הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

הנשיא ביידן חתם על "חוק המלחמה באינפלציה" בגובה 750 מיליארד ד'

בין השאר מאושרים תקציבים מיוחדים למלחמה בשינויי האקלים וסיוע בעניני בריאות כמו גם הפחתת הגרעוןן הפדרלי ובצד ההכנסות, מיסוי מינימום על חברות גדולות של 15% ומיסוי רכישות חוזרות (ביי-בק) בגובה 1%; החוק לווה במאבק פוליטי קשה ועבר רק בזכות הקול הכפול של סגנית הנשיאה
גיא טל | (6)

לאחר משא ומתן של כשנה, במהלכו היו לא מעט רגעים שהסיכויים להעברת החוק אפסו, חתם לבסוף הנשיא ביידן על חוק הורדת האינפלציה Inflation Reduction Act,  הכולל תקציב של 750 מיליארד דולר. החוק עבר בסנאט בשבוע שעבר לאחר משא ומתן חשאי ביןן מנהיג הרוב בסנאט צ'ק שומר לבין הסנטור הדמוקרט המורד ממערב ווירג'יניה גו מנצ'ין, שלבסוף התרצה עם התקרב בחירות האמצע המאתגרות למפלגתו, והצטרף לתומכים בחוק. החוק עבר בסופו של דבר רק בזכות הקול הכפול ממנו נהנית סגנית הנשיאה קאמילה האריס, שבמקרה של תיקו יכולה להכריע. 

עם החתימה אמר ביידן שהחוק יביא: "התקדמות ושגשוג למשפחות אמריקאיות" וניסה גם להפיק רווח פוליטי כשציין שאף רפובליקאי לא הצביע בעדו, לאחר שהדמוקרטים לא הצליחו להגיע להסכמות עם המפלגה היריבה, מה שכמעט הכשיל את העברת החוק שניצל,כאמור, רק בזכות הקול הכפול של סגנית הנשיאה. לאחר חתימת הנשיא הוא העביר את העט למנצ'ין שיחתום אף הוא.

החוק כולל הוצאות נרחבות בתחום שמירת הסביבה על ידי הטבות מס לבעלי בתים שישתמשו באנרגיה נקיה (לדוגמה מכוניות חשמליות). הוא מממן במיליארדרי דולרים פרויקטים שמיועדים להפחתת פליטת פחמן ועוד. 

בתחום הבריאות החוק יאפשר לתוכנית הביטוח הממשלתית מדיקייר לנהל משא ומתן על מחירי התרופות, יקבע תקרה להוצאות על בריאות של לקוחות מדיקייר וירחיב את הסובסידיות הרפואיות. 

החוק מכונה "החוק להורדת האינפלציה" אך יש הטוענים שההוצאות הנדיבות שבו דווקא יתדלקו עוד יותר את האינפלציה, וזו אחת הסיבות להתנגדות הרפובליקאים, וגם לזו של מנצ'ין עצמו עד לאחרונה. במסגרת המאבק באינפלציה אמור החוק לצמצם את הגרעון ב-300 מיליארד דולר. 

מירב הכותרות המתייחסות לחוק מתרכזות בעיקר בצד ההוצאות של הממשל, ואיזה חברות יהנו ממנו - רכב חשמלי, חשמל סולארי וכד'. אבל התקציב כולל גם צד הכנסות, כלומר מאיפה מצפה הממשל להשיג את הכסף כדי לשלם את ההוצאות הנדיבות הללו. 

כפי שדווחנו כבר, אחת הדרכים בהם מתכנן הממשל לממן את התוכנית הוא באמצעות הטלת מס של 1% על רכישה חוזרת של מניות (ביי בק). זהו ישנוי דרמטי במערכת המיסוי האמריקאית וישנה את תחשיב הכדאיות בין חלוקת דיבידנד לבין רכישה חוזרת של מניות שעד כה לא מוסתה כלל. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף, חברות גדולות יחויבו במס מינימום של 15% על רווחיהם. החברות הגדולות מצטיינות במיוחד בהתחמקות מתשלום מיסים על ידי תכנוני מס שונים, והחוק החדש נועד להילחם בתופעה, ובדרך גם להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישראל 17/08/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
    מנוצין מרד על שום תרומות אישיות מצד כורי הפחם של מיליוני $ ויפסיד אותם אם יתמוך באנרגיה חליפית
  • 5.
    אנונימי 17/08/2022 11:46
    הגב לתגובה זו
    מדרדרים אותה מרגע לדודלי.במקום שמישהו ינער את פאוול הזה שיעלה את הריבית כמו שצריך
  • 4.
    אבי 17/08/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    בפחם עד הראש ושאר אנרגיות מזהמות !!! הארץ ישנם בביבסיטים סגולי שער ,אוהדי טראמפ יותר מאמריקה , המשותף ? סדרות פשע !!!!!
  • 3.
    ליצנים 17/08/2022 11:07
    הגב לתגובה זו
    איזה כיף. יממנו את החגיגה הזו עכשיו בעוד הדפסת כסף. זה בטוח יוריד את האינפלציה... אוייש, איזה מטומטמים ההתרסקות בדרך. נא להדק חגורות...
  • 2.
    לוקח מהאמריקאים 750 מיליארד כדי לשלם להם את ההתיקרויות (ל"ת)
    עדיף שלא היה לוקח 17/08/2022 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איצםריה שוקעת (ל"ת)
    בדרך לקומוניזם 17/08/2022 09:58
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".