אלברט בורלא פייזר
צילום: ערוץ הכנסת

פייזר בהסכם אספקת חיסונים חדש עם ארה"ב; מה המשמעות?

ענקית התרופות  חתמה עם ממשלת ארה"ב על הסכם לאספקת 105 מיליון מנות של חיסוני קורונה לקראת הסתיו, במחיר גבוה ב-27% מהעסקה האחרונה בין השנים; מודרנה, המתחרה העיקרית שלה, טרם הכריזה על עסקה דומה
איתן גרסטנפלד | (6)

ענקית התרופות פייזר PFIZER ושותפתה BioNTech  BIONTECH SE ADR דיווחו על כך שחתמו על עסקה של 3.2 מיליארד דולר עם ממשלת ארה"ב עבור 105 מיליון מנות של החיסון שלהם נגד נגיף הקורונה, אשר יימסרו בסוף הקיץ וברבעון הרביעי של השנה.

המחיר לפיו בוצעה העסקה, 30.48 דולר למנה, מייצג עלייה של 27% לעומת 24 דולר למנה אותם שילמה ארה"ב לפייזר ול-BioNTech עבור 200 מיליון מנות ביולי 2021. המחיר גם גבוה בכ-56% ממחיר של 19.50 דולר למנה שארה"ב שילמה עבור הזמנה הראשונית של 100 מיליון מנות ביולי 2020.

החדשות הגיעו יממה לאחר שיועצי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הצביעו בעד עדכון חיסוני הדחף, כדי להגן באופן ספציפי מפני זן אומיקרון. כעת, העסקה עשויה ללמד על יתרון מסוים של פייזר על פני מודרנה  MODERNA בשוק חיסוני הדחף של הסתיו שכן האחרונה טרם הכריזה על עסקה דומה עם ממשלת ארה"ב. בנוסף, בעוד שפייזר הציגה נתונים על חיסון מעודכן לזנים החדשים של האומיקרון בעכברים, ואמרה שהוא צפוי להיות מוכן להפצה בתנאים מסוימים בתחילת אוקטובר. לעומת זאת, מודרנה אמרה שייצור החיסון המעודכן עשוי להימשך עד תחילת נובמבר.

האנליסטים בוול סטריט צופים כעת ירידה חדה בהכנסות מחיסוני קורונה עבור פייזר, מ-33.9 מיליארד דולר השנה ל-16.3 מיליארד דולר ב-2023, ו-7.5 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, יש מי שסוברים שהעסקה עליה דיווחה החברה יכולה לעזור לבנות טיעון נגד כלפי הירידה הצפויה. זאת, היות ובנוסף ל-105 מיליון מנות שיסופקו ​​השנה, העסקה כוללת אופציה ל-195 מיליון מנות נוספות, אשר עשויות לספק את הביקוש של ארה"ב לשנה הבאה.

פייזר אמרה, כי כחלק מהעסקה, היא תספק מנות בכל רמות המינון המורשות והמאושרות, כולל לילדים צעירים ומבוגרים. החברה אמרה שהעסקה עשויה לכלול גם חיסונים ספציפיים לאומיקרון, אם יאושרו על ידי ה-FDA.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שיהיו עליות במניות אמריקה ודאקס כבר עולה (ל"ת)
    אליהו 01/07/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לקנות בנקים יעני וחברות תרופות ואפל (ל"ת)
    סחר 01/07/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוד רווחים לםיעזר אבל קונה אפל וגוגל (ל"ת)
    טובל 01/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 01/07/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    החיסון אינו מונע העברה של הנגיף . החיסון מונע מחלה קשה . יש לרכז מאמצים בחיסון של בעלי סיכון גבוהה למחלה קשה .בעיקר מבוגרים .
  • 2.
    דוד 01/07/2022 08:38
    הגב לתגובה זו
    האחרונים צריך להתחסן שוב כדי להיכנס לארה"ב
  • 1.
    לא מגזים בהרבה 01/07/2022 05:14
    הגב לתגובה זו
    תמיד יהיו לזה קונים, אבל זה מיותר לרוב האוכלוסיה. בהצלחה למשקיעים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.