בנק מזרחי טפחות
צילום: Bizportal

בנק מזרחי טפחות חייב לקוח בעמלה של 101 שקל במקום 2 אגורות; איך זה קרה? שיטת מצליח

העמלה שהתנפחה - לקוח ביקש הקלטת שיחה והופתע לגלות שחויב ב-101 שקל. המועצה הישראלית לצרכנות הצטרפה לתביעה; עמלות בנקים - על מה משלמים ואיך ניתן לחסוך? 
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בית המשפט המחוזי אישר את הצטרפות המועצה הישראלית לצרכנות כידיד בית המשפט בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מזרחי טפחות בטענה כי גובה 101 שקל עמלה על שליחת הקלטת שיחה ללקוח, במקום 20 שקל ישן השווה ל-2 אגורות כיום.  בית המשפט קבע כי למועצה לצרכנות זיקה גם לנושאים בתחום הבנקאות, ורואה בנושא התובענה סוגיה צרכנית לכל דבר ועניין. בית המשפט ציין כי הצטרפותה של המועצה לצרכנות להליך זה תסייע לבית המשפט בבחינת הבקשה, באופן שיגביר את ההגנה על הצרכנים.

המועצה לצרכנות ביקשה להצטרף לתביעה לפני כחמישה חודשים וכעת בית המשפט מאשר הליך זה. 

מזרחי טפחות שמנוהל על ידי משה לארי, הוא הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית אחרי פועלים ולאומי. רווחיו מגיעים מתחום המשכנתאות ומהפעילות הבנקאית הבסיסית - הלוואות וניהול עו"ש בתמורה לעמלות שונות ומגוונות, כמו העמלה המוזרה הזו - על הקלטת שיחה קולית. נראה שהמחיר אומנם לא צריך להיות 2 אגורות בלבד, אבל בטח שלא 101 שקל. אנחנו בעידן דיגיטלי והעברת הקלטה של שיחה לא יכולה להיות מתומחרת בסכום כזה. 

אז איך זה קורה? איך קורה שפעולה של כמה שקלים עולה ללקוח 101 שקלים. ראשית, חשוב להדגיש כי זו תופעה אצל כל הבנקים, שנית, נדגיש כי על הציבור החובה לבדוק באופן שוטף את העמלות שלו, הוא יגלה שהוא יכלו לחסוך עמלות באם יבחר במסלולי העמלות המתאימים לו.

עמלות בנקים - על מה משלמים ואיך ניתן לחסוך? >

ולעניין עצמו - מדובר בעמלה היסטורית שלא עודכנה עשרות שנים. הבנק מחזיק בדעה שה-101 שקלים זה התעריף הראוי (וכנראה המוצמד לעלות המקורית), אבל הוא לא מתייחס שפעם באמת להשיג הקלטה היה סיפור. מאז עברו עשרות שנים וזה הפך לשירות פשוט וזול.  אז מה הבנק עושה? מנסה. קוראים לזה שיטת מצליח. הוא מנסה לגבות עמלה גבוהה, מצליח, מצוין. לא מצליח, נראה מה יהיה. עד היום הוא גבה ואף אחד לא צייץ, עכשיו נזכר תובע לצייץ, בינתיים העמלה הזו הכניסה כנראה בעשרות שנים בין מיליונים רבים לעשרות מיליונים. במילים אחרות, גם אם התובע כעת ינצח, זה מעט מדי ומאוחר מדי. 

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים המלינים על קשיים בקבלת הקלטות שיחה שניהלו עם העוסק. הצרכנים  טוענים כי לעיתים נדרש מהם  תשלום מופרז עבור האיחזור, או מסרבים לשלוח את ההקלטה  ודורשים  מהם להגיע לבית העסק  על מנת להאזין להקלטה.

