תא נוסעים מטוס טיסה
צילום: Istock

ג'ט בלו רוכשת את ספיריט תמורת 3.8 מיליארד דולר

אחרי שדחתה פעם אחרי פעם את הצעותיה, היום נאותה חברת התעופה להתמזג עם ג'ט בלו, במה שיהפוך את החברה לחברת התעופה החמישית בגודלה בארה"ב ולעודד מיזוגים נוספים בתחום
איתן גרסטנפלד |

חברת התעופה ג'ט בלו ​ JETBLUE AIRWAYS CORP ​המספקת טיסות לואו קוסט, כי חתמה על עסקה לרכישת מתחרתה חברת ספיריט  SPIRIT AIRLINES תמורת 3.8 מיליארד דולר. מהלך ההשתלטות, שידע עליות ומורדות בתקופה האחרונה, יהפוך את חברת התעופה המאוחדת לחמישית בגודלה בארה"ב

ההודעה מגיעה שעות ספורות לאחר שספיריט ביטלה את התוכניות לשילוב עם חברת התעופה FRONTIER GROUP HOLDINGS  בשל היעדר תמיכה מצד בעלי המניות. אך גם אם העסקה תאושר על ידי הרגולטורים, Frontier תוותר כחברת הלואו קוסט הגדולה ביותר בארה"ב. כמו כן, האנליסטים בתחום מעריכים שהעסקה עשויה גם לפתוח את הדלת בפני מיזוגים נוספים של חברות קטנות.

על פי הנהלת החברה, רכישת ספיריט תזרז את צמיחתה על ידי מתן גישה ליותר מטוסי איירבוס וטייסים ותעזור לה להתחרות עם חברות גדולות כמו אמריקן, דלתא, יונייטד וסאות'ווסט, השולטות ברוב השוק האמריקאי. בתוך כך, בכוונת החברה לשפץ את המטוסים הישנים של ספיריט במטרה להתאים אותם לצי המטוסים של החברה.

במידה ובעלי המניות של ספיריט יאשרו את העסקה, ג'ט בלו תשלם מחיר של 33.50 דולר למניה, כולל תשלום מראש של 2.50 דולר ועמלה של 10 סנט החל מהשנה הבאה עד לאישור העסקה.

העסקה מגעה לאחר תחרות ממושכת מצידן של Frontier וג'ט בלו על השליטה בספיריט, אשר דחתה שוב ושוב את הצעותיה של האחרונה בטענה שעסקה מעין זו לא תאושר על ידי הרגולטורים, בין השאר בגלל השותפות של ג'ט בלו עם אמריקן בצפון מזרח המדינה, אשר מצויה תחת בקרתו של משרד המשפטים האמריקאי.

ת הצעה למיזוג לחברה המתחרה ​ , הצעה נוספת, שלישית במספר, לאחר שהשניים הקודמות נדחו על-ידי ספיריט בטענה כי גורמים רגולטורים ימנעו את המיזוג.

למאבק למיזוג לספיריט יש שחקן נוסף שהיא המתחרה בשוק טיסות הלאו קוסט ​ ​כאשר הדירקטוריון של ספיריט אישר את מיזוג החברות, ג'ט בלו לא מוותרת ומגיעה עם הצעת רכש נוספת, בתקווה שתהיה מפתה יותר משל פרונטייר.

קיראו עוד ב"גלובל"

הפעם ג'ט בלו מעלה את מחיר ההצעה ל-33.5 דולר למניה, כאשר בהצעה הקודמת הציעה ג'ט בלו 30 דולר למניה במזומן, ואף ל-33 דולר למניה אם הנהלת ספיריט תואיל לספק נתונים פיננסים אותם היא מונעת, הצעה זו הינה הניסיון האחרון של ג'ט בלו במאבק לרכישת חברת התעופה ספיריט, ההצעה זו של ג'ט בלו מייצגת פרמייה של 68% מהערך המשתמע של עסקת פרונטייר, שהציעה לספיריט 21 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.