שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

מה מחפש פול סינגר ("האוֹפּוֹרְטוּנִיסְט") בפינטרסט?

הרשת החברתית, שבדומה לחלק מהמתחרות איבדה משתמשים לאחרונה, איבדה עשרות אחוזים משוויה, ואז נכנס המשקיע האקטיביסט עם קרן הגידור שלו להשקעה במניה עם ההבנה של הפוטנציאל שלה לשיפור - מהן נקודות החוזקה של החברה ומה הסיכון?

מה מחפש פול סינגר ("האוֹפּוֹרְטוּנִיסְט") בפינטרסט PINTEREST פול אליוט סינגר הוא מנהל קרן גידור אמריקאי, משקיע אקטיביסט, פילנתרופ, ומייסד, נשיא ומנכ"ל משותף של השותפות Elliot Management שיסד ב-1977. אין שום ספק שהוא נחשב לאחד ממנהלי הנכסים המובילים בעולם ובמיוחד בתחום ההשקעות בחברות ובמדינות שמתקרבות למצב של חדלות פירעון.

סינגר, לצד גייטס, באפט, מאסק ומיליארדרים אחרים, חתום על אמנת ה-Giving Pledge שלפיה יתרמו, לאחר מותם, לפחות מחצית מהונם למטרות צדקה. הוא גם מעורב בפוליטיקה האמריקאית, רפובליקאי אדוק שתמך בראש עיריית ניו יורק האגדי, ג'וליאני, בסנטור רומני, בנשיא בוש וביחד עם אידלסון המנוח גם בישראל, בארגונים יהודים ובקרנות האוונגליסטיות שתומכות בישראל.

ב-2006 נתן הרצאה בנושא מכשירי הנדל"ן הפיננסיים, ה CDO (Collateralized Debt Obligations). הוא פתח ההרצאה באזהרה ממכשירים אלו (שהיו הגורם המרכזי, שנה מאוחר יותר, למשבר 2008), "זה עדיין מפתיע אותי לראות", אמר בפתיחת דבריו, "כמה יחידות CDO הם (בתי ההשקעה) מצליחים למכור ללקוחותיהם שאם יבדקו מה באמת מכילות היחידות יגלו עד כמה מטומטמים היו שהסכימו לקנות. מוכרים להם, במחירים מטורפים, כלום עטוף בקצף ריחני שבמוקדם או מאוחר יימס. עצתי לכם שתנהגו כמוני ותמכרו אותם בשורט..".

Elliot Management, שנחשבת אחת מהקרנות האקטיביסטיות המובילות בעולם (קרנות שגם משתתפות בניהול הנכסים בהם הן משקיעות) שאותה הוא מנהל, הכתה בתשואה שהניבה לאורך כל שנות קיומה את ה S&P ואת אגרות החוב לעשור של ארה"ב. בין השאר מחזיקה הקרן פוזיציות גדולות במניות טוויטר TWITTER INC וסינגר הוביל את מרד בעלי מניות נגד המייסד דורסי עוד לפני הספור עם מאסק. Elliot Management, שהחזיקה פוזיציה גדולה בענקית השבבים  NXP SEMICONDUCTOR , אף הובילה לניסיון הרכישה של קוואלקום QUALCOMM INC -1.33% שלבסוף נכשל בגלל חרם הסחר על סין.

הרקורד מראה שהקרן מובילה לשינויים רדיקליים בחברות שבהן רכשה בלוק מניות משמעותי וזאת לאחר שהחליטה שהחברה (או המדינה) מוערכת בחסר ויש לה פוטנציאל גבוה  לחזור לגדולה. במקרה של טוויטר למשל הם טענו, עוד בשנת 2020, שהמייסד-מנכ"ל ג'ק דורסי הוא הבעיה והיו מאחורי התפטרותו. Elliot Management, חשוב לומר זאת, גם נכשלה מספר פעמים בעבר (מי לא?).

מדוע Elliot Management נכנסת ל-Pinterest?

