הבעיות שעשויות להיות לשקל הדיגיטלי - וחוסר האמון הגובר בקריפטו
האם השקל הדיגיטלי עובר שלב? בנק ישראל מבצע פיילוט, יחד עם הונג קונג. "הרעיון הוא שהשקל הדיגיטלי יעקוב אחד לאחר אחרי השקל הרגיל. הרגולטור יצטרך להחליט אם הוא רוצה שהכסף הדיגיטלי יעבור דרך ארנקים דיגיטליים או דרך המערכת הבנקאית", מסבירה מירב הראל, מנכ"לית MH פינטקס ומומחית לבלוקצ'יין ופינטק.
לצד היתרונות שבמטבע מדינתי דיגיטלי - כך שאין צורך למשל להדפיס אותו וקצב המעבר שלו הרבה יותר מהיר מהעברת כסף רגילה באמצעות בנק או כרטיסי אשראי, אך יש לו גם חסרונות, והמובילה שבהן – בעיית הפרטיות.
"כסף דיגיטלי מסתמך בעצם על טכנולוגיה ששימשה את המטבעות הדיגיטליים הרגילים שאנחנו מכירים, מטבעות הקריפטו, ואחד התכונות המעניינות שקיימות במטבעות קריפטו זו היכולת לתכנת אותם - כי מדובר בקוד מחשב", מסבירה הראל. "זה נקרא חוזים חכמים, זה אומר שהכסף הדיגטלי שמדינות מנפיקות יכול להכיל בתוכו כללים שקובעים איך הוא מתנהג. אפשר לעשות עם זה דברים מצוינים כמו להילחם בהלבנת הון ומי שצריכים לפחד מזה זה בעיקר מלביני הון, אבל עולה פה סוגיה של פרטיות משום שאם בכסף רגיל לכאורה מי שיודע מה שאנחנו עושים זה הבנקים, מי שידע מה שאנחנו עושים הפעם בכסף דיגיטלי זה הרגולטורים, יהיה לו בסיס נתונים שידע מי העביר מה. טוב, רע, זה תלוי כמה אנחנו סומכים על הרגולטור". צפו בראיוןTV
- 6.8 30/06/2022 08:15הגב לתגובה זואני מקבל את הרושם שהאנשים למעלה הוא בורים מוחלטים. כל העניין בבלוקצ'יין הוא ביזור, כלומר אין גורם מרכזי ששולט על המטבע. שקל זה מטבע שמנוהל על ידי בנק ישראל. אין שום צורך בביזור. אפשר פשוט לייצר ארנק דיגיטלי מול שרתים מרכזיים של בנק ישראל. אבוי לנו שאלה ה"מומחים" שלנו.
- 5.Cardano 28/06/2022 16:50הגב לתגובה זוטכנולוגיה של קרדנו. לטכנולוגיה של הבלוקצ'יין יש רמות מורכבות והגנה על המשתמש. ביטקויין נחשבת לגרסה 1 איטריום נחשבת לגרסה 2 קרדאנו נחשבת לגרסה 3. ביטקויין ואיטריום מבזבזות הרבה חשמל, מה שקרדנו עושה עם עשירית האנרגיה. כמות ומהירות העסקאות בביטקויין היא מהאיטיות. איטריום יותר טובה מביטקויין, קרדנו יותר טובה מאיטריום. חוזים חכמים: לביטקויין אין לאיטריום וקרדנו יש. שאר הדברים אתם יכולים לברר ברשת.
- הרואה 29/06/2022 00:24הגב לתגובה זוהפסקת חשמל אם אני זוכר נכון.
- 4.משלם_מיסים 27/06/2022 18:14הגב לתגובה זוהרי זה לא שהיום רשויות החוק לא יכולות לגשת למידע, הן פשוט צריכות צו בית משפט. אז אם החשש הוא שכל הטרנזקציות יהיו שקופות למדינה, למה לא להכניס גורם ביניים? למשל להגדיר שטרנזקציות יעברו דרך הבנקים וגישה למידע תחייב צו בית משפט, או שינוהל דרך בנק ישראל אבל גישה תחייב צו בית משפט, ויוגדר בחוק למי מותר להסתכל במידע הזה. אחרי הכל, כל משלם מיסים במדינה יש לו אינטרס שלא תהיה תנועה של כסף שחור.
- 3.מתעניין 27/06/2022 15:48הגב לתגובה זוהפיילוט על רשת אתריום הצליח השקל הדיגיטלי מבוסס על רשת הבלוקציין של אתריום אינני יועץ השקעות
- 2.איתי תוהה 27/06/2022 14:28הגב לתגובה זוכדי לשכנע ציבור לכסף דיגיטל נשלט ע״י בנק מרכזי. ביטקוין הומצא ע״י הבנק העולמי משני טעמים. אחד כדי להלהיב המונים לרעיון של כסף דיגיטלי, שתיים כדי שגיקים יפתחו את הבלוקצ׳יין ואפשר יהיה להשתמש בזה. ביטקויין לא הומצא ע״י יפני אוסטרלי שמתחבא מפרסום. ביטקוין לעולם לא יוכל לשמש את חזונו (להשאיר את הממסד בחוץ), תחשבו קצת.
- 1.אזרח 27/06/2022 14:16הגב לתגובה זואו מטבעות כסף זהב. הנוחות של האשראי היא מלכודת דבש!

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
