הכלכלה הרוסית
צילום: PIXBAY

קריאה לנגיד בנק ישראל: "צמצם את העלאת הריבית"

כמו כן, עלתה הקריאה לא להיכנע לוועדי עובדים ולא לייקר את עלות ההעסקה, שתפגע ביוקר המחיה ובעסקים הקטנים

דור עצמון | (4)

היום עלתה הקריאה לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להמשיך במגמה של העלאת הריבית במשק. נזכיר, העלאת הריבית מתרחשת לאור התגברות האינפלציה וכחלק מניסיונות בנק ישראל להילחם בה, בדומה למה שעושה הפד בארה"ב.

בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם העלאת הריבית לא תצומצם - אוכלוסיות שלמות בישראל ידרדרו לעוני".

לדבריו, "התחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי צמיחה, מעודכנים לרעה מחודש לחודש. בשעה כזו, גם אם תידרש העלאת ריבית מסוימת, היא תוכל להיות מצומצמת יותר בהשוואה לעולם. הריבית פוגעת בעסקים, בעיקר בקטנים, ובמשקי הבית הנסמכים על הלוואות או משכנתאות. אם צפוי לנו מיתון, העלאה חדה מידי של הריבית תקרב אותו שלא לצורך".

במקביל הציג ד"ר תומר צעדים שיש לעשות וצעדים שלדבריו יש להימנע מהם. הדברים שלדבריו אכן ישן לבצע כוללים צמצום עלויות לעסקים, בהם ארנונה עסקית ומס חברות; הגדלת היצע הדירות והפחתת מע"מ על מוצרי יסוד באמצעות מעבר למנגנונים שמקובלים על ידי מדינות ה- OECD. בנוסף הוא קרא להחלת סבסוד ישיר לחקלאים וליצירת פתרונות ותשתית לכלכלה ירוקה.

מנגד, ד"ר רון תומר קרא להימנע מייקור עלות ההעסקה, שכן העלאה לא אחראית של השכר ושל העלויות תפגע ביוקר המחייה ובעסקים הקטנים. בנוסף, הוא אמר שחשוב לא להיכנע לוועדי עובדים וכן לא להטיל מיסים לא מידתיים. לדבריו, אם הממשלה (כל ממשלה) רוצה להעלות מיסים לקידום מטרות ספציפיות, עליה לקזז את העלות ולא להכביד את הרגולציה. אמנם רשות הרגולציה עוד לא קמה, אבל הרגולטורים כבר החלו, לדבריו, להתעלם ממנה. זאת על אף שעלות הרגולציה תוביל ישירות להעלאת יוקר המחייה. לבסוף קרא רון תומר לממשלה שלא לבחור לנהל כלכלת בחירות ולא להיכנע ליוזמות פופוליסטיות כגון הצעות להעלאות שכר, למיסוי עסקים ולפיקוח על המחירים.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שנכח גם הוא בכנס, דיבר על ההתמודדות עם האתגר של האינפלציה: "זו מגמה שרק הולכת וצומחת ומייצרת לנו אתגרים לא פשוטים של חוסר וודאות ב-4 מתוך 5 היעדים של ישראל". לדבריו האינפלציה והצמיחה בירידה וכל כלכלן מבין שלדברים האלה אנחנו צריכים להיערך. ההכרזה על בחירות חדשות מכניסה אותנו להערכת מצב כלכלית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים בסביבה של אי ודאות כלכלית.

אמיתי הוסיף ואמר שאחרי שחשבנו שיצאנו מהקורונה, הגיעה מלחמת רוסיה ואוקראינה. "שוב משבר, שוב אי-ודאות". עוד הוסיף אמיתי ואמר: "אני קורא לדרגים המקצועיים, יחד עם ההסתדרות השותפה שלנו לקחת אחריות, להמשיך לשבת בשולחן העגול, להניח את כל ההצעות הרלוונטיות, כדי שכולנו נוכל להיכנס מתחת לאלונקה בתקופה לא פשוטה". גם הוא קבע כי הורדת מס חברות מהווה מנוע לצמיחה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח מבין 22/06/2022 01:11
    הגב לתגובה זו
    קצב העלאת הריבית נכתב על ידי האמריקאים והם מעלים אותו בחדות, אתה מעדיף שנפגר מאחור כי פער ריביות לטובת ארה"ב יחליש את השקל וזה טוב ליצוא. אל תשחק אותה דואג לעניים כי האינפלציה והחלשות השקל תדפוק אותם יותר מהריבית.
  • 2.
    עצוב 21/06/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    כי המחירים ימשיכו לעלות ואנשים לא יוכלו להרשות לעצמם אפילו לחם
  • . 21/06/2022 20:55
    הגב לתגובה זו
    הוא אומר שצריך לעשות את זה בהדרגה נכונה ולא להשתגע לא אמר לא לעלות בכלל והוא צודק
  • 1.
    בוב 21/06/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
    מזמן היו צרכים לעלות את הריבית
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.