הבעיות שעשויות להיות לשקל הדיגיטלי - וחוסר האמון הגובר בקריפטו
האם השקל הדיגיטלי עובר שלב? בנק ישראל מבצע פיילוט, יחד עם הונג קונג. "הרעיון הוא שהשקל הדיגיטלי יעקוב אחד לאחר אחרי השקל הרגיל. הרגולטור יצטרך להחליט אם הוא רוצה שהכסף הדיגיטלי יעבור דרך ארנקים דיגיטליים או דרך המערכת הבנקאית", מסבירה מירב הראל, מנכ"לית MH פינטקס ומומחית לבלוקצ'יין ופינטק.
לצד היתרונות שבמטבע מדינתי דיגיטלי - כך שאין צורך למשל להדפיס אותו וקצב המעבר שלו הרבה יותר מהיר מהעברת כסף רגילה באמצעות בנק או כרטיסי אשראי, אך יש לו גם חסרונות, והמובילה שבהן – בעיית הפרטיות.
"כסף דיגיטלי מסתמך בעצם על טכנולוגיה ששימשה את המטבעות הדיגיטליים הרגילים שאנחנו מכירים, מטבעות הקריפטו, ואחד התכונות המעניינות שקיימות במטבעות קריפטו זו היכולת לתכנת אותם - כי מדובר בקוד מחשב", מסבירה הראל. "זה נקרא חוזים חכמים, זה אומר שהכסף הדיגטלי שמדינות מנפיקות יכול להכיל בתוכו כללים שקובעים איך הוא מתנהג. אפשר לעשות עם זה דברים מצוינים כמו להילחם בהלבנת הון ומי שצריכים לפחד מזה זה בעיקר מלביני הון, אבל עולה פה סוגיה של פרטיות משום שאם בכסף רגיל לכאורה מי שיודע מה שאנחנו עושים זה הבנקים, מי שידע מה שאנחנו עושים הפעם בכסף דיגיטלי זה הרגולטורים, יהיה לו בסיס נתונים שידע מי העביר מה. טוב, רע, זה תלוי כמה אנחנו סומכים על הרגולטור". צפו בראיוןTV
- 6.8 30/06/2022 08:15הגב לתגובה זואני מקבל את הרושם שהאנשים למעלה הוא בורים מוחלטים. כל העניין בבלוקצ'יין הוא ביזור, כלומר אין גורם מרכזי ששולט על המטבע. שקל זה מטבע שמנוהל על ידי בנק ישראל. אין שום צורך בביזור. אפשר פשוט לייצר ארנק דיגיטלי מול שרתים מרכזיים של בנק ישראל. אבוי לנו שאלה ה"מומחים" שלנו.
- 5.Cardano 28/06/2022 16:50הגב לתגובה זוטכנולוגיה של קרדנו. לטכנולוגיה של הבלוקצ'יין יש רמות מורכבות והגנה על המשתמש. ביטקויין נחשבת לגרסה 1 איטריום נחשבת לגרסה 2 קרדאנו נחשבת לגרסה 3. ביטקויין ואיטריום מבזבזות הרבה חשמל, מה שקרדנו עושה עם עשירית האנרגיה. כמות ומהירות העסקאות בביטקויין היא מהאיטיות. איטריום יותר טובה מביטקויין, קרדנו יותר טובה מאיטריום. חוזים חכמים: לביטקויין אין לאיטריום וקרדנו יש. שאר הדברים אתם יכולים לברר ברשת.
- הרואה 29/06/2022 00:24הגב לתגובה זוהפסקת חשמל אם אני זוכר נכון.
- 4.משלם_מיסים 27/06/2022 18:14הגב לתגובה זוהרי זה לא שהיום רשויות החוק לא יכולות לגשת למידע, הן פשוט צריכות צו בית משפט. אז אם החשש הוא שכל הטרנזקציות יהיו שקופות למדינה, למה לא להכניס גורם ביניים? למשל להגדיר שטרנזקציות יעברו דרך הבנקים וגישה למידע תחייב צו בית משפט, או שינוהל דרך בנק ישראל אבל גישה תחייב צו בית משפט, ויוגדר בחוק למי מותר להסתכל במידע הזה. אחרי הכל, כל משלם מיסים במדינה יש לו אינטרס שלא תהיה תנועה של כסף שחור.
- 3.מתעניין 27/06/2022 15:48הגב לתגובה זוהפיילוט על רשת אתריום הצליח השקל הדיגיטלי מבוסס על רשת הבלוקציין של אתריום אינני יועץ השקעות
- 2.איתי תוהה 27/06/2022 14:28הגב לתגובה זוכדי לשכנע ציבור לכסף דיגיטל נשלט ע״י בנק מרכזי. ביטקוין הומצא ע״י הבנק העולמי משני טעמים. אחד כדי להלהיב המונים לרעיון של כסף דיגיטלי, שתיים כדי שגיקים יפתחו את הבלוקצ׳יין ואפשר יהיה להשתמש בזה. ביטקויין לא הומצא ע״י יפני אוסטרלי שמתחבא מפרסום. ביטקוין לעולם לא יוכל לשמש את חזונו (להשאיר את הממסד בחוץ), תחשבו קצת.
- 1.אזרח 27/06/2022 14:16הגב לתגובה זואו מטבעות כסף זהב. הנוחות של האשראי היא מלכודת דבש!
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
