רם בלינקוב
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ
פרשנות

משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...

לפעמים הדרך לפתרון בעיות היא לא הקמה של רשויות נוספות - שכדי לפתור מחלוקות ביניהן יהיה צורך בהקמת ועדות כמובן - האוצר רוצה להקים עוד גוף פיקוח על הבנקים כדי לעודד תחרות. אבל האם זה באמת יקדם את התחרות? לא בטוח
נתנאל אריאל | (1)

ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.

אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.

המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?

וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.

כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים? 

בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.

ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גולדפינגר 11/09/2022 22:34
    הגב לתגובה זו
    בטוח שלא
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.