בכמה יעלה היום הבנק האירופי את הריבית? - למה עוד כדאי לשים לב?
הצפי הוא להעלאה של 0.75%. המשקיעים יסתכלו על שני גורמים נוספים – מתי יתחיל הבנק לצמצם את המאזן שלו, וכיצד תושפע היבשת כולה
למרות שרבים מאמינים כי בהחלטת הריבית היום, הבנק האירופאי המרכזי (ה-ECB) יעלה את הריבית פעם נוספת, ככל הנראה בשיעור של 0.75%, המשקיעים מתעניינים גם בשני גורמים נוספים, זאת בזמן שהיבשת ממשיכה להתקרב למיתון כלכלי. השאלה הראשונה היא מתי יתחיל הבנק לצמצם את המאזן שלו כחלק מההידוק הכמותי וכיצד זה ישפיע על הלוואות הכספים של הבנקים במדינות השונות המרכיבות את האיחוד. נזכיר שבניגוד לארה"ב, באירופה יש אמנם מדיניות מוניטרית (כסף) אחידה, אבל מנגד כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלה) שונה.
האינפלציה באירופה הגיעה ל-10% בספטמבר, גידול מ-9.1% בחודש שקדם לו ומעל לתחזיות לאינפלציה של כ-9.1%. המדד הצביע גם על כך שהגידול במחירים החל לחרוג ממזון הכרחי ומחירי האנרגיה אל כל שאר הענפים שנמדדו בתוכו.
מחירי האנרגיה עלו בכ-40.8% מאז החודש המקביל, גידול של קרוב ל-3% לעומת המדד באוגוסט, שהסתכם אז ב-38.6%. מחירי המזון, האלכוהול והטבק עלו גם הם ב-11.8% בחודש ספטמבר, זאת לעומת 10.6% בחודש אוגוסט.
בתוך כך, אינפלצית הליבה – אשר לא כוללת בתוכה את מחירי המזון והאנרגיה, עלתה בכ-4.8% בלבד, כאשר באוגוסט עמד המדד לאינפלציה זו על כ-4.3%. מדד זה מוביל אנליסטים רבים לגרוס כי המצב הכלכלי ביבשת יחמיר בחודשים הקרובים לפני שישתפר.
- בפעם השלישית ברציפות: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2%
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק האירופאי המרכזי נאלץ לדאבונו להתמודד עם הפערים הכלכליים הללו, בד בבד בזמן שהם רואים את הכלכלה מאטה לנגד עיניהם. בתוך כך, כלכלנים רבים במדינה צופים – לפחות ביבשת אירופה – מיתון עד סוף השנה הקרובה. מכך מסיקים רבים כי במידה ו-ECB יבחר להעלות את הריבית על מנת לבלום את האינפלציה, קיימים סיכויים רבים כי הכלכלה תדרדר אף יותר.
רבים מאמינים כי בכך, לא יעלה מחר ה-ECB את הריבית במעל ל-0.75%. מדובר יהיה בהעלאת ריבית יחסית גבוה רצופה, והפעם השלישית בה יעלה ה-ECB את הריבית בשנה האחרונה. רבים צופים כי הבנק המרכזי יעלה את הריבית ב-75 נקודות בסיס, וניכר כי הבנק ימשיך במדיניות הזו בכל אחת מהפגישות הקרובות, בלי לספק לאזרחים האירופאים תחזיות הן על הגודל והן על מספר העלאות הריבית הבאות.
"הודות" ללחץ האינפלציוני האדיר, שכאמור עמד על כ-10%, אנליסטים רבים צופים כי בחודש דצמבר הקרוב – יעלה הבנק המרכזי את הריבית בחצי אחוז נוסף. הגידול בשיעור ההפקדות של האזרחים האירופאי צפוי להסתכם בכ-2% בסוף השנה הקרובה, דבר המצביע איפוא על העלאת ריבית של כ-50 נקודות בסיס.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כפי שציינו לעיל, המשקיעים מתרכזים כעת בעיקר בהקטנת המאזן, וכיצד מהלכים אלו יוכלו להשפיע בצורה כזו או אחרת על ההלוואות לבנקים אחרים ביבשת. ה-ECB ספג לאחרונה מספר שנים רצופות של צמצום המאזן, כאשר דאג לרכוש מספר רב במיוחד של אג"חים ממשלתיות על מנת להגדיל את הביקוש, בעיקר בעקבות משבר היורו של שנת 2021 וכן משבר הקורונה של 2020.
כלכלנים רבים באירופה מניחים כי בכל הקשור לצמצום המאזן של הבנק – ככל שיותר "משעמם", כך המהלך עובד בצורה טובה יותר. אותם כלכלנים צופים כי הבנק יתחיל במצום המאזן שלו החל מהרבעון השני של 2023, וכי המהלך יבוצע בצורה צפויה, מתונה ופאסיבית. כמו כן, מרבית הכלכלנים מעריכים כי צמצום המאז יכל ברגע שתוכנית רכישת הנכסים האירופאית (APP) – תוכנית מוניטרית של ה-ECB על מנת לחדש את ההשקעה בכלכלה האירופאית. מנגד, אותם כלכלים לא מעריכים כי הבנק לא יתחיל למכור אג"חים בתקופה הקרובה.
כמו כן, הכלכלנים לא צופים כי הבנק יכריז על תוכנית מסויימת לצמצום המאזן שלו עד פגישת הבנק בחודש דצמבר, אז רבים מהם מעריכים כי ה-ECB יכריז על צמצום של כ-28 מיליארד יורו (27.75 מיליארד דולר) בכל חודש בממוצע לאחר שיכניסו את התוכנית לפועל.
בתוך כך, הדבר הגדול ביותר בו מתרכזים מרבית הסוחרים, הכלכלנים והאנליסטים האירופאים הוא כיצד המצב ישפיע על הלוואות הכספים כאמור לשאר הבנקים האירופאים בעקבות השינויים הגדולים על ידי ה-ECB.
ה-ECB צפוי להכריז על החלטת תוכנית TLTRO (פעולות מימון מחדש ממוקדות לטווח ארוך יותר – פעולות של מערכת היורו אשר מספקת למוסדות האשראי השונות ביבשת מימון), בקשר לעלות התוכנית בהמשך או להיקף השכר שהתוכנית תגבה. כך או כך, מעטים צופים כי ההחלטה תיכנס לפועל לפני הפגישה הקרובה של הבנק בדצמבר.
TLTRO מניב לבנקים האירופאים תנאי הלוואה נוחים יותר, והבנק המרכזי מקווה כי תוכנית זו תטיב עם הבנקים הרבים על מנת להלוות כספים גדולים יותר לכלכלה הריאלית, כפי שקרה כבר בעבר.
מכיוון שה-ECB העלתה את הריביות בחודשים האחרונים מהר יותר ממה שהוא עצמו ציפה בתחילת השנה, מלווים אירופאים רבים נהנים כעת מריביות נוחות יותר הודות ל-TLTRO, זאת תוך כדי הגדלת ההכנסות כתוצאה מגידול בריביות השונות.
רבים מסתכלים אחורה על הזעזוע שפקד את הכנסות משקי הבית והלחצים הפוליטיים, שלא היו חיוביים במיוחד בשנים האחרונות.
היורו נסחר בשער הגבוה מהדולר כאשר היחס בין יורו אחד עלה 0.997 דולר למטבע בשבוע האחרון. הבנק המרכזי באירופה חושש כי החלשת הדולר תפגע בכלכלה האירופאית, חרף העובדה כי הבנק ממשיך לציין כי הוא אינו מתעסק בשינויים בשערי המט"ח.
אסטרטגי ריביות שונים ביבשת מעריכים כי בנוסף לכך שהאינפלציה הגיעה לשיא של 40 שנה בחודש האחרון, מצבה הכללי של היבשת מדאיג אותם מאוד. "אין ספק שהשינויים הבסיסים בעליות המחירים – וכמובן שוק האנרגיה התנועתי מחלים להקל באירופה, אך בעקבות הקיטון במספר המובטלים, על רקע גידול נמוך יותר בהכנסה, אינפלצית הליבה צוברת מומנטום עליה וסביר להניח שתמשיך לעלות בחודשים הקרובים", כך מסרה אחת מאותם אנליסטים.
מדד המובטלים בגוש האירופי עמד על כ-6.6% בחודש אוגוסט, ללא שינוי מהנתון בחודש יולי. עוד הראה המדד כי שוק העבודה נאלץ לספוג שינויים רבים בחודשים האחרונים, בעיקר בעקבות החשש ממיתון ועלייה במחירי האנרגיה, בעיקר בעקבות המלחמה הרוסית אוקראינית והחלטת אופ"ק+ שלחתוך את יצור וייצוא הגז והנפט לכלל העולם.
חרף העובדה ששוק העובדה נאלץ להדק את עצמו בחודשים האחרונים בהדרגה ביבשת אירופה, המספרים הנוכחיים ממשיכים לדחוף את ה-ECB להתמקד בעיקר בבלימת האינפלציה, דבר אשר נותן לו את האור הירוק להתרכז בעיקר בהגדלת הריבית ביבשת, ללא שיקול העובדה כי הכלכלה הארופאית צפויה להיכנס לחורף קשה וקר בעקבות המחסור באנרגיה וכן למיתון.
אין ספק כי גוש היורו ניצב בפני דילמה קשה במיוחד. לא רק שבלימת האינפלציה אינו בידיו המרכזיות של הבנק המרכזי ביבשת, בעיקר בעקבות מדיניות המסים הנרחבת של הבנק הנוגעת בעיקר להגדלת הסחורות בשוק על ידי הנחות מסים ושיפור הטבות לעובדים, אלא גם שהמשך העלאת הריבית צפויה להעמיק את החולשה הכלכלית החריפה שכבר החלה לבלוע את גוש היורו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
