זיו סגל  מעודכן
צילום: משה בנימין
בלוגסטריט

מה יהיה אחרי התרסקות הביטקוין בשבוע שעבר?

מה מספרים הגרפים של ה-S&P והנאסד״ק על כיוון השוק? נראה שהנאסד"ק בדרך להכרעה

זיו סגל | (7)

היום נתחיל את השיחה עם השאלה: מתי ירידה היא הזדמנות לקניה ומתי היא סימן לעצירת הפסד או הימנעות מקניה? בחרתי להתחיל עם השאלה הזו לאור הירידה של הביטקוין עליו כתבתי לאחרונה שהוא דווקא נראה מעניין. נבחן את השבירה של רמת התמיכה ואת המהלכים שאפשר לעשות.

 

אני הנחתי, והתבדיתי, שהביטקוין יתמך מעל הקו הסגול וימשיך לטפס במדרגות הפיבונאצ׳י. השבירה היתה די מהירה והשאלה שנשאלה ועדיין נשאלת: האם למכור? אנחנו רואים שהביטקוין נתמך בנקודת השפל התחתונה ממנה החל לעלות - ידית הפטישון. אם נסתכל על תרשים שעתי הירידה הזו תראה לנו כהזדמנות בהסתמך על הדמיון לתמיכה הקודמת. נראה לי שאכן אפשר לתת לביטקוין ומעריציו הזדמנות. המסחר בביטקוין היה מאז ומעולם שילוב של אי ודאות, פוטנציאל לנסיקה והתרסקות, מאבקים רגולטוריים וקונפליקט בין פשיעה לבשורה. זה לא השתנה. אבל, ירידות בשווקים משפיעות עליו לרעה ומעצימות את השדים. קשה יהיה לו לעלות אם השוק ירד. זה מוביל אותנו ל״כותרת״ שבהמשך.

 

לגבי השאלה מתי ירידה היא הזדמנות לקניה? התשובה היא: כאשר המחיר הזול יותר פוגש פוטנציאל תמיכה בתסריט סביר (ולא תסריט שנועד רק לתת אופטימיות לפוזיציה מפסידה).

 

פד - משקיעים: שבוע ניצחון לפד

בתחילת השבוע שחלף הערכנו כאן, מסיבות טכניות, שאנחנו הולכים לתנודתיות. יסודות ההערכה התבססו על ניתוח טכני. הסיפור הוא הדיאלוג בין המשקיעים שהתעודדו מנתוני האינפלציה לפד שכנראה חש פחות מעודד וכנראה גם נחוש להמשיך להילחם באינפלציה בנשק הריבית. אחרי שנים שהתרגלנו לפד מרחיב ומפרגן לשווקים אנחנו נתקלים בפד קשוח ומצמצם.

 

מבחינה רגשית, קל יותר כמובן להיערך לתנודתיות שכוללת גם ירידה בתוכה (ואולי להאמין שלא תהיה) מאשר לחוות אותה בפועל ביחד עם דילמות המסחר שהיא מעלה. בשביל זה אנחנו עורכים תחזיות כך שנוכל לפעול עם המוח ולא עם הרגש. אם ציפינו לירידות / תנודתיות במסגרת מגמת עליה והן מגיעות, שני השלבים הן לקנות אל תוך ההזדמנות ולהחליט מתי התנודתיות היא כבר חזרה למגמת ירידה. השבוע שעבר היה שבוע ההזדמנות. השבוע הקרוב יכול להיות שבוע ההכרעה.

 

בתרשים המוכר לכם של ה-&P500  אתם יכולים להבחין שהוא אכן תיקן למטה מהממוצע ל-200 יום הפשוט (סגול מקווקו) לממוצע האקספוננציאלי ל-200 יום (קו כחול) כפי שנערכנו. מבחינה זו: הכל לפי התוכנית. עכשיו השאלה מה יקרה עם התמיכה שמפרידה בין המשך עליות לחזרה לירידות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

האינדיקטורים הטכניים עוד גבוהים ופונים כלפי מטה כך שהם עדיין לא תומכים בתמיכה. אולי בהמשך תנודתיות. בתרשים הנרות אתם רואים את פער המחיר העולה שמושך כרגע את ה - S&P500  כמו מגנט כלפי מטה לכיוון התמיכה ב - 4170. שילוב הפרמטרים הנ״ל מלמד שכנראה נפגוש את 4170 ושם יהיה מבחן ההכרעה. אולי 4200. זהו תרחיש אופטימי כי אין עוד הרבה לאן לרדת עד שם. השאלה אם זה יספיק עד החלטת הפד או עד היפוך סנטימנט.

