הסתדרות המורים פועלת בבריונות כדי להשבית את בתי הספר - פשוט כי היא יכולה לגרום להרבה מאוד נזק, ולכן היא חושבת שעל המדינה להיכנע לכל הדרישות שלה. החשש הוא שהפוליטיקאים ייכנעו, כי מדובר בתקופת בחירות. אז המו"מ עם האוצר התפוצץ היום והמשמעות היא שהשביתות צפויות לחזור בימים הקרובים. השאלה כמובן תהיה פתיחת שנת הלימודים בזמן או לא.

חשוב לדעת - הסתדרות המורים פועלת כדי לשפר את מצבם של הוותיקים, בלי שום קשר לתפוקה שלהם בפועל. בפועל, היא עובדת הרבה פחות קשה בשביל הצעירים. מנגד, משרד האוצר רוצה לשנות את המודל במערכת החינוך בישראל כך שזו תהיה יעילה יותר ושהתוצאות בה ישתפרו. לכן, האוצר מוכן להעלות את שכר המורים הצעירים ב-2,000 שקלים, אבל הוא רוצה להעלות הרבה פחות את השכר של המורים הוותיקים. 

מדוע? כי בכל מקום עבודה נורמלי בשוק הפרטי, מתגמלים עובדים על פי ההצלחה שלהם, לא על פי כמה זמן הם נמצאים במערכת. נכון, מדובר בעיוות בכל המגזר הציבורי בישראל, ולא רק אצל המורים: במערכת הביטחון, בשלטון המקומי, אצל עובדי המגזר הציבורי בכל משרדי הממשלה, והעיוות הזה קיים גם אצל המרצים באוניברסיטאות וגם אצל הרופאים. 

לקריאה נוספת:

>>> מורים טובים ומשקיענים? יפה בן דוד והסתדרות המורים רק פוגעים בכם

• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

>>> הבריונות של הסתדרות המורים: האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות?

כעת גם בנק ישראל תומך במשרד האוצר ונגד הסתדרות המורים. על פי בנק ישראל, הדרך לשפר את מערכת החינוך היא באמצעות יותר חופש למנהלי בתי הספר לקבל החלטות תקציביות - כלומר לתת עוד שכר למורים מוצלחים, ואולי אפילו לפטר עובדים גרועים. בבנק אומרים במפורש שהמטרה צריכה להיות: "לשפר את התגמול של מורים בתחילת דרכם גם בהסכמי שכר עתידיים, על חשבון צמצום התגמול לפי ותק שאינו מבוסס ביצועים. לבנות מערך הערכת מורים, המבוססת הן על הצלחתם לשפר את ציוני התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים, על מנת לאפשר למנהלים בבתי ספר מרקע חלש למיין מורים המעוניינים להצטרף אליהם. לשפר את התגמול של מורים בעלי הכשרה מתאימה בהוראת מקצועות במחסור (למשל מתמטיקה, אנגלית ומדעים)" ועוד.

בבנק גם סבורים שצריך "ליצור תמריצים לשיפור איכות ההוראה בבתי ספר חלשים, בין היתר על ידי משיכת מורים ומנהלים איכותיים והשקעה ממוקדת בהכשרתם, תוך ליווי מחקרי: הקניית אוטונומיה ניהולית רבה יותר למנהלי בתי הספר לאמץ כלים פדגוגים ייחודיים. להעניק לאותם מורים ומנהלים מענק הצטרפות ותגמול מתמשך במטרה לשמרם - ולבדוק לאורך זמן כמה הוא יעיל, וגם "להרחיב את השימוש בחוזים אישיים" - או במילים פשוטות, פחות הסתדרות מורים שדואגת שכולם יהיו בינוניים (כי לאף אחד אין שום תמריץ להשתפר ולעבוד טוב יותר) ויותר רצון לשפר את המערכת.

• הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
• כ-73 מיליון שקל יועברו למשפחות חללי ונפגעי טרור, לאחר הליך עיקול וגבייה מהרשות הפלסטינית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

כמה נפגע המשק בישראל מהשבתה של שבוע במערכת החינוך?

על פי בנק ישראל, מאחר שב-400 אלף משקי בית בישראל לפחות, הורה מועסק אחד נאלץ להישאר בבית עם ילדיו בשל השבתות של מסגרות הלימודים, המשמעות היא שעלות השבתה של שבוע היא כ-2.6 מיליארד שקל מהתוצר של המשק.

מעבר לכך, בטווח הארוך, השבתות מעין אלו עלולות להשפיע על התלמידים בשל הפסד שעות לימודים.

כיצד אפשר להתאים את שעות הלימוד של הילדים עם זמני העבודה של ההורים?

בבנק ישראל גם מציעים לסנכרן את ימי החופשה של ההורים בישראל, עם אלה של התלמידים - זאת באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי, והוספת ימי לימודים בימי החופשה הרבים שיש בישראל לאורך השנה כולה.

על פי סקר שערך בנק ישראל, החופשות הארוכות של הילדים פוגעת בעבודה של ההורים. המשמעות היא שמבנה חופשות התלמידים בישראל פוגעת בפריון העבודה במשק. ההורים העידו כי החופשות משפיעות לרעה על עבודתם, חלקם לוקחים את הילדים לעבודה ומקצתם אף נעדרו מהעבודה מבלי לקחת חופשה. מחצית מההורים תומכים בסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק.