פקקים עומס
צילום: תמר מצפי

אגרת גודש – בעד ונגד

הרוחות על נחיצותן של אגרות גודש סוערות. יש תומכים ויש מתנגדים – איך מכריעים? לא בטוח שצריך

דור עצמון | (7)

הפקקים זו עובדה מוגמרת, לפחות נכון להיום. הציבור בישראל לא מאמין שיש בכלל אפשרות לצאת מהפקקים, הוא מיואש ומתוסכל ובצדק. אי אפשר כבר להתעלם מזה – את הבעיה צריכים לפתור ומהר, זה בדיוק תפקידה של ממשלה, או יותר נכון של ממשלות ישראל לדורותיהן שפשוט נרדמו בשמירה. ההוצאה של בני ישראל מהפקק היא לשם הרווחה והכלכלה. זמן הנסיעה המוגזם הוא לא רק פגיעה באיכות חיי הנהגים, זה בזבוז של זמן וזמן שווה כסף. פתרון בעיית הפקקים או הקלה על בעיית הפקקים משמעה שיפור הכלכלה, מניעת אובדן ימי עבודה, שיפור איכות החיים, ריסון זיהום האוויר והיריעה קצרה מלהכיל את היתרונות הנוספים.

אגרת גודש עשויה לעזור, אבל היא לא תיושם בקרוב. הח"כים אישרו את אגרות הגודש שתיכנסנה לתוקפן ב-2025. אגרות גודש הן כלי "אלים" על מנת לרסן את עומסי התנועה אך ידועות כיעילות. הציבור חושב שמדובר בכלי שגורם לאי שוויון - העשירים ימשיכו לנסות במכונית ואילו העניים ומעמד הביניים יסעו בתחבורה ציבורית. אבל רגע - זו בדיוק המטרה של אגרות גודש: לווסת את התנועה. מי שרוצה לשלם כסף כדי לנסוע ברכב (למרות שהוא תופס מקום במשאב הציבורי של כולם - הכביש - ישלם כסף, ומי שלא רוצה לשלם ביוקר ייסע באוטובוסים. כולם היום נוסעים לבד או כמעט לבד, ברכב שלהם לעבודה - אבל כפי שהוכח בשבדיה, בסינגפור ובאנגליה, בזכות אגרות גודש מספיק ש-20% מהציבור יעבור לנסוע בתחבורה ציבורית ולא יהיו פקקים! זה גם אומר שהאוטובוסים ייסעו בלי לעמוד בפקקים - כך שהם יסעו מהר יותר. וכל הציבור ירוויח. כלומר, ייתכן מאוד שאגרות הגודש אכן תצלחנה למנוע מאנשים להשתמש ברכב הפרטי שלהם ובזכות כך הפקקים יירדו בצורה משמעותית ואולי יימחקו. אז נכון, עשירים יסכימו לשלם את אגרת הגודש, שכבות הביניים, ייסעו באוטובוס, אבל אין ברירה אחרת. 

ובכל זאת, חלקים גדולים מציבור מתנגדים לאגרת גודש. הסיבה העיקרית היא הכסף. למה אנחנו צריכים לשלם על נסיעה בכביש שעד היום היה בחינם, אומרים האנשים, ושוכחים שעד היום הם לא באמת נסעו ב'חינם' אלא שילמו ביוקר: באמצעות העמידה בפקקים.

חוץ מזה, טענה נכונה היא שחלק גדול מהרכבים על הכביש הם רכבי חברה. במצב כזה, החברה תממן את האגרה, כך שאותם "פריבילגים" עם רכב חברה ייהנו. אבל גם הטיעון הזה לא מחזיק. מישהו משלם את האגרה. אתם סבורים שהחברות ירוצו לממן את אגרת הגודש לעובדים? לא בטוח. זה יצור תמריץ שלילי לנתינת רכבים לעובדים, בסופו של דבר זה יתגלגל לפחות חלקית לעובד בחזרה. סיכוי טוב שבתהליך הזה, החברות ייצאו פתרונות נוספים וידחפו לצמצום מצבות כלי הרכב. תלוי כמובן בגודל האגרה. 

