שלל נתונים כלכליים מצביעים על שינוי מגמה בשוק הדיור: הכלכלנית הראשית מדברת על נפילה של 28% בעסקאות בחודשים האחרונים, גם הלמ"ס מצביעים כבר שנה (מאז אוגוסט הקודם) על האטה בביקוש לדירות, בנק ישראל מצביע על נפילה של 30% בלקיחת משכנתאות חדשות (בגלל עליית הריבית שמייקרת את החזרי המשכנתאות). לכאורה, שלל נתונים מצוינים שמצביעים על כך שאוטוטו גם מחירי הדיור יירדו. יש רק בעיה אחת: נכון לעכשיו, מחירי הדיור לא עוצרים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס שמחירי הדיור עלו, שוב, בעוצמה: עליה של 1.3% בחודש אוגוסט וזינוק של 17.9% בשנה האחרונה - שיא של עשור. אז מה זה עוזר לציבור שמביאים לו נתונים ועוד נתונים על האטה, אם בסופו של דבר זה לא עוצר את המחירים? האם זו גניבת דעת? שלא תבינו אותנו לא נכון - אנחנו מאוד רוצים לראות את מחירי הדיור יורדים. רק שכרגע מה שקורה בפועל זה שאחרי שהביקושים הגיעו לשיאים מטורפים הם יורדים עכשיו בחזרה, אבל עדיין לא מדובר אפילו על חזרה לרמות הרגילות, אלא על רמות גבוהות מאוד היסטורית. לדוגמה? עד לפני כמה שנים הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 5-6 מיליארד שקל בחודש. עכשיו, גם אחרי הנפילה של 30% עדיין מדובר על כמעט 10 מיליארד שקל בחודש, כלומר עדיין רמות מאוד גבוהות של משכנתאות. אותו דבר קורה גם בעסקאות. אז יש ירידה מהשיאים המטורפים, זה נכון, אבל אין ירידה מתחת לממוצעים של השנים הקודמות. אנחנו עדיין רחוקים משם מאוד. מעבר לכך, ירידה במחזורים לא בהכרח מובילה לירידה במחירים. כל סוחר בשוק ההון יודע שכאשר המחזורים נמוכים אפשר להשפיע יותר בקלות על שערי המניות. בנדל"ן זה לא כל כך שונה. החשש מנגד הוא שכאשר חוגגים מוקדם מדי, הציבור עוד יחשוב שבאמת יש ירידה (ואנחנו מאוד מקווים שהיא אכן תגיע), ויסתער מחדש על השוק מה שיגרום להמשך הזינוק במחירים. זה מכעיס, זה מעצבן, אבל לפעמים דווקא נתונים 'טובים' יכולים להוביל לתוצאה גרועה. מי אשמים בהשתוללות מחירי הדיור? בינתיים, משרדי הממשלה ממשיכים לריב בינם לבין עצמם על מי אשם במחירי הדיור. הכל בסדר - כולכם אשמים, לא פעלתם מספיק לאורך כל העשור האחרון, לא בניתם, לא תכננתם, לא הסרתם חסמים, לא פיתחתם תשתיות, לא טיפלתם בבעיות של תמ"א ופינוי בינוי, לא ניסיתם לקדם תוכניות של פינוי בינוי בהיקפים גדולים. הערמתם בלי סוף קשיים. בקיצור - יש מספיק אשמה לכולם. ובכל זאת, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קווינט, הצביע השבוע על גורם חשוב בעייתי נוסף בשוק הדיור: לדבריו, הממשלה נכנעת לכך שראשי ערים רוצים מסחר במקום תושבים. הארנונה למגורים נמוכה מדי, הארנונה לעסקים גבוה מדי. התוצאה? ראשי ערים רוצים עסקים ולא תושבים והם לא חותמים על היתרי בניה. זה קורה כי הפוליטיקאים מפחדים לא להיבחר ולכן לא מקדמים תוכניות לא פופולריות. אבל בשביל זה אנחנו בוחרים בהם - כדי לקדם דברים חשובים, גם אם זה לא פשוט לביצוע או יגרור תרעומת ציבורית. נבחרי ציבור אמורים להוביל, לא להיגרר. הם צריכים לקדם את המדינה ולתקן כשלי שוק, אחרת בשביל מה צריך אותם? רוצים עוד סיבות למה מחירי הדיור בשמיים? הנה טור של דר' איתי בן דן לביזפורטל, בו הוא מצביע על כך שהמגזר הציבורי המנופח בישראל, שופטי בית המשפט העליון, אנשי הצבא הבכירים ועוד, מרוויחים הרבה יותר, פי 2-3, מאשר המקבילים שלהם באירופה ובארה"ב. הם יכולים לרשות לעצמם להחזיק הרבה דירות ולנפח את מחירי הדיור. אז מעבר לבעיות של הפנסיות התקציביות השמנות שלהם, שכולנו צריכים לממן ולא ברור למה, מתברר שהם פוגעים בציבור הישראלי גם במחירי הדיור. אבל האם גם לנו, הצעירים בישראל יש אשמה במחירי הדיור - איך הזוגות הצעירים יכולים למנוע את עליית מחירי הדירות? הנה עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון: ראשון לציון דירה 3 חדרים ברחוב הנגיד, 74 מ"ר + 10 מ"ר מרפסת, קומה 10 מתוך 11 , עם מעלית וחנייה בטאבו, ממ"ד קומתי , מחסן קומתי , נמכרה ב- 2.45 מיליון שקל. דירה 4 חדרים ברחוב קפלנסקי, 90 מ"ר , קומה 2 מתוך 4 , עם מעלית , נמכרה ב-2 מיליון שקל. רמת גן דירת 4 חדרים ברחוב תלפיות ברמת גן, 97 מ"ר, קומה 1 מתוך 7 , עם מעלית, נמכרה ב- 3,100,000  שקל חיפה דירת 4 חדרים ברחוב אינשטיין בשכונת אחוזה, 100 מ"ר,  קומה 2 מתוך 2, נמכרה ב 1.515 מיליון שקל. דירת 4 חדרים ברחוב הגליל בשכונת נווה שאנן, 100 מ"ר,קומה 8 מתוך 11. כולל מרפסת גישה לנכים, עם מעלית וחניה, נמכרה ב-1.65 מיליון שקל. דירת 4 חדרים  ברחוב שמשון בשכונת נעמ"ת, 100 מ"ר+ 2 מרפסות + 25 מ"ר יחידת דיור, קומה  2 מתוך 4, נמכרה  ב1.72 מיליון שקל.  באר שבע דירת 3.5 חדרים, ברח' מאיר יערי, 80 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, עם מעלית, עם מרפסת, ללא חניה, נמכרה ב- 850,000 שקל.  דירת 3 חדרים, ברח' גיורא יוספטל, 65 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, ללא מעלית, ללא חניה, נמכרה ב- 620,000 שקל.  הנתונים לוקטו מאנגלו סכסון ונתוני רשות המסים.