לא לשימוש
צילום: רויטרס
ניתוח טכני

מדוע המשקיעים המקצועיים ממשיכים למפות רמות תמיכה (גם אם חלקן נשברות)?

מהי רמת התמיכה הבאה שעשויה לסייע לשווקים, אך מדוע היא נראית שברירית?
זיו סגל | (8)

אני עוקב אחרי התגובות שלכם גם בשביל לראות שהסקירה הובנה ואין בקשות להבהרה, גם בשביל לדעת אם אין שאלות וגם בשביל לדעת מהו הלך הרוח בצד השני. במדיה בה אנחנו מתקשרים, שהיא א-סינכרונית, חשוב לי לדעת מה קורה אצלכם.

 

יש מהמגיבים שיש להם דיאלוג עם שיטת הניתוח הטכני. חלקם מגיבים בציניות או בביטול ולאלו אני לא מוצא לנכון להתייחס אלה רק לתמוה מדוע הם נכנסים למאמרים. שאלה מעניינת בפני עצמה.

 

אבל, יש תגובות שלוקחות אותי ואתכם להתבונן בכל תהליך הניתוח הטכני ומשמעותו ואלו חשובות מאוד. אחת מהן לכדה את תשומת ליבי ביום שני.

 

על החצי הראשון של התגובה אומר: ״בדיוק כך״. על החצי השני אסביר מעט.

 

בדיוק כך משום שזה תפקידו של הניתוח הטכני. אהבתי את המשפט כי הוא כל כך פשוט וכל כך מנטרל יומרות וציפיות מיותרות, ציפיות שאולי מניבות אכזבות.

אתם בוודאי שמים לב לכך שרמות התמיכה שאני מצביע עליהן עובדות לפרק זמן מסוים. 3900 עבדה זמן רב, על 3640 נדבר עוד מעט. המשמעות היא שהניתוח הטכני, שאני הנציג שלו פה באתר ויש רבים ורבות בעולם, יודע לזהות נקודות שיווי משקל (למשל במקרה של רמות תמיכה והתנגדות) וסימנים לתפנית במגמה. זה תפקידו.

 

הניתוח הטכני יכול גם לתת הסתברות לפוטנציאל העמידות של הרמות האלו. זו כבר שכבה שניה של ניתוח טכני עם סיכויי הצלחה פחותים. אבל, הניתוח הטכני, גם בהגדרתו ובפילוסופיה שמאחוריו וגם מעשית, לא יכול ל״חתום״ על הרמות האלו או לנבא האם יעבדו או לא.

 

נכון, אחרי שבירה של תמיכה מסמנים את התמיכה הבאה. יש לזה חשיבות רבה ולא כפי שהעירה שירי. למשל, אם המשמעות של ירידה מתחת ל- 3900 היא שבירה של תמיכה אתם יודעים שאין מה למהר לקנות עד התמיכה הבאה. זאת בהשוואה למי שלא מסתכל על גרפים ועבורו אין הבדל בין 3900, 3800 או 3640.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

פעמים רבות - ואולי תמיד - מסחר הוא ניסוי וטעיה. מנסים רכש מעל רמת תמיכה כי שם קים הסיכוי הגבוה ביותר להצליח אבל מבינים שסיכוי הוא לא וודאות ולכן אם התמיכה לא עובדת אפשר להסיק את המסקנות.

 

הניתוח הטכני הוא מפה מנטאלית של התנהגות המשקיעים שהניתוח שלה מבוסס על תבניות התנהגותם בעבר. זהו כלי חשוב בקבלת החלטות אבל לא מתיימר להיות כלי להבטחת הצלחה. תודה שירי על התגובה.

 

מה היה לנו ב - 3640?

 

אפשר לקרוא לזה לרקוד עם התמיכה. כתחתית כפולה פוטנציאלית (״איך לא קניתי ברמות האלו) וכנקודה שבולמת ירידה משמעותית נוספת של השוק (קצה המצוק), אזור

ה 3640-3666 בקושי עושה את העבודה, ביחוד אחרי הפתיחה האופטימית מאמש.