השבוע נודע שהקרן אספה במהלך החודשים האחרונים למעלה מ-%9 ממניות חברת המדיה החברתית Pinterest והפכה לבעלת המניות המובילה. פינטרסט מתמודדת בשנה האחרונה עם בעיה של נטישת משתמשים ואתגרים אחרים. החברה, שמפעילה פלטפורמה מקוונת בחינם לשיתוף תמונות המעניקות השראה לפרויקטים כמו תכנון חתונות, השלמת שיפוצים בבית, יצירת מתכונים וכדומה, מוגדרת כמנוע גילוי חזותי והוקמה בסוף 2009 על ידי שני חברים מאוניברסיטת יל, בן זילברמן ופול סקיארה, שקודם להקמה כתבו אפליקציה Tote ששימשה כתחליף וירטואלי לקטלוגים.

האתר הצליח לצבור פופולאריות ומשתמשים בקצב מדהים ובאפריל 2019 הונפקה החברה ב 19 דולר למניה וזאת כאשר מספר המשתמשים עבר את רף ה-200 מיליון משתמשים. בפברואר 2021 נגעה המניה ב 90 דולרים, 373% בפחות משנה וחצי. נכון, הערכת חלל אבל שנתמכה מאז ההנפקה בצמיחה מהירה ביותר ובתמיכת קונצנזוס אנליסטים נלהבת. פינטרסט הונפקה על בסיס נתוני 2018 שהציגו מכירות של 755.9 מיליון והפסד תפעולי ונקי של 74.7 ו-63 מיליון בהתאמה או הפסד של 14 סנט למניה. ב 2021 הציגה החברה מכירות, רווח תפעולי ונקי של 2.58 מיליארד, 326.2 ו- 316.4 מיליון בהתאמה או רווח למניה של 46 סנט (עלייה של 227%).

קיראו עוד ב"גלובל"

קצב הצמיחה המהיר המשיך אמנם עד סוף 2021 אבל בסוף פברואר 2021, מיד לאחר שהגיעה לאותו שיא של 90 דולרים, התחילו זעזועים קשים במחיר המניה ולמרות ששני הרבעונים האחרונים של 2021 המשיכו את מגמת הצמיחה והרווחיות העולה שאפיינה את החברה מאז ההנפקה (ברבעון האחרון של 2021 למעשה נשברו כל שיאי העבר במכירות וברווחיות), והמניה התדרדרה עד ל-16 דולרים ביוני 2022. כלומר, מניית PINS התחילה לרדת הרבה קודם לירידות בשוק.

הסיבה להתדרדרות במניית PINS לפני תחילת הנפילות בשוק הייתה אכזבת המשקיעים מקצב הגידול במינויים ברבעון הראשון של 2021. התוצאות העסקיות היו מצוינות אמנם והיכו את הקונצנזוס אבל קצב הצמיחה הואט מה שהעלה חשש להתפתחות מגמה שלילית בנושא שהוא כ"כ חשוב להמשך הצמיחה מחד ולמשיכת מפרסמים מאידך. זה בהחלט מסקנה נכונה של המשקיעים ובמיוחד כשמדובר ב"רשת חברתית". מספר המשתמשים בסוף הרבעון הראשון של 2021 עלה ל-478 מיליון, עליה של 30% בהשוואה לרבעון הראשון של 2020 וטיפה מתחת לקונצנזוס שאלא, כפי שראינו לאחרונה גם בנטפליקס NETFLIX , החשש ממגמה של ירידה במשתמשים מעלה חששות של ירידה במפרסמים וזה מספיק כדי להרוס ערכים בצורה דרמטית.

אלא שפינטרסט אינה בדיוק "רשת חברתית". פינטרסט היא רשת חברתית שמדגישה נושאים שמעניינים אותך באופן אישי ולא כאלו שפונים להמונים, כמו למשל מטה META PLATFORMS . הנושא, כשזה נוגע למשתמש, עוסק רק במה שמעניין את המשתמש והעובדה הזו, אם היא מנוהלת נכון, חשובה למשווקים, לבעלי עסקים ולפרסומאים. זה לדעתנו מה שהביא את פול סינגר להחלטה להיכנס! כלומר, האיש, שעשה את עיקר הונו משיפוץ של חברות במצוקה, אבחן את מצבה של החברה בצורה נכונה. חברה בעלת מוצר מבוקש מאוד ושמציגה הצלחה עסקית ופוטנציאל גדול אבל שנקלעת, כתוצאה מהתפתחויות שאין לה עליהן שליטה (כמו היציאה מהסגרים והתחרות שמתפתחת), למצב של ירידה בקצב העלייה של הצטרפות משתמשים, יכולה, עם ניהול נכון, לחזור.

