אמנון שעשוע מובילאיי
צילום: צילום מסך/מובילאיי ביוטיוב

כמה שווה מובילאיי ולמה היה ברור שהנפקה ב-50 מיליארד דולר היא חלום רחוק?

פקפקנו ביכולת של מובילאיי לגייס ב-50 מיליארד דולר ודחיית ההנפקה לא באמת מפתיעה; באיזה מחיר כן תנפיק אינטל את מובילאיי ומתי זה יקרה?
נתן טגי | (8)

לפני כארבעה חודשים דיווחה אינטל על כוונתה להנפיק את מובילאיי ב-50 מיליארד דולר. טוב שהם לא ביקשו 100 מיליארד דולר. ההנפקה כצפוי נדחתה. השוק לא מוכן לשלם את המחיר:

 

מובילאיי שעדיין מנוהלת על ידי פרופסור אמנון שעשוע (שהקים את החברה לצד זיו אבירם)נמכרה לאינטל לפני 5 שנים ב-15 מיליארד דולר. מובילאיי היא אומנם מהמובילות בייצור מערכות לרכבים אוטונומיים, אבל 50 מיליארד דולר, בשעה שאינטל הגדולה כולה שווה 180 מיליארד ובהינתן שקצב המכירות שלה הוא במקרה הטוב 2 מיליארד דולר.

מהדוחות הבאים עולה תמונה לא מעודדת לגבי מובילאיי, כך שהיה די צפוי שההנפקה לא תצליח בשווי של 50 מיליארד. אינטל עצמה אומנם הכתה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, אבל השוק התאכזב מהתחזית קדימה ומניית החברה נפלה ב-6.5%. אינטל היא החברה הגלובלית הכי חשובה לישראל - היא מהמעסיקים הגדולים בארץ (אפילו הגדול ביותר) והיא חולשת על מפעלי ייצור גדולים לצד מרכזי פיתוח. כמו כן, היא עומדת לרכוש את חברת טאואר הישראלית (להרחבה כאן). 

מהדוחות של אינטל ניתן לראות את חלוקת הכנסות על פי סגמנטים, ביניהם האינטרנט הבינה המלאכותית וגם מובילאיי שמוגדרת באינטל כמגזר נפרד ומקבלת חשיבות כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אינטל. הכנסות מובילאיי הסתכמו ב-394 מיליון דולר לעומת כ-377 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ברבעון הראשון של 2022 ב-148 מיליון דולר לעומת 171 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2021.

לא צריך להתרגש מהירידה ברווחים, מה שהכי חשוב בפעילות של מובילאיי הוא יכולת לצמוח וברבעונים האחרונים היא צומחת, אחרי שבשנים הראשונות אחרי העסקה הצמיחה היתה מאכזבת. לפני שמובילאיי נמכרה לאינטל באקזיט הישראלי הגדול מאז ומעולם היא מכרה בקצב של 600 מיליון דולר בשנה. האנליסטים ציפו שתוך שנה וחצי-שנתיים היא תגיע לקצב של 1 מיליארד דולר. אלא שרק שלוש שנים אחרי הרכישה קצב המכירות עבר את ה-1 מיליארד דולר ולא בטוח שזה בזכות מוצרי הבסיס של מובילאיי.  

לפני כשנתיים וחצי רכשה מובילאיי את מוביט הישראלית תמורת קרוב ל-1 מיליארד דולר. השילוב של מוביט שמספקת מידע על כלי תחבורה זמינים וזמן נסיעה תורם גם בזכות סינרגיה בין המוצרים ויכולת לספק מערכי הסעה בעיקר במוניות עם יכולות תזמון וניהול ושליטה דרך אפליקציה. אז מובילאיי צומחת, המכירות בקצב של 1.6 מיליארד דולר, היא כנראה בדרך ל-2 מיליארד דולר, אבל האם אינטל עשתה עסקה טובה? לפי תמחור ההנפקה - 50 מיליארד דולר כנראה שכן, אבל אם לקוחים בחשבון את השקעה במובילאיי בשנים האחרונות, את סבסוד ההפסדים בשורה התחתונה, את הרכישה של מוביט, אז מקבלים שסך ההשקעה הכוללת בתחום היא כבר לא 15.3 מיליארד דולר, יותר, כמה יותר? לא ברור, זה גם יכול להיות 20 מיליארד דולר. החבילה הזו כיום כנראה הציפה ערך, אבל לא 50 וגם לא 40 מיליארד דולר. 30 מיליארד זה בסימן שאלה אבל בהחלט אפשרי כשהשווקים יירגעו. אם השווקים יהיו טובים אז גם 40 מיליארד דולר זו אפשרות. יותר מזה יתאפשר רק אם חוזרים למסלול של עליות מרשימות בנאסד"ק.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז אינטל בינתיים התקפלה, אבל מובילאיי במוקדם או במאוחר תהיה חברה נסחרת. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמי 12/07/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
    ועוד חייבים להתקין בחוק כדי למלא להם את הDB
  • 6.
    קוקו 12/07/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
    הדאטא והמיפוי
  • 5.
    מקסימום יהיה ב 20 (ל"ת)
    שחר 11/07/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ישראלי פראייר 11/07/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
    כל ההנפקות פה בארץ הן ביזיון. 1 ל-10 מציפות ערך ובכל השאר אנחנו מפסידים. העיקר שכמה כלומניקים יכולים להסתובב בחליפות ולספר שהם חתמים
  • 3.
    מחיר לא יותר מפי 4 ממכירות, כלומר 1.50מיליארד גג (ל"ת)
    PAN 11/07/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
  • המכירות לשנה הן 1.5 *4, כך גם לשיטתך זה 6 מיליארד (ל"ת)
    חשבון בסיסי 11/07/2022 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחת ההשחלות הגדולות ever. (ל"ת)
    יובל 11/07/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תמחור לעתיד 11/07/2022 08:55
    הגב לתגובה זו
    המנפיקים חיים בסרט, ומזלם שהסרדינים שוחים אחרי הזרם. מנפיקים במחיר מנופח, שמגלם את השקעת העבודה לעתיד, ואז עובדים בנחת עד לקריסת החסרה (רובן קורסות, חלק קטן מתפתחים, אבל לא בהיקף זמצדיק סכומים מטורפים כאלה)
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.