בכל מקרה, הממשלה לא באמת העזה להחיל את אגרות הגודש מחר בבוקר, אלא אישרה את זה רק ב'שוטף פלוס 5 שנים'. למה לחכות כל כך הרבה? המתנגדים אומרים ש'אי אפשר להטיל מס מבלי לתת פתרון'. אוקי, מצוין, אז צריך למצוא פתרונות ואז להטיל את האגרה וזה נכון כמובן, כי אם אין תחבורה ציבורית, אז מה יעשו אנשים - יש להם אגרה לשלם כדי להגיע למקום העבודה, אבל אין להם אלטרנטיבה.

אגרת גודש היא כלי אחד מארגז כלים מלא שצריכים לפעול יחדיו ובהרמוניה. ולכן, שימוש בכלי אחד ויחיד לא אמור להביא יותר מדי לשינוי פני הדברים בשטח, ועל אחת כמה וכמה אם גם מדובר בכלי הגורר עמו מס. האם ככה הממשלה רוצה להיפטר מהפקקים? להאשים את האזרחים?

היסטוריה ארוכה ורעה של הזנחת התחבורה הציבורית - מה אפשר לעשות בינתיים?

אז הסיפור לא מתחיל בממשלה הנוכחית שהחליטה להטיל את המס. התחבורה הציבורית בישראל קיבלה הרבה פחות תקציבים לאורך השנים מאשר התחבורה הפרטית - נבנו מחלפים רבים, התווספו אלפי קילומטרים של כבישים בישראל בשנים האחרונות. אל הפקקים לא נפתרו. אז אולי הגיע הזמן להבין שלהוסיף עוד ועוד כבישים זה לא הפתרון המלא? זה לא יפתור את הבעיה. בשנים האחרונות המצב משתפר, משקיעים יותר בתחבורה הציבורית אבל עד היום היא הייתה מורעבת במשך שנים רבות לטובת התחבורה הפרטית בה השקיעו ממשלות ישראל מיליארדי שקלים. ועכשיו – כאשר יש מודעות לחשיבות התחבורה הציבורית, הם זו באמת הדרך שהפוליטיקאים רוצים לגרום לנו לעבור לאוטובוסים?

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

כל עוד התחבורה הציבורית לא תעבור מתיחת פנים אגרסיבית עם השקעה של מאות מיליארדי שקלים על פני שנים רבות – הפקקים ימשיכו להיות נחלת יומנו. אי העברת חוק המטרו הוא בבחינת בגידה של נבחרי העם בעם ובמדינה ובדורות הבאים ושני הצדדים אשמים בכך, לא רק צד אחד. צריך לזכור, גם אם החוק היה עובר, הקו הראשון של המטרו היה נוסע במקרה הטוב בעוד עשור, וכל רשת הקווים הייתה עובדת בעוד 20 שנה.

מעבר לתחבורה ציבורית דורש הוספת מסופי אוטובוסים, ייעול הקווים, שילוש כמות הנהגים, צל בתחנות, פעילות (גם אם בתדירות נמוכה) גם בשעות הלילה וגם בסופי שבוע ובראש ובראשונה ביטול היכולת של כל רשות מקומית להערים קשיים בדרך – כפי שחוק המטרו היה אמור לבצע.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אסי 05/07/2022 02:00
    הגב לתגובה זו
    אפשר להשבית כל רכב פרטי לפעם בשבוע בין הימים א עד ה שאלה ימיי העומס שזה בידיוק 20 אחוז. לא כל דבר צריך להתגלגל כמס על האזרחים.
  • 4.
    שלי 04/07/2022 11:44
    הגב לתגובה זו
    השרים חכ וכול יי שיש רכב חברה עדינה ישלם
  • 3.
    א.מ 04/07/2022 11:34
    הגב לתגובה זו
    ממקומות העבודה והקלות הבלתי נסבלת שהם מקבלים הנחות מס על רכבים "מהעבודה".אולי ככה גם ילדים יתחילו ללכת 100 מטר לבי"הס בלי שאמא תקח אותם כדי להצדיק את הג'יפ שיש לה.
  • 2.
    אפשר היום להשבית כל רכב ליום עבודה אחד בשבוע והנה 20% (ל"ת)
    דוד 04/07/2022 10:34
    הגב לתגובה זו
  • ומי יפקח ויאכוף?אתה יודע שזה 'חארטה' (ל"ת)
    איציק 04/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נהג 04/07/2022 10:25
    הגב לתגובה זו
    אם משווים בין נהיגה ברכב פרטי ותשלום אגרת גודש לנסיעה בתח"צ עם כל הבעיות שלה, רוב עם ישראל עדיין ישלם את המחיר (בנוסף לדלק וכל שאר העלויות הכפויות עלינו) ויסע ברכבו הפרטי. אולי מתי מעט יתאחדו לנסיעה לעבודה ברכב משותף, בהנחה שהם גרים קרוב אחד לשניה. פשוט מאוד - תחבורה ציבורית כל כך לא מתפקדת ולא יעילה ולא נוחה, שמי שלא רוצה להגיע לעבודה מותש ומיוזע פשוט ישלם את המחיר. אגב, בעלי מקצוע (כמוני) שחייבים להתנייד בין לקוחות ברכב בגלל שהם מובילים ציוד, יאלצו להעלות מחירים כדי לכסות על המס החדש. אני בטוח שכולם ישמחו מאוד.
  • יובב 04/07/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    הקלה אין לישראלי המפונק כל סיבה לא להיות כמו האירופאים.שם גם מנהלים נוסעים ברכבת לעבודה.
מונית
צילום: ביזפורטל

פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?

כמה מוניות יש בארץ, מה הפיצוי שבמשרד התחבורה שוקלים לתת לנהגי המוניות, והאם אובר באמת תיכנס לשוק המקומי?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מונית אובר

משרד התחבורה פרסם דוח ייעוץ חיצוני שמגבש לוח זמנים לכניסת אובר לשוק ההסעות הישראלי. התקנות צפויות לעבור עד יוני 2026, והשירות יושק שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2026. שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המהלך בחודשים האחרונים, למרות התנגדות נהגי המוניות והיעדר מעורבות רשמית של אובר עצמה. אולי זה תרגיל בחירות ואולי כוונה אמיתית, רק שהפיצוי למוניות שמוצע כעת מלמד שאין כוונה אמיתית להכניס את אובר לישראל. זה פיצוי ענק שלא יעבור באוצר ובוועדת הכספים וכנראה יקבור בסוף הדרך את הכניסה של אובר. בינתיים השרה ואנשי המשרד מדברים, אבל כל עוד הפיצוי לא יירד דרמטית - אין לכניסת אובר היתכנות כלכלית.     

שוק המוניות כולל כ-27 אלף רישיונות "מספרים ירוקים", שמחירם נע סביב 220-250 אלף שקל. רבים מבעליהם אינם נהגים פעילים ומשכירים אותם תמורת 1,400-1,500 שקל לחודש. דוח מבקר המדינה מ-2023 הדגיש היעדר פיקוח על השכרות אלה, מה שמאפשר עקיפת דרישות בטיחות והכשרה. במקביל, פועלים 30-35 אלף נהגים לא חוקיים.

המתווה המוצע מציע שתי אפשרויות: החזרת הרישיון תוך שנה תמורת 200 אלף שקל, או תמריץ של 50 אלף שקל לשמירה עליו. העלות הכוללת מוערכת ב-4 מיליארד שקל מכספי ציבור, בהנחה שרוב בעלי הרישיונות יבחרו באופציה הראשונה.

בעולם, כניסת אובר לרוב לא לוותה בפיצויים. בארה"ב לא היה דולר אחד של פיצוי. באנגליה לא היה פיצוי, אך כעת מתנהלת תביעה בעניין. הכנסת אובר לארץ תוזיל את מחיר הנסיעה בלפחות 30% ותגדיל את האפשרויות של הציבור. נהגי המוניות נלחמו בעבר בהצלחה נגד אובר, הלובי שלהם מאוד חזק ולא נראה שהפעם מירי רגב תלך על כל הקופה. ההיפך דוח שמורה על תשלום פיצויי ענק הוא בעצם דוח למגירה. מעבר לפיצוי שדורשים נהגי המוניות הם מסבירים שהביטחון של הנוסעים לא קיים באובר לעומת נסיעה במונית. 


אובר בישראל, והפיצוי לנהגי המוניות - שאלות ותשובות

מהי העלות הכוללת של הפיצוי המוצע לנהגי מוניות?

כ-4 מיליארד שקל, כולל 200 אלף שקל למי שמחזיר רישיון ו-50 אלף שקל למי ששומר עליו.

כמה נהגים לא חוקיים פועלים כיום בשוק ההסעות?

30-35 אלף נהגים, שמגלגלים מיליארדי שקלים ללא תשלום מסים.

מתי צפוי השירות של אובר להתחיל לפעול בישראל?