 

בהמשך לשיחה שלנו בפתיחת המאמר, עשינו וי על כך שמדובר ברמת תמיכה. הנוכחות שלה בשטח חלשה והיא לא מביאה איתה גל של קונים. אז לא נמהר לסמוך עליה. את חולשתה תוכלו לראות בתבניות הנרות משלושת הימים האחרונים שמלמדות על לחץ תוך יומי למטה. בעדה של התמיכה מדבר מצבם הקיצוני של האינדיקטורים. מעל 3750 נוכל להכיר בתמיכה כתמיכה שעובדת.

 

אהבתם את APRN?

 

כפי שחלקכם כתבתם, כל עוד השוק יורד, הסיכוי להרוויח מלונג על מניות בודדות הוא נמוך. לכן אני מצמצם בינתיים את הצפת הרעיונות ובוחר כל פעם מניה או שתיים שיכולות להתווסף לרשימת הרעיונות שלכם.

 

ביום שני עדכנתי את הניתוח של   APRN לבקשת אחד הקוראים. והנה נתקלתי בהמלצה על מניה מעניינת: FRPT. אני מחבר אותה ל - APRN משום שהחברה מתמחה באספקת מזון טרי לכלבים וחתולים, כמו ש - APRN מספקת מוצרים טריים לבישול ביתי. החברה מרחיבה את מעגלי ה - Wellness לבעלי חיים. לא בטוח שזו המניה לקנות אל תוך המיתון אבל הכתבה שקראתי מדברת על קניות במניה.

 

אתם רואים שיש תמיכה באזור ה - 36.7 ומבינים היום קצת יותר טוב את המשמעות שלה: נקודה מעניינת לבדוק מניה. בתרשים הזום אין אתם רואים שהיתה התנגדות ב - 42 דולר והיא נפרצה למעלה. קו ההתנגדות הוא  באמצע הנר הפורץ. רמה זו מהווה את רמת התמיכה החדשה ואם אתם מתלהבים מהמניה זו נקודה לבחון רכישה.

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    jj 03/10/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר היה לדעת על הגיוס?
  • 6.
    YAYA 29/09/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
    היה מנתח שכתב עד לסוף שנת 2021 בשוק עולה- "כל ירידה לצורך עלייה". אני תוהה-נכנסנו רשמית לשוק דובי- האם "כל עלייה לצורך ירידה"???
  • 5.
    נתי 29/09/2022 10:15
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להרחיב בהזדמנות לגבי פיבונאצ'י? איך זה עובד? איך אתה יודע מאיזו נקודה למתוח את קוי פיבונאצ'י?
  • 4.
    אבי מזרחי 29/09/2022 06:45
    הגב לתגובה זו
    נהנה לקרוא ולעיין ואף מצליח לקבל כלים להצלחה.זיו תענוג לקרוא את הסקירות והניתוחים וחשוב לציין ולהוסיף שלעיתים אתה מוסיף לסקירה "תחושת בטן" ובדכ פוגע בול.מקצועי ,איכותי וניתוח קל להבנה וישום.
  • 3.
    שחר 28/09/2022 23:23
    הגב לתגובה זו
    רמות התמיכה בהחלט עוזרות לבנות אסטרטגיה בנוסף למידע הכלכלי.חשוב לזכור שהניתוח הטכני הפך לכלי כל כך פופולרי שהוא כמעט בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. הרי הוא משמש כחלק חשוב באלגוריתם של מכונות המסחר של כל הגופים הגדולים בשוק... ומי שלא מכיר את הכללים ישאר מחוץ למשחק ;)
  • 2.
    יום אחד 28/09/2022 19:23
    הגב לתגובה זו
    קם אדם בבוקר ואומר לעצמו "על זה בזבזתי חיים שלמים"?
  • 1.
    אתה כבר ילד גדול צריך לספר לך את האמת איך באים ילדים (ל"ת)
    רמז לא בניתוח טכני 28/09/2022 17:52
    הגב לתגובה זו
  • אוי 28/09/2022 19:21
    הגב לתגובה זו
    ההערה נהדרת,ומתייחסת לחכמים ולחכמות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.