דב שוק דובי
צילום: Vincent M.A. Jansse

בנק אוף אמריקה: שוק דובי לא שונה ממפגש עם דוב - אל תברח ואל תיבהל

על רקע סיכום המחצית הראשונה החלשה ביותר בשוק המניות מזה 60 שנה והחשש מגלישה למיתון הנה נקודות כניסה נוחות לשוק

על רקע המחצית הראשונה החלשה ביותר בשוק המניות מזה 60 שנה, ולאחר הכניסה לשוק דובי, בבנק אוף אמריקה מסמנים שלוש נקודות כניסה אידיאלים עבור משקיעים מעתה ועד תחילת 2023, ככל שהירידות בשוק יימשכו.

לפי ג'וזף קווינלן, אסטרטג בבנק אוף אמריקה המשקיעים צריכים לנהוג באותו אופן כפי שהיו נוהגים במידה והיו נתקלים בדוב בחיים האמתיים: אל תברח, אל תיבהל, ותעמוד על שלך. "העקרונות מתקיימים בין אם אתה על כביש נטוש בפארק הלאומי ילוסטון ובין אם אתה עומד על רצפת הבורסה של ניו יורק", כתב קווינלן.

עם הרבה חדשות רעות שכבר מתומחרות במחירי הנכסים, רכישת מניות במחירים הנוכחיים עשויה להתגלות כעסקה טובה לטווח ארוך, לדברי קווינלן, שסימן שלושה רגעים אידיאליים לרכישה במהלך החודשים הקרובים. "אנו רואים שלוש נקודות כניסה עבור משקיעים, החל מיוני/יולי עם התבססות השוק הדובי, ברבעון השלישי והרביעי כאשר הרווחים של 2023 מתפרסמים, ובתחילת השנה הבאה כאשר מחזור ההידוק של הפד' מסתיים."

המשמעות היא שהמשקיעים לא צריכים להיכנס לפאניקה ולהתייאש מהשוק, במקום זאת, משקיעים לטווח ארוך צריכים לחפש לנצל את הירידה של יותר מ-20% מהשנה עד היום ב-S&P 500. הסיבה לכך היא שהמדד הוכיח את עצמו בעבר כעוגן של יציבות, וסיפק תשואות שנתיות של 11% מאז 1945.

עם זאת, הוא מצביע על משתנה שעשוי להאריך את הירידה במחירי המניות, והוא מיתון כלכלי. עם זאת ולמרות ולמרות שלא מדובר בתרחיש הבסיס עבור קווינלן,הוא סבור שהכללים רלוונטים גם עבור מיתונים כלכליים. "מיתון יכול להיות כואב ויקר בטווח הקרוב, אבל ההשפעות הבאות של שפל כלכלי הן בדרך כלל חיוביות. מיתון משחרר את הכלכלה מהעודפים שלה; הקצאה מחדש של הון לחלקים יצרניים יותר של הכלכלה; ונוצרות חברות חזקות יותר, תחרותי יותר, ומניות בעלות פוטנציאל לאפסייד".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רוברט 04/07/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    בביזפורטל יש כתבה על כך ששוק דובי לא שונה ממפגש אם דוב ! הם טוענים שאסור לברוח או לזוז, מצחיק מאוד בזמן שהם מזיזים את כל השוק בלי קשר לפונד של המניות ! אגב, אם שנים או יותר פוגשים דוב, צריך לרוץ אבל טיפה יותר מהר מהאחרים זה הכל ! למה ? כי הדוב יטרוף את האיטי יותר ! ויהיה זמן לברוח !
  • 10.
    Unless you are a moose (ל"ת)
    I am the child 04/07/2022 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אכן עברית שפה קשה (ל"ת)
    שלושה נקודות ? 04/07/2022 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ימשיך לרדת (ל"ת)
    הכל 04/07/2022 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכל פורח ויפרח קנו לונגים (ל"ת)
    שוקי 04/07/2022 03:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אני קניתי אפל גוגל פייס וסטלה הכל מוכן לטוס (ל"ת)
    יוסף אלגרבלי 04/07/2022 03:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק מניות 6והות בנק אוף אמריקה סיטי אפל (ל"ת)
    אלרואי 04/07/2022 03:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קנו מסדר 3 .אפל גוגל דאקס תהנו מעלייה חדה (ל"ת)
    אמיל 04/07/2022 03:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מפגש עם דוב לא יעשה לכם טוב, תשתדלו להמנע ממנו (ל"ת)
    דובי 03/07/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קשקשן. איפה היית לפני חודשיים ששיווקת מניות? (ל"ת)
    מני 03/07/2022 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע ותיק 03/07/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    כשנהיה בתחתית כולם ימליצו למכור.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.