החשש הוא שלחץ פסיכולוגי מתוצרת וול סטריט והתקשורת תגביר את ההתדרדרות. כמה בכירים בפינטרסט כבר עזבו בחודשים האחרונים, כולל ראש הפעילות העסקית העולמית והמנהל לקשרי משקיעים וסינגר הבין שעבורו נוצרה הזדמנות לשיקום. ביוני פרש בן זילברמן, המייסד, מתפקיד המנכ"ל והפך ליו"ר ההנהלה והחברה גייסה את ביל רדי, מבכירי גוגל,  כמחליפו והקרן הייתה שותפה בהחלטה. למר זילברמן אגב, אחד משלושה מייסדי פינטרסט, יש בערך 37% ממניות ההצבעה בחברה (יש מניות הצבעה מיוחדות שאינן סחירות) כך שבלעדיו אי אפשר לשנות הרבה. מסתבר כעת שסינגר כבר נפגש אתו מספר פעמים לתיאום עמדות.

מהו הפוטנציאל בפינטרסט?

פינטרסט כאמור מדגישה נושאים שמעניינים את המשתמש באופן אישי. רוב המשתמשים באתר הן נשים, בעיקר נשים שאינן עובדות ומטפלות במשק הבית ואימהות שמגיעות לפלטפורמה עם כוונות קניות. נשים אלו הן בעלות כוח קנייה משמעותי ששולטות ברוב ההוצאות של משק הבית. הן מחפשות דברים שמעניינים אותן, מתמרוקים ולבוש ועד עיצוב הבית ומוצרים לילדים ויש להן התקציבים לרכישה.

אבל לפינטרסט יש בעיה כי במתכונתה הנוכחית היא מרוויחה רק מהמפרסמים אבל אינה בנויה להרוויח מפעולות רכש של המשתמש, כאשר האישה מזהה משהו שמוצא חן בעיניה הקנייה מסובכת, לא תמיד ברת ביצוע. פייפל PAYPAL ניסתה בזמנו להיכנס לחברה ועזבה לאחר שהגיעו למסקנה שבגלל הקושי בביצוע "זה לא ילך". המינוי של ביל רדי, נשיא חטיבת המסחר של גוגל לשעבר ומנהל התפעול של פייפל קודם לכן, והעובדה שידוע שסינגר תמך בקבלתו לתפקיד מנכ"ל פינטרסט וזילברמן הסכים לוותר על תפקיד המנכ"ל, מסבירים למה מכוונת Elliot Management, לאפשר למשתמשי פינטרסט לבצע מסחר ברמה הגבוהה ביותר ובכך גם לעודד אותם להישאר כמשתמשים וגם להגדיל הרווחיות מעמלות לצד הרווחיות מהפרסום.

ההודעה על כניסת Elliot Management לחברה התקבלה באהדה רבה ע"י המשקיעים וכך גם ההודעה על מינויו של ביל רדי. אם השינוי בהנהלה, בתמיכת Elliot Management, יביא לשיפור הוויית המשתמשים ולמקור הכנסה נוסף אז אין זו הפתעה שבעלי PINS הנוספים יתמכו בתוכנית של פול סינגר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מעניין 25/07/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
    או להתייצבות , וכל השאר ב"בלת
  • 8.
    רוני 22/07/2022 21:16
    הגב לתגובה זו
    והפסדתי 14%,כרגיל! מישהו אמר קאטי?
  • 7.
    לרון 20/07/2022 21:28
    הגב לתגובה זו
    תודה
  • 6.
    שי 20/07/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
    לקרוא כל כתבה וכתבה האם אפשר לקבל את דעתך על תחום ה EV ובפרט על חברת ree הרכב שלהם הראשון יצא לחיים רק בימים אלו. מאוד חשובה לי דעתך על החברה המון תודה
  • 5.
    תענוג לקרוא (ל"ת)
    שגיא 20/07/2022 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 19/07/2022 23:50
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע שם בזכות כתבה שלך
  • 3.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 19/07/2022 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עובד 19/07/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
    אם הבוסה האמריקאית תמשיך להיות חיובית יש סיכוי טוב לראות בחודש זה תשואה חיובית בקרנות של אלטשולר
  • דגן 20/07/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    מהיום.
  • 1.
    נחום 19/07/2022 17:45
    הגב לתגובה זו
    משמח ממש שזוכים למאמר מרתק של שלמה גרינברג גם באמצע השבוע
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.