 

התמונה מסתבכת, סורי, כשמוסיפים את הנאסד״ק. זאת מכיוון שעל פי תאוריית המניפה שעקבנו אחריו כאן, בשילוב רמת התמיכה שלו והממוצע האקספוננציאלי ל - 200 יום, הוא צריך לעלות כבר ביום שני. מלמעלה בלמו אותו יעד עליון של פיבונאצ׳י והממוצע הרגיל ל-200 יום. תרשים ה-איקס ועיגול של הנאסד״ק מראה שלושה עיגולים אדומים. שלושה עיגולים זה אומר שבינתיים זה רק תיקון. עוד ירידה, עוד עיגול, ביחד עם המאפיינים הטכניים האחרים, ילמדו על שבירה למטה.

 

תרשים ה-איקס ועיגול של הנאסד״ק:

הכותרת לשבוע הקרוב היא לפיכך: נאסד״ק - מבחן תמיכה והכרעה מידי.

 

מדפסות תלת מימד: בעקבות שלמה גרינברג

שלמה גרינברג פרסם כאן מאמר מלומד, כהרגלו, על עולם מדפסות התלת מימד. המאמר לכד את תשומת ליבי וחשבתי לבחון גם עבורי וגם עבורכם את מצב המניות מהבחינה הטכנית. בזמן כתיבת שורה זו אין לי שום מושג מה תהיה התמונה שתתגלה אז משתף אתכם כך גם בתהליך העבודה של המנתח הטכני. מקבלים רעיונות מאנליסטים ובעלי טורים שאתם מעריכים ובוחנים אותם על הגרף. בואו נתחיל.

 

הנה כמה מניות וקרנות שלכדו את תשומת ליבי מהכתבה וגם MAKX שאינה מוזנת עדיין באתר StockCharts.com איתו אני עובד.

 

DDD נמצאת בין התנגדות לתמיכה וניתן לבחון רכש אם תיתמך מעל 10 דולר. זו יכולה להיות נקודה מעניינת. כך גם הקרן של ARK - PRNT ו-SSYS עם רמות התמיכה שלהן (מצרף גרף של PRNT).

 

PRNT:

ב-TKC, למרות המחיר הנמוך, לא ניתן לזהות נקודת כניסה כרגע וגם ב-KOMP שנוטה למטה.

לגביVLD  נצטרך לעקוב ולראות האם העליה האחרונה וההיפוך משחזרים את תבנית הגל היורד או שתיווצר ידית של ספל באזור שסימנתי.

 

 MAKX מעניינת בזכות הקונספט ובחלט אעקוב אחריה. היא מאוד קטנה ובסחירות מאוד נמוכה. חילצתי גרף מ - Yahoo Finance ואפשר לראות את פוטנציאל התמיכה שסימנתי.   אם גם אתם מחפשים רעיונות חדשניים ולא נרתעים מהשוליים של תעשיית קרנות הסל אתם יכולים להצטרף למעקב. אולי ביחד עם הקרן של ARK ניתן לקבל חשיפה מעניינת לתחום ללא חשיפה למניות בודדות.

 

שנשרוד את השבוע הקרוב בשלום. זיו

 

 

 

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בעז 23/08/2022 10:05
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין דבר וחצי דבר בניתוח טכני. כן יש לי מעט ניסיון בכלכלה ושווקים. לידת הביטקוין בחטא ולכתחילה הוא בועה. אין לו כל תוקף כלכלי אמתי וכוחו, ככל שזה קיים, מגיע מהעדר המסכים לקיומו כ"הילך" סחיר ועובר לסוחר. רגע ההתפכחות יהיה כואב וקשה מנשוא. רבים עתידים להפסיד את כל כספם. למי שיש פנאי מומלץ לעיין בתופעת ה"טוליפ השחור". ארוע בועתי מלפני כמאה שנה, המזכיר מאד את פסיכוזת העדר המתקיימת גם כיום בביטקוין ובשאר "מטבעות" הקריפטו.
  • 5.
    המתווך 23/08/2022 09:30
    הגב לתגובה זו
    ביטקוין וניתוח טכנינצא הולכים יחד: ביטקוין הוא לא מניות וכל ניסיון להעריך את שוויו הוא חסר ערך. הביטקוין שווה לאפס כי אין באמת מה לעשות איתו. זה לא אומר שאני לא משקיע בו, אבל אין לו באמת ערך. לא עומד מאחוריו שום שווי
  • 4.
    שחר 22/08/2022 23:28
    הגב לתגובה זו
    ניתוח של יום שישי מתפרסם ביום שני בצהרים... הלו, זמן זה כסף! ;)
  • 3.
    קשקוש טכני (ל"ת)
    אור 22/08/2022 22:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רואה נולד 22/08/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    מה המסקנה במשפט אחד ?
  • אי וודאות גבוהה במדדים המובילים (ל"ת)
    22/08/2022 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה על כתבה מעניינת ומלמדת (ל"ת)
    תמיר 22/08/2022 11:42
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.