משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...
ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.
אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.
המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?
וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.
כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים?
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- החברה שתחסוך לכם המון בירוקרטיה בתהליך הבנייה - מיגונים ומפוחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.
ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...
- 1.גולדפינגר 11/09/2022 22:34הגב לתגובה זובטוח שלא

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?