משחקי הרגולטור: עוד מפקחים זה מתכון לצרות ...
ישראל נחשבה במשך שנים למדינת עולם שלישי בכל הקשור לעודף בירוקרטיה ורגולציה. כמה עולם שלישי? בשנת 2014 היא דורגה במדד הנטל הרגולטורי העולמי במקום ה-116, הלא מכובד, בעולם (מתוך כ-200 מדינות). מאז המיקום השתפר משמעותית וקפץ ל-46. כן, המדינה מנסה להתקדם למאה ה-21 בכל מה שקשור להקלה בבירוקרטיה (למשל: דיגיטיזציה, אפשרות לבצע פעולות מול משרדי הממשלה דרך האינטרנט, במקום הגעה פיזית, או מתן אפשרות להעביר מסמכים במייל במקום בפקס). וזה משפיע על המיקום לטובה, וזה בהחלט חשוב כמובן.
אבל רגולציה ובירוקרטיה זה לא אותו דבר. צריך להקל על ביצוע פעולות מול השירות הממשלתי וצריך גם להסיר פיקוח מיותר, שרק מקשה על הציבור. הממשלות האחרונות גם מקדמות את 'רשות הרגולציה' - גוף שמטרתו להביא לשיפור הפיקוח הממשלתי באמצעות יצירת נהלים שייאלצו את משרדי הממשלה להסביר מדוע בכלל צריך את הרגולציה החדשה שהם מתכוונים להשית על הציבור, כלומר שהם יצטרכו להסביר מדוע הרגולציה החדשה נדרשת. אז הממשלה אמנם מתלבטת אלו סמכויות לתת לו (החלטה ואכיפה או רק 'חובת התייעצות'). אבל זה צעד מבורך. הממשלה האחרונה פעלה גם להקלה על עסקים קטנים וגם זה בהחלט מבורך.
המדינה רוצה להקים עוד גוף מפקח על הבנקים - למה בעצם?
וזה מביא אותנו למאבק ארוך השנים בין האוצר ובין בנק ישראל - במשרד האוצר רוצים להקים עוד רשות פיקוח על הבנקים, כדי לעודד תחרות. אחד יהיה 'המפקח על הבנקים' והשני יהיה 'המפקח על התחרות'. אחד אמור לדאוג שהם לא יקרסו במשבר הפיננסי הגדול הבא, והשני יפקח בכל הקשור להוראות של תחרות. ההסבר באוצר הוא שבנק ישראל מפקח על יציבות הבנקים, כלומר שלא יקרסו, אבל פחות מעניינת אותו והוא פחות קידם תחרות בין הבנקים. לראייה: לא הוקם פה בנק חדש עשרות שנים (וכעת הוקם הבנק הדיגיטלי וואן זירו) והתחרות בתחום הבנקאות בישראל היא עלובה. בסופו של דבר - כל הבנקים עושים את אותו דבר, ונותנים את אותו שירות, אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מאשר בעולם. אין בישראל באמת תחרות על הלקוח.
כעת נדמה שבנק ישראל כבר לא מתנגד לכך כבעבר והוועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל אולי תצליח להביא לשני גופי פיקוח על הבנקים. רגע, אז מקימים רשות פיקוח חדשה כדי לפקח פחות? אתם יודעים, עוד משרדים זה אומר עוד תפקידים, עוד ג'ובים, עוד כסף שצריך לשלם לאנשים. אבל השאלה הבסיסית היא האם עוד פיקוח בכלל יועיל למשהו? האם עוד פיקוח יכול להפחית פיקוח? האם עוד פיקוח לא אומר בסופו של דבר עוד מריבות, סכסוכים, מאבקי כח, כיפופי ידיים, עוד רגולציה ובירוקרטיה רעה, כמיטב השירות הציבורי - זה שהביא את ישראל לאותו דירוג גרוע במדדים העולמיים?
- הוצאת ויזה לארצות הברית: איך להפוך תהליך בירוקרטי לקל יותר
- החברה שתחסוך לכם המון בירוקרטיה בתהליך הבנייה - מיגונים ומפוחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, לא בטוח שעוד רשות לפיקוח על הבנקים זה מה שיביא לתחרות בין הבנקים. אם רוצים תחרות צריך לפעול באמת להגברת התחרות - להוריד חסמים, לאפשר גם לגופים קטנים יותר להפוך לבנקים, להקל במקום להקשות.
ורק נזכיר - כבר היום יש לא מעט רשויות: יש את רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, רשות התחרות ועוד. אז סביר להניח שנראה מיזוג כלשהו בין הרשויות הללו כחלק מאותו תהליך של הקמת הרגולטור החדש (ומה לגבי קרנות הפנסיה? אלה יישארו מחוץ לפיקוח החדש?). אבל האם באמת צריך כל כך הרבה מפקחים? האם לא עדיף גוף אחד מתכלל שכולם יודעים לדבר איתו ולעבוד איתו, גוף שיוציא את כל ההוראות הרלוונטיות, ובעיקר - לא יקשה? אנחנו כבר מדמיינים את הוויכוח בין שני גופי הפיקוח, כאשר החלטה של אחד תסתור את ההחלטה של השני ואז מה? אה, כמובן - תוקם וועדה נוספת כדי לפתור את הפלונטר בין המפקחים השונים...
- 1.גולדפינגר 11/09/2022 22:34הגב לתגובה זובטוח שלא
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: על נייס וחברות השבבים
הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?
המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11% צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.
מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI.
תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.
גם טבע 0.56% צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44% ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51% ו נובה -8.04% צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):
- איי.סי.אל נפלה 15%, חברה לישראל איבדה 14%; מחזור המסחר - 13.4 מיליארד שקל
- היום של טבע, ומה עוד קרה בבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
