אפל טים קוק
צילום: אפל

רואה את הנולד? אפל רוצה להוציא 25% מהמוצרים שלה מייצור בסין עד 2025

זאת עקב המתיחות בין סין לטייוואן, המתיחות בין סין לארה״ב וסין עצמה - מעצמת כלכלה לא ברורה ובלתי ניתנת לחיזוי; אפל צפויה להעביר גם ייצור של 25% מהאייפונים להודו, 5% כבר השנה
עומר רוסו | (7)

אפל רוצה להעביר אחד מכל ארבעה אייפונים שהיא APPLE מייצרת להודו, כך אומרים בבנק ג'יי פי מורגן, כאשר מקורות בבנק טוענים כי אפל מתכננת להעביר עוד השנה, כ-5% מייצור האייפון 14 החדש להודו, שוק הסמארטפונים השני בגודלו, לאחר סין. בנוסף, הבנק גם מעריך שכ-25% מכלל מוצרי אפל, כולל השעונים, האוזניות והמקבוקים, ייוצרו מחוץ לסין עד 2025. נכון לעכשיו, רק 5% מהמוצרים של אפל מיוצרים מחוץ לסין - נתון שמסביר את התלות הגדולה של אפל כיום בסין.

ענקית הטכנולוגיה רוצה להפחית את התלות בסין, שכן סין נראית כמו מעצמת כלכלה במשבר. הסיבות למהלך של אפל די ברורות: לסין, משבר עם החברות הסיניות עצמן, כאשר הרגולטורים מכבידים על החברות הסיניות באמצעות רגולציות נוקשות שפוגעות בהן. לסין, משבר עם טיוואן כאשר היא טוענת שטיוואן היא שטחה שלה, סיבה המצדיקה פלישה, התחלה של מלחמה ופגיעה בכלכלה העולמית וכמובן בחיי אדם. לסין גם משבר עם ארה״ב, מן משחקי כוחות של מעצמות, שבהן סין מונעת מארה״ב לדלות כל פיסת מידע עליה. ואם כל זה לא מספיק, מדיניות ה-״אפס קורונה״, ממשיכה לפגוע בכלכלה, עם נתוני קמעונאות חלשים, ביקושים בדעיכה וגם תמ״ג מתחת לצפי.

אפל תחל לייצר את המכשירים שלה בהודו חודשיים אחרי תחילת הייצור בסין, ולא רק אחרי חצי שנה כפי שהיה עד היום

לפני כחודש, אפל החליטה כי היא מצמצמת את הפער שבין הייצור בסין להודו. בדרך כלל כשיוצא אייפון, הוא מיוצר לראשונה בסין, ורק לאחר כחצי שנה הייצור מתחיל בהודו. לא עוד, אפל הודיעה כי היא תייצר את האייפון בהודו כחודשיים בלבד לאחר היציאה, שוב, כחלק מהפחתת התלות בסין, אפל החליטה להגביר את הייצור בהודו. לפני כשבועיים, דווח כי לראשונה, אפל שוקלת לייצר את שעון האפל וואץ', בוויטנאם.

בתחילת החודש, אפל השיקה את האייפון 14 החדש, לו מסך של 6.1 אינץ', לטענת אפל, מדובר במכשיר עם חיי הסוללה הטובים ביותר שהוציאו, עם חיי סוללה של מעל ליום. מעבד A15 Bionic עם מעבד ראשי 5 ליבות, מעבד גרפי של 6 ליבות, ומנוע ניורוני ליכולות למידת מכונה. בעלות של 799 דולר. האייפון הפלוס, עם אותן היכולות אך מסך גדול יותר (6.7 אינץ׳) עולה 899 דולר.

בינתיים את עיקר תשומת הלב מקבל אייפון הפרו, שם נמצאים השדרוגים המהותיים של אפל, החלק העליון של המסך באייפונים הרגילים נעלם, ובמקומו, יש את ה-"Dynamic island", שהוא יהיה מרכז העניינים, משם יוכל משתמש האייפון לבצע פעולות כמו הקלטה, הצצה בשעון גם במסך נעול פתיחת האייפון ועוד. יש לו 16 מיליארד טרנזיסטורים ולדברי החברה הוא המהיר ביותר אי פעם בסמארטפון, ביצועים טובים יותר ב-40% לעומת התחרות. המצלמה גם חדשנית יותר, עם זום של פי 4, וחיישן גדול יותר. מחיר אייפון הפרו הוא 999 דולר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מיקליס 27/09/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    בעולם ובקרוב, הם יורים סנקציות לכל כיוון, מאיימים על כולם בעולם, מביימים מלחמות בכל מקום ברמה שגם אירופה בקרוב תהפוך כיוון ותצא נגגם כי הם גומרים אותה כלכלית, הם מתנהגים כאילו הם לא שמעו על ארגונים כמו מדינות הבריקס ומדינות איחוד שנחאי שמדינות רבות מנסות להצטרף אליהן וכל מטרתם היא להשמיד את הדולר ומסחר במטבעות לאומיים, מדינות ענק כמו הודו וסין כבר נפטרות מרזרבות המטח שלהן בדולר, כדי לשמור על הגמוניה הם משתמשים ברוסיה ומציגים אותה כדמון שבא לכבוש את אירופה ,מסתירה את האמת על מה באמת קורה , האמריקנים זה הרייך הרביעי של ימינו ובאירופה כבר מתנהגים כמו בגרמניה הנאצית , אחרי מלחמת העולם אירופה נחצתה למזרח ומערב רק בגללם כי שלום היה פוגע בתכניתם לשליטה כלכלית עולמית
  • 6.
    הודו??????? 25/09/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    הודו?????????????????
  • 5.
    מיקליס 22/09/2022 02:16
    הגב לתגובה זו
    גם הודו כמו סין עומדת מאחורי רוסיה ולמערב אין בכלל חברים בשום מקום בעולם, כולם יודעים שאם רוסיה תפסיד אז סין הבאה בתור, אחכ הודו, אחכ ברזיל ואז דרום אפריקה, בגלל זה קם ארגון הבריקס וארגון shos שעשה את ועידת שנחאי האחרונה זה ארגון שקם כקונטרה כלכלית למערב
  • 4.
    אפל תעבור 210 ד צים 4 עד 5 דולר (ל"ת)
    יוחננוב 21/09/2022 19:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הרגת אותי עם צים יותר נכון 5 או 6 ד אפל 200 ד (ל"ת)
    יצחק 21/09/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צים ל '8 אולי התכוונת ל 8 . 18 גבוה לה (ל"ת)
    טומי 21/09/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמו שאמרתי אפל בדרך ל 160-79 צים בדרך ל 18ד (ל"ת)
    איתן כהן 21/09/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.