פייפאל
צילום: Isock

לאחר קריסה של 70%, האם פייפאל אטרקטיבית? בבנק אוף אמריקה חושבים שכן

חברת הפינטק נוקטת בצעדי התייעלות, ומחזירה ערך למשקיעים בתוכנית רכישה עצמית של 15 מיליארד דולר. בבנק אוף אמריקה חושבים שפייפאל היא הזדמנות, ומעלים את מחיר היעד ל-114 דולר
עומר רוסו | (3)

חברת הפינטק PAYPAL נפלה השנה ב-53%, שנה מהקשוחות שהיו לפייפאל, שהחזירו אותה עד למחיר שבו היא הייתה לפני פרוץ מגיפת הקורונה, זאת על רקע דוחות חלשים מהצפי, ותחזיות חלשות ממה שהחברה צפתה בעקבות מצב מאקרו כלכלי מאתגר ופגיעה בהוצאות הצרכן.

בתמחור הנוכחי, שווי שוק של 105 מיליארד דולר ומכפיל רווח חזוי של 23, ונפילה של 53% בשנה וקריסה של 70% מהשיא, היא מתחילה לעניין משקיעים רבים. ביניהם, בנק אוף אמריקה, שמעלה את דירוג המניה מ-״החזק״ ל-״קנייה״, עם מחיר יעד של 114 דולר למניה, אפסייד של 25% מהמחיר הנוכחי.

החברה מאמצת שיטה חדשה, שיותר ויותר חברות מאמצות בימים אלו לאור הרצונות החדשים של המשקיעים, פחות גדילה אגרסיבית בהכנסות ללא רווחים, יותר התמקדות ביעילות תפעולית, הפקת רווחים והחזרת ערך למשקיעים. 

אחד מהדברים הטובים שקרו לפייפאל בתקופה האחרונה, היא רכישת חלק ממניות החברה על ידי קרן ההשקעות ״אליוט״. אליוט והאיש שמאחוריה, פול סינגר, ידועים כמשקיעים מאוד אקטיבים, מאוד מעורבים במתרחש, ככה שלפייפאל יש כרגע ״מבקר״ חיצוני, שבמידה וירגיש שמשהו לא במקום, הוא יודיע זאת, וכמובן ינקוט בצעדים כמו מכירת המניות. אליוט גורמת לפייפאל להתייעל, היא דוחפת אותה לקיצוץ עלויות ועליה ברווחיות, בדיוק מה שפייפאל מתחילה לעשות, ובעלי המניות מתחילים לאהוב זאת.

מבנק אוף אמריקה נמסר לגבי החזקת קרן אליוט במניות החברה: "אנו מאמינים שקרן ההשקעות אליוט יכולה לעזור לשפר את הערך לבעלי המניות בשתי דרכים עיקריות: ראשית, שאיפה לקיצוץ משמעותי בעלויות והתייעלות, שנית, הגדלת החזר הערך לבעלי המניות, בעיקר באמצעות רכישות חוזרות, ואולי באמצעות חלקות דיבידנד.", כתב קופפרבר, אנליסט בנק אוף אמריקה. ואכן קורה, בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה, נרשמו עשרות פעמים צירופי המילים ״משמעת בעלויות״, והתייעלות תפעולית.

בנוסף, החברה הודיעה בחודשים האחרונים על מהלך לקיצוץ עלויות בשווי של 900 מיליון דולר בשנת 2022, וקיצוץ גדול יותר של 1.3 מיליארד דולר בשנת 2023. לא רק זה, בדוחות הכספיים האחרונים הודיעה פייפאל כי היא תרכוש חזרה מניות של החברה בשווי של 15 מיליארד דולר בשנים הקרובות. זה גם אומר כי פייפאל מאמינה שהמניה כעת נסחרת בחסר.

אנליסט בנק אוף אמריקה מאמין כי פייפאל תוכל לרשום רווח למניה של 5 דולר בשנת 2023, המשקפים צמיחה של 27% ממה שאנליסטים צופים שפייפאל תרוויח למניה בשנת 2022. הוא חושב שהוצאות השיווק והפרסום של פייפאל הן מקום ״נוח״ לקצץ בו עלויות מבלי לפגוע באופן מהותי בהכנסות/ברווחי החברה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בדוח האחרון שפייפאל פרסמה, היא קפצה ב-9% על רקע תוצאות טובות. היא דיווחה על הכנסות של 6.81 מיליארד דולר לעומת צפי האנליסטים להכנסות של 6.8 מיליארד דולר. ברבעון המקביל היו ההכנסות 6.2 מיליארד דולר.  הרווח למניה היה 0.93 דולר לעומת צפי האנליסטים לרווח למניה של 87 סנט למניה. בירידה של 26% משנה שעברה. תזרים המזומנים החופשי היה 1.3 מיליארד דולר שמהווים 19% מההכנסות, ומשקפים צמיחה של 22% משנה לשנה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אמיר הראל 01/09/2022 11:23
    הגב לתגובה זו
    לפייפאל יש את VENMO אבל זה עדיין לא מספיק
  • 2.
    משה 01/09/2022 09:57
    הגב לתגובה זו
    היום אני כבר לא רוכש מהם כי כשצריך תמיכה אנושית (נניח כשהמקרה לא נופל בצורה חדה בדיוק על אחת הקטוגריות שלהם) אז זה סיוט. הם שולחים אותך ממדריך למדריך שכולם לא עוזרים בכלל ועד שמגיעים לתמיכה אמיתית לוקח נצח. פעם אחרונה לקח לי יומיים להבין איך ניתן להגיע לצאט שירות וגם אז זה היה בהתחכמות. המוצר נדרש, החברה הזאת ספציפית עבר זמנה
  • 1.
    אף אחד לא משתמש בשירות הזה כמעט (ל"ת)
    מבין2 01/09/2022 01:56
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.