נעלי אדידס ספורט ריצה נעליים
צילום: יח"צ

אדידס מנסה להתנער מהקשיים שלה ומתרצת אותם בקשיים של הצרכנים

אזהרת הרווח השלישית של אדידס השנה הורידה עוד 10% ממחיר המניה של ענקית בגדי הספורט; החברה האשימה את ההוצאות הצרכניות החלשות באתגרים שלה, אבל השוואה מול המתחרות עשויה להלבין את פניה של אדידס
דור עצמון | (5)

מותג הספורט הגרמני אדידס ADIDAS AG פרסם אתמול באופן בלתי צפוי את מכירותיו ברבעון השלישי וקיצץ את תחזית המכירות והרווח שלו לשנת 2022. נראה כי למרות קיומו של המונדיאל ברבעון הרביעי, אדידס מעריכה כי המכירות לשנה כולה יעלו בשיעור חד ספרתי בלבד. לדבריה, המרווחים התפעוליים יהיו רק 4% - ירידה לעומת 7% להם ציפו לפני כמה חודשים. לאדידס יש ברשותה 63% יותר מלאי מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, והיא חייבת להוזיל אותו משמעותית כדי לפנות מקום.

החברה אמרה כי היא הבחינה בהוצאות חלשות יותר ב"שווקים המערביים הגדולים" מאז תחילת ספטמבר - ככל הנראה בריטניה, גרמניה וארה"ב. האזהרה של אדידס גררה עימה למטה גם את החברות המתחרות כאשר מניית פומה  PUMA AG RUDOLF DASSL יורדת, בעוד נייקי NIKE שומרת על יציבות מסוימת. באופן רחב יותר, הקניונים הגדולים הרשומים באירופה איבדו כ-4% מערכם.

יכול להיות שהצרכנים נעשים בררנים יותר במקומות שבהם הם מוציאים במקום לקצץ לגמרי בהוצאות. הביקוש למוצרים של נייקי עדיין נראה די גבוה, גם אם ליריבה העיקרית של אדידס יש גם מלאי גדול מדי, שכן הזמנות שהתעכבו בים במשך חודשים הגיעו כולן בערך באותו זמן. המותג האמריקאי דיווח על עלייה של 10% במכירות במשך שלושת החודשים עד אוגוסט ואמר שהביקוש נותר יציב בספטמבר. מדובר ביותר מכפול ממה שאדידס הצליחה ברבעון האחרון שלה.

אדידס הייתה בצרות עוד לפני אזהרת הרווח שזה עתה פרסמה. המותג מאבד נתח שוק למתחרים מקומיים בסין, והמנכ"ל קספר רורסטד החליט לפרוש מתפקידו בשנה הבאה. ייתכן שהמנכ"ל החדש יצטרך לבטל תוכניות כדי להגיע לרווח תפעולי של 12% עד 14% עד 2025, שנראה כעת שאפתני מדי.

מותג בגדי הספורט בדק לאחרונה את הקשר המוצלח שלו עם הראפר השנוי במחלוקת קניה ווסט. השותפות עם ווסט בקולקציית Yeezy, שהייתה אמורה להימשך עד 2026, מייצרת כ-8% ממכירות הקבוצה. בלעדיו, הביצועים הבסיסיים של אדידס נראים חלשים: לולא קולקציית Yeezy, אנליסטים ב-UBS מעריכים שהמכירות השנתיות של החברה תצמחנה רק ב-1% בממוצע מאז 2017.

תקציבי משקי הבית ללא ספק יידחקו בתחילת השנה הבאה, מכיוון שחשבונות האנרגיה הגבוהים בחורף פוגעים בהכנסה הפנויה, במיוחד באירופה. התוצאות של אדידס מצביעות על כך שהצרכנים הופכים לחשובים יותר ויותר בעבורה, אבל למען האמת, המותג כבר מזמן נמצא מחוץ לרשימות הקניות שלהם.

מניית אדידס ירדה מתחילת השנה בכ-60% למחיר של כ-104 אירו למניה המבטא שווי חברה של כ-20.15 מיליארד אירו. החברה צפויה לפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי ב-9 בנובמבר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הגיע הזמן לעיצוב חדש משעמם (ל"ת)
    ב.ב 22/10/2022 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 22/10/2022 06:16
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה שבעולם לשלם 700-800 ש"ח על נעלי ספורט שעלו ליצרן במקרה קיצון 10$ אז את הפרסום האגרסיבי והתשלום לספורטאים משלם הצרכן .לפי דעתי תוצרת אדידס ברמה זהה לנייק זה הכל עניין של פרסום האם זה שווה ? בשום פנים ואופן
  • 3.
    אסי 21/10/2022 23:19
    הגב לתגובה זו
    פילה ופומה.
  • 2.
    מתאמן 21/10/2022 22:10
    הגב לתגובה זו
    אדידס מאוד יקרה בישראל. אני תמיד מוצא חצי מחיר אצל המתחרות (נייקי או אחרות)
  • 1.
    קשקש 21/10/2022 20:29
    הגב לתגובה זו
    nike משקיעה סכומים עצומים על פרסום וממשיכה להעלות מחירים כי את הפרסום משלם הצרכן .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.