עובדים בהייטק 210421
צילום: Annie Spratt on Unsplash

הפיטורים בהייטק ממשיכים: כעת תורן של ורביט, ביזאבו וטרנסמיט (ואיטורו שפיטרה מוקדם יותר היום)

בהייטק ימשיכו להגיד שהכל בסדר, אבל כבר קשה להתעלם משטף החברות שמפטרות עובדים - הבועה מתפוצצת ואפשר היה להעריך שזה בדרך. כמובן, סביר שבתוך כמה שנים לכל המאוחר השוק יחזור להיות שוק של עובדים, אבל כרגע זה שוק של מעסיקים
נתנאל אריאל |

בעקבות הירידות החדות בשווקים והנפילה במונפקות החדשות (כולל הישראליות שחלקן התרסקו ב-80% ויותר) אפשר היה להעריך שזה בדרך, שהחגיגה בהייטק מסתיימת, לפחות לעת עתה, וכי יתחילו פיטורי עובדים. לא היינו נביאי זעם ולא פיללנו שזה יקרה - בכל זאת, כואב לראות שאנשים מפוטרים - אבל זה היה צפוי. לא הגיוני שהחברות הגדולות מתרסקות אבל היוניקורנים וחברות הייטק שלא הונפקו ימשיכו להפטיר כפתיתי שלג דאשתקד. ברור שגם הן נפגעות וחוטפות, למרות שיש להן קופת מזומנים שמנה של מאות מיליוני דולרים. אז אחרי שוויקס טענה שהיא לא תפטר עובדים ואחרי פחות מחודש נאלצה לעשות זאת, ואחרי שבעולם טסלה מפטרת עובדים, וגם נטפליקס, ובמקביל להחלטה של עליבאבא לסגור את מרכז הפיתוח בארץ ולפטר עובדים, עוד ועוד חברות הייטק נאלצות לפטר. הכסף היה זול, החברות גייסו כסף וגם עובדים, וביזבזו הרבה כסף. השוק היה של עובדים והשכר רק עלה ועלה. אבל לא לעולם חוסן. אלו תובנות ניתן להסיק מכך?

מוקדם יותר היום פלטפורמת המסחר לצעירים איטורו (eToro), שנכשלה בהנפקה בוול סטריט לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר, נאלצה לפטר 120 עובדים, ולאחריה גם ורביט (Verbit), שגייסה רק לפני חצי שנה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר וחצי שנה לפני כן גייסה עוד 160 מיליון דולר, ואפילו הספיקה לרכוש לפני ארבעה חודשים בלבד חברה בריטית, שלחה היום הביתה כ-60 עובדים, שהם כ-10% מעובדיה.

עוד חברה שפיטרה היום היא ביזאבו (Bizzabo) שפיטרה כ-120 עובדים, שהם 30% מעובדי החברה, ורק נזכיר שהחברה ביצעה בשנה שעברה שלוש רכישות, בתוך חמישה חודשים בלבד. החברה התפרעה כנראה וכעת העובדים שלה משלמים את המחיר. וחברה נוספת שמפטרת היום היא טרנסמיט סקיוריטי (Transmit) שמפטרת 30 עובדים.

נזכיר כי גם חברת לייטריקס שגייסה לפני פחות משנה לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר פיטרה כ-80 עובדים, וכן חברת אלמנטור נאלצה לטפר טרת בין 50 ל-60 עובדים מתוך 400 עובדי החברה. החברה מפתחת פלטפורמה לבניית אתרים קוד פתוח. לא פוטרו אנשי פיתוח, ומרבית העובדים שפוטרו היו ממחלקת השיווק.

גם פלטפורמת הקריפטו הישראלית צלסיוס, ששמה נקשר בנפילות האחרונות בתחום, וגייסה בשנה שעברה 400 מיליון דולר לפי שווי ל 3 מיליארד דולר נאלצה לפטר 200 עובדים, כולל בישראל.

חברת התוכנה אופן ווב המפתחת תוכנה לקיום שיח באתרי תוכן עושה שינוי משמעותי בדרך פעולתה, שכוללת פיטורי עובדים בישראל, אך שכירת מקבילים בארצות הברית. החברה, שבגיוס האחרון הפכה ליוניקורן, מעסיקה 100 עובדים בישראל ותפטר 14 מתוכם, השאר יעברו לשבוע עבודה של 4 ימים בשבוע ושכרם יקוצץ (החברה קוראת לזה: "שינוי מבנה שכר"). החברה גם מעבירה את ההנהלה לארצות הברית.

חברת הסייבר קוגנייט שהתפצלה מוריינט בסוף שנת 2020 שולחת אף היא עשרות עובדים הבייתה. מיזם הסייבר ההתקפי של החברה לא זכה להצלחה. הלחץ הפוליטי בעקבות פרשת NSO הביא חברות רבות מהתתחום למצב בעייתי וכעת החליטה החברה לסגור את המחלקה. עוד בתחום הסייבר ההתקפי - חברת נמסיס המסתורית נסגרה לפני כחודשיים על רקע השינויים בתחום ומספר לא ידוע של עובדים פוטר. 

קיראו עוד ב"BizTech"

חברת הגיימניג במובייל פלייטיקה הצטרפה אף היא לגל והודיעה שתפטר 250 עובדים מאתרי החברה בלוס אנג'לס, לונדון ומוטריאול. החברה אף תבטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים של החברה. חלק מהפעילות עובר לישראל, כך שיתכן שמהלך זה דווקא יתרום לתעסוקת עובדים בתעשיית ההיי טק המקומית. 

חברת קומפאס של אורי אלון פועלת בשוק הנדל"ן האמריקאי, ומוגדרת כ"סוכנות נדל"ן המבוססת על טכנולוגיה". השוק התקרר לאחרונה לאור העלאות הריבית והאינפלציה הגבוהה בארצות הברית. החברה צפויה לפטר 10% מעובדיה - כ-470 עובדים. החברה אינה קשורה לשוק הישראלי. 

עוד חברה אמריקאית עם הקשרים ישראלים היא Gettaca המפעילה אתר למכירת כלי רכב יד שניה בארצות הברית. בסוף מאי הודיעה החברה על סגירת מרכז המו"פ ברחובות ופיטורי 30 עובדים. 

מוקדם יותר בחודש מאי פיטרה חברת המשלוחים Avo כ-500 עובדים, 350 מתוכם בישראל. לאחר מכן החליטה החברה לסגור את פעילותה בישראל ולפטר את כל העובדים בארץ. על פי ההערכות החברה על סף סגירה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.