גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

התשואה על אגרות החוב צונחת - תתפלאו, אלה חדשות טובות

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב יורדת ל-2.88%, כאשר רק לפני שבועיים-שלושה היא היתה ב-3.4%; מה זה אומר?
תומר אמן | (13)

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים יורדת הערב בכ-3% מ-2.97% ל-2.88%. רק לפני שבועיים-שלושה היא היתה ב-3.4%. מדובר בירידה של כ-15% בתשואה. מה קרה פתאום? איך זה שאחרי תקופה ממושכת של עלייה בתשואות האג"ח במקביל לעלייה בריבית ובמקביל לציפיות להעלאת ריבית, אגרות החוב מאבדות תשואה?

התשובה נמצאת באיזון הדק שבין העלאות ריבית כדי לעצור את האינפלציה לבין הצורך להימנע ממיתון. נתחיל בזה שהתשואה על אגרות החוב מבטאת את הערכות השוק וירידה בתשואה בצורה כל כך אגרסיבית בשבועות האחרונים, מעידה כי השוק צופה האטה ומיתון. מאחר שהוא צופה כך, הוא מגלם את הערכתו שהעלאות הריבית אומנם יימשכו, אבל לא בטוח שבאותו הקצב ובאותה העוצמה.

אחרי הכל, הבנק הפדרלי הולך אחרי השווקים ולא ההיפך. ברגע שיש איתותים כאלו מהשוק, אז ג'רום פאוואל, הנגיד האמריקאי עשוי בהחלט לקבל את הרמז ולהבין שהשוק מאותת לו - מיתון. ואז הוא יוריד את הקצב.

בשבועות האחרונים מהאטה. קחו גם את הירידה החדה במחירי הסחורות, את הירידה במחיר הנפט, את הירידה במחירי התובלה, ותקבלו קרקע נוחה לפד להתחיל לדבר על הפחתת הקצב של העלאות הריבית. זה לא יקרה כנראה בפעם הקרובה. הריבית צפויה לעלות ב-0.75%. אבל הטן של הפד יכול להשתנות. אגב, זה אומר שיש גם סיכוי טוב לקבל נתוני אינפלציה סבירים יותר. לא נמוכים כמובן, אבל נמוכים ביחס ל-8.6% מהפעם הקודמת. הסיבה היא שהריבית מתחילה להשפיע, הצריכה יורדת, הביקושים יורדים.

אז תעקבו אחרי התשואה האפקטיבית על אג"ח האמריקאיות. היא מאוד חשובה, היא רמז גדול לבאות. בשבועות האחרונים, למרות הירידות במדדי המניות, קיבלנו רמזים טובים משוק האג"ח, טובים לכלכלה. זה עדיין לא אומר הרבה על כיוון שוק המניות כי, ירידת המדרגה ברווחים בדרך. השוק יצטרך לתרגם את הרווחים החדשים בנוסחאות ואז ייצא הפלט. אם השוק יתייחס לירידה ברווחים כאירוע חד פעמי (שיכול להתמשך כמה רבעונים) ואז הצמיחה תימשך, אז השוק יכול לתפוס כיוון חיובי, אבל הכל תלוי במשחק העדין של  הפד' - עליית ריבית שתוריד אינפלציה אבל בלי גלישה למיתון. אגב, גם מיתון קל, הוא לא סוף העולם - ראו כאן. 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הפד קובע, לא האגח (ל"ת)
    הגולש 03/07/2022 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שלמה גרינברג 02/07/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
    מתקרבת, מציע לך לבדוק זאת. זו חזרה מדויקת על התנהגות המחירים בשנים 2011-14 וזו גם הסיבה ששוק המניות לא "מתרסק"
  • 10.
    אחד העם 02/07/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
    ברובו זה הפד שממשיך להדפיס כמו מלח שיעור . זאת אומרת שמאזן הפד לא רק הצטמצם אלה גודל כל הזמן. כמובן ,מספרי אינפלציה מוטים מטה .
  • 9.
    החביב 02/07/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    מי מחליט על העלאה או הורדה של תשואות האג"ח?
  • ציקי 02/07/2022 19:08
    הגב לתגובה זו
    אם אג״ח מסויימת מגלמת תשואה של 3% זה אומר שמי שיחזיק אותה עד לפדיון ירוויח 3%. אך האג״ח נסחרת - אם הציפייה היא למדד גבוה ולאיפלציה זה כמובן שוחק את ערך הפדיון וכך את תשובתה של האג״ח.
  • 8.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 02/07/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    6 02/07/2022 12:31
    הגב לתגובה זו
    כל מי שבחר רק לא ביבי ורק לא טראמפ . קיבל פצצה לפנים
  • 6.
    Gnux 02/07/2022 05:59
    הגב לתגובה זו
    אנחנו רק בתחילת העלאות הריבית. רק בתחילת הצמצום. התשואות עלו מהר מדי. אז הן קצת תיקנו כשהודעת הריבית הבאה עדיין רחוקה. כשעוד אפשר לפנטז על מיתון וכל מיני תאוריות שיגרמו לפד להפסיק. ולתת למכור את הסם שלו. בקרוב התשואות יחזרו לעלות.
  • 5.
    האמיתי 02/07/2022 04:36
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה האמיתית בארץ היא בסביבות 16 אחוז פשוט עם זה המדינה לא יכולה להתמודד עם כל תוספות היוקר שיצטרכו לשלם לעובדים אז מרמים ושוחקים את כח הקנייה לחלוטין באמריקה הבלוף הוא פי כמה וכמה
  • 4.
    ל 02/07/2022 00:43
    הגב לתגובה זו
    גל פיטורין ענק בעולם .משבר נדלן ענק האזרח הקטן.יקטן יותר והדג השמן ירזה אכלנו אותה ....עם טראמפ לא היינו מגיעים למצב הזה .
  • 3.
    המבין 01/07/2022 23:33
    הגב לתגובה זו
    שבשבועות הבאים תשואות האג"ח יגעו ל- 4%.
  • 2.
    עליות כמו שאמרתי.חיסול בדואט הדפוק (ל"ת)
    מוטי 01/07/2022 21:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברק 01/07/2022 21:05
    הגב לתגובה זו
    הכסף החכם חוזה שהפד יתחיל לקנות חוב אמריקני שוב… כמה לא מפתיע. כמו שכתבתי בעבר תסובבו את זה איך שאתם רוצים התשואה של האגחים בדרך לתשואה שלילית לדעתי. שהאנשים ירעבו למוות באינפלציה ממשלת ארצות הברית לא תפשוט את הרגל.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.