כלי רכב חשמלייםשפורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)כלי רכב חשמלייםשפורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)

פניית הפרסה של פורד אירופה

המעבר מעבר מפואר לעתיד לא ברור של פורד אירופה

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה פורד

לאחרונה חתמו פורד אירופה וקבוצת רנו על הסכם לייצור כלי רכב חשמליים קטנים, סופרמיני ומיני, שיתבססו על פלטפורמה החשמלית שפיתחה Ampere, חטיבת כלי הרכב החשמליים של קבוצת רנו. מדובר בשני דגמים קטנים, שישתלבו בסגמנט B ואולי אף A, סגמנט שעדיין אין לו נוכחות גדולה בקטגוריית כלי הרכב החשמליים, בעיקר בגלל הקושי בשילוב סוללה בכלי רכב קטן. אולם בעיה זו תיפתר בעתיד - היא חייבת להיפתר - מאחר שלא סביר ששוק הרכב העתידי יתנהל ללא כלי רכב קטנים, שלא רק שהם מתאימים יותר לסביבה עירונית, אלא גם מחיריהם יהיו נמוכים יותר ויקרבו את המכונית החשמלית אל ההמונים.


כלי רכב חשמליים שב-2022 פורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)


עבור פורד אירופה זהו שיתוף פעולה שני בייצור כלי רכב חשמליים עם יצרנית רכב אירופית. פורד אקספלורר ופורד קאפרי, שני קרוסאוברים הנושאים שמות היסטוריים של המותג, שאין להם קשר למוצר עליו הם מודבקים (כשם שלמוסטנג מאך-E אין שום קשר למוסטנג המקורי), הינם קרוסאוברים חשמליים המבוססים על פלטפורמת MEB של קבוצת פולקסווגן ומיוצרים במפעל פורד בקלן, שהוסב בשנים האחרונות, בהשקעה של כ-2 מיליארד יורו, למרכז לייצור כלי רכב חשמליים וסוללות. אולם הפרויקט כשל, בין השאר בגלל הצמיחה האיטית מהצפוי בגידול התפוצה של כלי רכב חשמליים. כשלונו של המפעל תרם לכך שבעסקה הנוכחית עם רנו, כלי הרכב ייוצר במפעלי רנו בצפון צרפת, המתמחים בייצור כלי רכב חשמליים – מיוצרים בהם הדגמים רנו 5 ורנו 4 החשמליות - אחרי שפורד תעצב את כלי הרכב, מבחוץ ומבפנים, ותעניק לו את המאפיינים הוויזואליים של פורד אירופה. שני הסכמים אלה, עם פולקסווגן ועם רנו, מעידים שיתכן שפורד אירופה, כפי שהיתה מוכרת ב-58 השנים האחרונות, נמצאת לקראת סיום דרכה. בנוסף להפיכת רנו לקבלנית ייצור (contract manufacturing) לפורד, שתי החברות גם ינהלו מו״מ על שיתוף פעולה בייצור כלי רכב מסחריים. עבור פורד, וככל הנראה גם עבור רנו, סגמנט כלי רכב מסחריים הוא בעל רווחיות גבוהה.

שיתוף הפעולה עם רנו, מצטרף למהלך שנקטה פורד מוטור קומפני השנה, כאשר הזרימה לפורד אירופה, שהמטה הראשי שלה נמצא בקלן, גרמניה, 4.4 מיליארד דולר, והודיעה שהיא אינה מחויבת יותר לתמוך בחברה, במידה ותידרש תמיכה כזו. כלומר פורד אירופה צריכה להפוך לחברה רווחית לטווח ארוך.


פיננסים

בשנים האחרונות התוצאות הפיננסיות של פורד אירופה אינן נחשפות, אחרי שבראשית 2022, בהתלהבות שנבעה מהצלחה הצפויה של המכונית החשמלית, פורד מוטור קומפני שינתה את צורת הדיווח מחלוקה לאזורים גיאוגרפיים לחלוקה לחטיבות כלי רכב: כלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית (פורד בלו), כלי רכב חשמליים (מודל e), וכלי רכב מסחריים (פורד פרו). החטיבה האחרונה היא גם החטיבה הרווחית ביותר של הקבוצה ובאופן ניכר.

למרות שנתונים מדויקים אינם ידועים ההערכה שבשנתיים האחרונות פורד אירופה אינה מפסידה, אולם רווחיה נמוכים.