בפברואר השנה הוגשה תובענה ייצוגית נגד בנק המזרחי  ע"י מר ניר עגיב באמצעות עורכי הדין ארנון גרפי, שי חן וענבל ארד  שביקש לקבל את הקלטת השיחה לאחר שנוכח שפירוט החשבון שלו לא תואם את ההסכם שהובטח לו, ונדרש  לשלם  עמלה של 101 שקל. בבקשה לתביעה נטען כי גביית עמלה בגין "אחזור שיחה מוקלטת" (כפי שמכונה השירות בתעריפון של הבנק) היא בניגוד לחוק. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה היא לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין אחזור הקלטת שיחה עם הבנק בשבע השנים האחרונות.

במועצה לצרכנות מציינים כי דרישת העמלה הגבוהה היא בניגוד לחוק,   ולציבור יש זכות לעיין במידע אודותיו לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות, צ'אט וכל מידע שנשמר באופן דיגיטלי.  בחוק הגנת הפרטיות מעוגנת זכות הלקוח לעיון במידע אישי שנמצא במאגרי החברה. מדיניות הבנק לגבות מהצרכנים עמלה מופרזת עבור עיון במידע  על עצמם, בניגוד לתקנות,   מרתיעה אותם ממישוש זכויותיהם ומונעת מהם למעשה לשלם עבור שירות שאמור להינתן כמעט בחינם. האגרה עבור בקשת המידע עומדת  היום על סך 20 שקלים ישנים (שערכם כ- 2 אגורות).

 

המועצה לצרכנות התייצבה לצד הצרכנים בעניין עקרוני זה, ומציינת כי "מדיניות זו פוגעת  קשות בצרכנים, המתקשים להוכיח את טענותיהם העובדתיות כלפי בתי עסק לגביית יתר, להטעיה, להפעלת השפעה בלתי הוגנת, לביטול עסקה וכו'. אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".

 

מתלונת שמתקבלות במועצה לצרכנות עולה כי בשנה וחצי האחרונות התקבלו מעל 10,000 תלונות מצרכנים שביצעו עסקה טלפונית. עיקר הנפגעים הם צרכנים מוחלשים אזרחים ותיקים, או עולים חדשים המתקשים להוכיח טענותיהם להטעיה או לביטול עסקה, או חיילים משוחררים שחשופים לשיווק אגרסיבי מצד עוסקים שמציעים קורסים תמורת כספי הפיקדון ולא עומדים בהבטחות שנמסרו בע"פ.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי 06/01/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    התנערות מהסכמים מי מרים את הכפפה העמלות קפצו
  • 8.
    מבין2 27/12/2022 09:22
    הגב לתגובה זו
    עד מתי נסבול את החזירות של הבנקים פה? ומזרחי טפחות בין המובילים.
  • 7.
    שחר 05/09/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לאחוז משער המרה
  • 6.
    שולתתתתת1 04/09/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    ומה הבעיה למשתמש אנדרואיד להקליט את השיחה? כמה כבר בקשות לשיחה מוקלטת ביצעו? האם 2 אגורות נשמע הגיוני?
  • 5.
    המגן על הבנקים (ל"ת)
    המפקח על הבנקים? 04/09/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    צבי 03/09/2022 20:16
    הגב לתגובה זו
    סיפורי נוכלים
  • 3.
    כולם יודעים במזרחי 03/09/2022 18:12
    הגב לתגובה זו
    למשל משכנתא בריבית משתנה באחוז נמוך מבנקים אחרים ביום חתימה על ההסכם לכאורה דוחפים תוספת אחוז בטענה ריבית עוגן קפץ הלילה בדרך אל חוזר. לכאורה טרם הכרתי אדם אמין אחד בבנק הזה.
  • 2.
    Amsi 03/09/2022 17:30
    הגב לתגובה זו
    רק לא תבדוק רק לא תשים לב ..הם יכנסו לך לחשבון ויגבו עמלות מוזרות ..
  • 1.
    דויד 03/09/2022 16:19
    הגב לתגובה זו
    בתור אחד שהיה לקוח ועובד עם כל הבנקים לבנק מזרחי שירות הכי מגעיל שייש העיקר מפרסמים עצמם עם דביר בתור בנק ידידותי
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.