שחף ארליך מנכל טריא
צילום: אלי לוי
דוחות

טריא רושמת הכנסות של 26 מיליון שקל, ה-EBITDA ירד ב-27%

חברת הפינטק שהתמזגה עם השלד לוזון נדלן, רשמה רווח תפעולי של 1.3 מיליון שקל, המזומנים בקופה גדלו ל-81 מיליון שקל - כתוצאה מההנפקה
עומר רוסו | (3)

חברת הפינטק טריא טריא 2.84% , מסיימת את החציון עם צמיחה בשיעור של כ-55% בהכנסות שהסתכמו ב-51.6 מיליון שקל בהשוואה ל-33.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בהסתכלות על הרבעון השני החברה רשמה הכנסות בסך של 26 מיליון שקל, עליה של 12% ביחס לרבעון המקביל, אז רשמה הכנסות של 23 מיליון שקל.

במהלך הרבעון השני של שנת 2022 החלה החברה להיסחר בבורסה לאחר שמוזגה לתוך השלד לוזון נדל"ן. בנטרול הוצאות המיזוג רשמה החברה רווח תפעולי בסך של כ-1.3 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-7.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ללא קשר להוצאות המיזוג, ההוצאות התפעוליות של טריא הגיעו לכ-24.7 מיליון שקל, זינקו של 60% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA המתואם של החברה הסתכם ב-5.5 מיליון שקל לעומת כ-7.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 27%. המזומנים ושווי מזומנים - גדלו ל-81 מיליון שקל לעומת 8 מיליון שקל נכון לסוף שנת 2021. הסיבה היא כמובן ההנפקה בבורסה שהכניסה לחברה 70 מיליון שקל.

שחף ארליך, מנכ"ל החברה: אנחנו שמחים להציג את הדוח הכספי הראשון של טריא מאז הושלמה עסקת המיזוג עם ע.לוזון נדל"ן ופיננסים. אנו מזהים פוטנציאל רב בתחום האשראי למגורים, הנשלט כמעט באופן מוחלט על ידי הבנקים, ומשכך משקיעים משאבים רבים בשיווק ופרסום כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות אותה אנו מקדמים בקרב ציבור הלקוחות הפרטיים של טריא. לטריא סט כלים רחב הכולל ידע ומומחיות נצברים בחיתום וניהול אשראי לפיכך הגדרנו את פעילות האשראי החוץ בנקאי כמנוע צמיחה משמעותי לשנים הקרובות. לצד כל אלו, אנו ערים לשינויים המאקרו כלכליים המתבטאים בעליית ריבית ואינפלציה גבוהה והשפעתם הרוחבית על המשק בכללותו ונותנים דגש, במיוחד בתקופה רגישה זו, לביצוע של תהליך חיתום מוקפד ואיכותי."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דרור 12/09/2022 08:11
    הגב לתגובה זו
    שומר נפשו ירחק ,מושקע כמעט שנתיים והפסד על הנייר ,מצגות שוא ופתאום שבאים למשוך את הכסף הלוואות בפיגור ,חברה שקרית ומסוכנת ראו הוזהרתם
  • 1.
    רוני 18/08/2022 12:24
    הגב לתגובה זו
    חברה שככל שהיא מגדילה את תיק האשראי ההפסד שלה רק גדל. מאז שהוקמה לא הרוויחה מעולם. הדרך היחידה לשרוד במצב כזה היא לגלגל חוב. נחשו מי ישאר אחרון בלי כיסא במשחק הכיסאות? הציבור
  • בזיל 20/08/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    עדיין היא חברה ציבורית. אתה יכול לראות אם היא ריווחית או לא.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?