, באירופה יש אמנם מדיניות מוניטרית (כסף) אחידה, אבל מנגד כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלה) שונה. כל המדינות מושפעות בצורה דומה מהעלאת הריבית אבל אצל כל מדינה המצב שונה לגמרי - יש מדינות חזקות יותר כמו גרמניה ומנגד מדינות פחות טובות כמו יוון. המשמעות היא שאצל כולם הפגיעה בגלל עליית הריבית תורגש, אבל מדינות חלשות יותר ייקלעו למיתון הרבה יותר מהר מאשר המדינות החזקות. האבטלה בחלק מהמדינות גבוהה מאוד ואצל אחרות היא יותר נמוכה. מהבחינה הזו - כאב הראש של הבנק האירופי גדול יותר מאשר בארה"ב או בישראל.
התוצאה היא שהבנק המרכזי האירופאי נמצא בפיגור ניכר אחרי שאר הבנקים המרכזיים בעולם לאחר שהחל להעלות את הריבית מאפס רק לפני כ-3 חודשים. לשם השוואה, הפד' האמריקאי החל להעלות את הריבית כבר בחודש מרץ וכעת היא עומדת על כ-3.25% עם אינפלציה מעט נמוכה יותר של כ-8.2%.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי המאזן ותוכנית ה-TLTRO?
הריבית כצפוי עלתה אך המשקיעים מתעניינים גם בשני גורמים נוספים, זאת בזמן שהיבשת ממשיכה להתקרב למיתון כלכלי. השאלה הראשונה היא מתי יתחיל הבנק לצמצם את המאזן שלו כחלק מההידוק הכמותי וכיצד זה ישפיע על הלוואות הכספים של הבנקים במדינות השונות המרכיבות את האיחוד. נזכיר שבניגוד לארה"ב, באירופה יש אמנם מדיניות מוניטרית (כסף) אחידה, אבל מנגד כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלה) שונה.
ה-ECB הכריז על שינוי הריבית לבנקים והקשחת תנאים לבנקים בתוכנית TLTRO (פעולות מימון מחדש ממוקדות לטווח ארוך יותר – פעולות של מערכת היורו אשר מספקת למוסדות האשראי השונות ביבשת מימון). ה-TLTRO מאפשר לבנקים האירופאים תנאי הלוואות נוחים יותר, בזמן שהבנק רצה שהבנקים יזרימו יותר כסף לציבור. כעת זה משתנה.
ומה לגבי צמצום המאזן?
נדמה כי בהתאם לצי הכלכלנים, הבנק מכריז בינתיים על תוכנית לצמצום המאזן שלו. אולי זה יקרה בחודש דצמבר, אז רבים מהם מעריכים כי ה-ECB יכריז על צמצום של כ-28 מיליארד יורו (27.75 מיליארד דולר) בכל חודש בממוצע.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
האינפלציה מאלצת את הבנק לפעול מהר יותר מהרצון או התכנון שלו
כזכור, האינפלציה באירופה הגיעה ל-10% בספטמבר, גידול מ-9.1% בחודש שקדם לו ומעל לתחזיות לאינפלציה של כ-9.1%. המדד הצביע גם על כך שהגידול במחירים החל לחרוג ממזון הכרחי ומחירי האנרגיה אל כל שאר הענפים שנמדדו בתוכו.
מחירי האנרגיה עלו בכ-40.8% מאז החודש המקביל, גידול של קרוב ל-3% לעומת המדד באוגוסט, שהסתכם אז ב-38.6%. מחירי המזון, האלכוהול והטבק עלו גם הם ב-11.8% בחודש ספטמבר, זאת לעומת 10.6% בחודש אוגוסט.
בתוך כך, אינפלציית הליבה – אשר לא כוללת בתוכה את מחירי המזון והאנרגיה, עלתה בכ-4.8% בלבד, כאשר באוגוסט עמד המדד לאינפלציה זו על כ-4.3%. מדד זה מוביל אנליסטים רבים לגרוס כי המצב הכלכלי ביבשת יחמיר בחודשים הקרובים לפני שישתפר. הבנק האירופאי המרכזי נאלץ לדאבונו להתמודד עם הפערים הכלכליים הללו, בד בבד בזמן שהם רואים את הכלכלה מאטה לנגד עיניהם. בתוך כך, כלכלנים רבים במדינה צופים – לפחות ביבשת אירופה – מיתון עד סוף השנה הקרובה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
