עובדים בהייטק 210421
צילום: Annie Spratt on Unsplash

הפיטורים בהייטק ממשיכים: כעת תורן של ורביט, ביזאבו וטרנסמיט (ואיטורו שפיטרה מוקדם יותר היום)

בהייטק ימשיכו להגיד שהכל בסדר, אבל כבר קשה להתעלם משטף החברות שמפטרות עובדים - הבועה מתפוצצת ואפשר היה להעריך שזה בדרך. כמובן, סביר שבתוך כמה שנים לכל המאוחר השוק יחזור להיות שוק של עובדים, אבל כרגע זה שוק של מעסיקים
נתנאל אריאל |

בעקבות הירידות החדות בשווקים והנפילה במונפקות החדשות (כולל הישראליות שחלקן התרסקו ב-80% ויותר) אפשר היה להעריך שזה בדרך, שהחגיגה בהייטק מסתיימת, לפחות לעת עתה, וכי יתחילו פיטורי עובדים. לא היינו נביאי זעם ולא פיללנו שזה יקרה - בכל זאת, כואב לראות שאנשים מפוטרים - אבל זה היה צפוי. לא הגיוני שהחברות הגדולות מתרסקות אבל היוניקורנים וחברות הייטק שלא הונפקו ימשיכו להפטיר כפתיתי שלג דאשתקד. ברור שגם הן נפגעות וחוטפות, למרות שיש להן קופת מזומנים שמנה של מאות מיליוני דולרים. אז אחרי שוויקס טענה שהיא לא תפטר עובדים ואחרי פחות מחודש נאלצה לעשות זאת, ואחרי שבעולם טסלה מפטרת עובדים, וגם נטפליקס, ובמקביל להחלטה של עליבאבא לסגור את מרכז הפיתוח בארץ ולפטר עובדים, עוד ועוד חברות הייטק נאלצות לפטר. הכסף היה זול, החברות גייסו כסף וגם עובדים, וביזבזו הרבה כסף. השוק היה של עובדים והשכר רק עלה ועלה. אבל לא לעולם חוסן. אלו תובנות ניתן להסיק מכך?

מוקדם יותר היום פלטפורמת המסחר לצעירים איטורו (eToro), שנכשלה בהנפקה בוול סטריט לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר, נאלצה לפטר 120 עובדים, ולאחריה גם ורביט (Verbit), שגייסה רק לפני חצי שנה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר וחצי שנה לפני כן גייסה עוד 160 מיליון דולר, ואפילו הספיקה לרכוש לפני ארבעה חודשים בלבד חברה בריטית, שלחה היום הביתה כ-60 עובדים, שהם כ-10% מעובדיה.

עוד חברה שפיטרה היום היא ביזאבו (Bizzabo) שפיטרה כ-120 עובדים, שהם 30% מעובדי החברה, ורק נזכיר שהחברה ביצעה בשנה שעברה שלוש רכישות, בתוך חמישה חודשים בלבד. החברה התפרעה כנראה וכעת העובדים שלה משלמים את המחיר. וחברה נוספת שמפטרת היום היא טרנסמיט סקיוריטי (Transmit) שמפטרת 30 עובדים.

נזכיר כי גם חברת לייטריקס שגייסה לפני פחות משנה לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר פיטרה כ-80 עובדים, וכן חברת אלמנטור נאלצה לטפר טרת בין 50 ל-60 עובדים מתוך 400 עובדי החברה. החברה מפתחת פלטפורמה לבניית אתרים קוד פתוח. לא פוטרו אנשי פיתוח, ומרבית העובדים שפוטרו היו ממחלקת השיווק.

גם פלטפורמת הקריפטו הישראלית צלסיוס, ששמה נקשר בנפילות האחרונות בתחום, וגייסה בשנה שעברה 400 מיליון דולר לפי שווי ל 3 מיליארד דולר נאלצה לפטר 200 עובדים, כולל בישראל.

חברת התוכנה אופן ווב המפתחת תוכנה לקיום שיח באתרי תוכן עושה שינוי משמעותי בדרך פעולתה, שכוללת פיטורי עובדים בישראל, אך שכירת מקבילים בארצות הברית. החברה, שבגיוס האחרון הפכה ליוניקורן, מעסיקה 100 עובדים בישראל ותפטר 14 מתוכם, השאר יעברו לשבוע עבודה של 4 ימים בשבוע ושכרם יקוצץ (החברה קוראת לזה: "שינוי מבנה שכר"). החברה גם מעבירה את ההנהלה לארצות הברית.

חברת הסייבר קוגנייט שהתפצלה מוריינט בסוף שנת 2020 שולחת אף היא עשרות עובדים הבייתה. מיזם הסייבר ההתקפי של החברה לא זכה להצלחה. הלחץ הפוליטי בעקבות פרשת NSO הביא חברות רבות מהתתחום למצב בעייתי וכעת החליטה החברה לסגור את המחלקה. עוד בתחום הסייבר ההתקפי - חברת נמסיס המסתורית נסגרה לפני כחודשיים על רקע השינויים בתחום ומספר לא ידוע של עובדים פוטר. 

קיראו עוד ב"BizTech"

חברת הגיימניג במובייל פלייטיקה הצטרפה אף היא לגל והודיעה שתפטר 250 עובדים מאתרי החברה בלוס אנג'לס, לונדון ומוטריאול. החברה אף תבטל פיתוח של כמה מן המשחקים החדשים של החברה. חלק מהפעילות עובר לישראל, כך שיתכן שמהלך זה דווקא יתרום לתעסוקת עובדים בתעשיית ההיי טק המקומית. 

חברת קומפאס של אורי אלון פועלת בשוק הנדל"ן האמריקאי, ומוגדרת כ"סוכנות נדל"ן המבוססת על טכנולוגיה". השוק התקרר לאחרונה לאור העלאות הריבית והאינפלציה הגבוהה בארצות הברית. החברה צפויה לפטר 10% מעובדיה - כ-470 עובדים. החברה אינה קשורה לשוק הישראלי. 

עוד חברה אמריקאית עם הקשרים ישראלים היא Gettaca המפעילה אתר למכירת כלי רכב יד שניה בארצות הברית. בסוף מאי הודיעה החברה על סגירת מרכז המו"פ ברחובות ופיטורי 30 עובדים. 

מוקדם יותר בחודש מאי פיטרה חברת המשלוחים Avo כ-500 עובדים, 350 מתוכם בישראל. לאחר מכן החליטה החברה לסגור את פעילותה בישראל ולפטר את כל העובדים בארץ. על פי ההערכות החברה על סף סגירה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.