מוחמד בן סלמאן
צילום: פייסבוק

כשהסעודים ישחררו את הפקק; האם הפעם זה יקרה- והאם אל על תרוויח?

מזה חודשים רבים נפוצו שמועות על היתר טיסה אל ומישראל בשמי סעודיה. מה הסיכויים שזה יקרה? מה זה יעשה לשוק התעופה ולמחירים? והאם יעדים חדשים בדרך?

דור עצמון | (4)

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן המבקר בישראל ימשיך מכאן לסעודיה על מנת לנסות לשקם את יחסיו עם הממלכה, לבסס את הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון ובעיקר כדי לחזור עם עוד כמה חביות נפט לאמריקה הצמאה. כל אלו אינטרסים אמריקאיים ולראייה שהתקשורת שלהם כמעט ואינה עוסקת בביקורו של הנשיא בישראל שמבחינתם הוא לא יותר מתחנת מעבר ליעד האמיתי בסעודיה.

ישראל תשמח בעצמה לנורמליזציה עם המדינה הערבית החזקה ביותר במזרח התיכון אבל עד שזה יקרה, המרחב האווירי של הממלכה הוא נכס חשוב מאוד לתיירות הישראלית ולסחר. כפי שזה נראה, הסיכויים לכך גבוהים מאוד וזה קרוב מתמיד. על פי העסקה המתגבשת, סעודיה, שלוטשת עיניים לאיים טיראן וסנפיר בכניסה למפרץ אילת, תקבל את הריבונות עליהם מידיים מצריות (בכפוף לאישור ישראלי לפי הסכמי השלום), סעודיה תתחייב לשמור על חופש שיט של ספינות ישראליות ותפתח את המרחב האווירי שלה לטיסות אל ומישראל ללא הגבלה. מצרים תקבל בתמורה סיוע כלכלי נרחב ממצרים.

עד היום, חברת התעופה ההודית "אייר אינדיה" הייתה היחידה שקיבלה אישור מיוחד לעבור במרחב האווירי של הממלכה בטיסותיה לישראל והיא עושה זאת מאז חודש מרץ 2018. לאחר חתימת "הסכמי אברהם" החלו טיסות ישירות בין ישראל לדובאי ואבו דאבי שבאיחוד האמירויות ובין ישראל לבחריין. הטיסות מופעלות גם באמצעות חברות התעופה הזרות וגם באמצעות אלו הישראליות. כלומר, נכון להיום חברות התעופה הישראליות רשאיות לטוס בשמי סעודיה רק אם יעדן הוא איחוד האמירויות או בחריין. במקביל, טיסות של חברות אירופאיות חולפות כבר היום בדרכן למזרח דרך ישראל וסעודיה – דבר שלא היה לפני ההסכמים.

מה צפוי לקרות לתעופה עם קבלת האישור?

מרגע קבלת האישור הסעודי להשתמש במרחב האווירי של הממלכה צפויה אל על 2.32% להשתמש בו במיידי בקווים שהיא מפעילה כבר היום לתאילנד ובכך לקצר את זמן הטיסה בכשעתיים וחצי. גם קווים אחרים של אל על מזרחה צפויים לפעול בין אם מדובר בקו למומבאי שבהודו (שמושהה מאז פריצת הקורונה) וקווים נוספים שהחברה מתכננת לפתוח בהם קו ראשון לאוסטרליה. בקרוב, ובעקבות ההסכם שנחתם לאחרונה בין ההנהלה לטייסים, צפויים לחזור מטוסי הבואינג 777 של החברה לפעילות בעיקר בקווים מזרחה. ייתכן מאוד שגם ארקיע וישראייר תבקשנה להפעיל קווים להודו מפני שעד כה המטוסים שלהן (במיוחד של ישראייר) לא היו מסוגלים לבצע מעקף של סעודיה – דבר שיתייתר.

מלבד החברות הישראליות, גם חברות התעופה הזרות של סינגפור, תאילנד, הפיליפינים, וייטנאם ועוד צפויות להפעיל קווים. סינגפור והפיליפינים כבר ניסו בעבר לקבל מהסעודים אישור דומה לזה שקיבלה "אייר אינדיה" אך ללא הצלחה. יודגש כי סינגפור גם מסורבת להפעיל טיסה לישראל ע"י השלטונות במלזיה שלא מאפשרים לטיסה שכזו לעבור בשטחה. אישור סעודי עשוי לרכך גם את המלזים ויתכן מאוד שנראה כאן את חברת התעופה המקומית שבמשך שנים מדורגת בטופ 5 העולמי.

קווים קיימים כמו זה של קת'אי פסיפיק להונג קונג עשוי להתקצר משמעותית כמו גם דרום סין. טיסות לבייג'ינג ויפן אינן צפויות להשתמש במרחב האווירי הסעודי. גם מבחינת סחר נראה שיור משמעותי והוזלה של מחירים. מטוסי תובלה יקצרו את טיסותיהם מישראל למזרח ויגבירו את התדירות.

מה יקרה למחירים?

המשמעות של קיצור משך הטיסות מזרחה בכשעתיים וחצי היא שחברות התעופה תשלמנה פחות על דלק, פחות לעובדים שיעבדו פחות שעות והמטוסים יהיו פנויים ליותר שעות. כלומר, ההוצאות של החברות צפויות להיות קטנות יותר משמעותית וכך הנוסעים ישלמו פחות כסף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף להקטנת ההוצאות, עצם העובדה שחברות חדשות תכנסנה לקווים לישראל, התחרות ביניהן תגדל – דבר נוסף שיהווה סיבה לירידת מחירים.

קיצור זמן השימוש במטוסים עשוי אפילו להוריד את המחירים בקווים לאירופה. מטוס שחוזר מהר יותר מטיסה למזרח ומקצר את הזמן בכ-5 שעות (שעתיים וחצי לכל כיוון) יכול לצאת לטיסה נוספת לאירופה ולהוסיף להורדת המחירים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גיל 16/07/2022 05:40
    הגב לתגובה זו
    היי האם זה נותן סיכוי למחירי טיסה זולים יותר למונדיאל?
  • 3.
    אליאס 16/07/2022 02:17
    הגב לתגובה זו
    הרווחים יהיו עצומים לאל על ולתיירות
  • 2.
    אני כבר רואה את טייסי אל על מבקשים נעלאה (ל"ת)
    דודו 15/07/2022 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוברט 14/07/2022 19:20
    הגב לתגובה זו
    מי שיטוס להודו אם ישראייר יקבל עוף בשקל !
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?