משרד הכלכלה מקים ועדה לעידוד כניסת רשתות קמעונאיות זרות לישראל
משרד הכלכלה ושרת הכלכלה והתעשייה יביאו הבוקר לאישור הממשלה, החלטה על הקמת ועדת היגוי, לעידוד כניסן של רשתות קמעונאיות זרות לישראל. הצעות הוועדה אמורות לספק מענה לחסמים הקשורים לכניסתן לארץ של רשתות זרות ויצירת תחרות משמעותית.
על פי הודעת המשרד, מהלך זה שנועד למשוך רשתות קמעונאיות בינלאומיות לישראל, מהווה צעד המשכי ומשלים לרפורמה בתקינה, עליה אמון המשרד. הרפורמה צפויה לאפשר כניסתם של מוצרים מיובאים ביתר קלות למשק הישראלי, להרחיב את מעגל היבואנים והקמעונאים (ותיקים וחדשים כאחד) אשר יוכלו להכניס ביתר קלות מגוון מותגים ובכך להגביר את התחרות בשווקים ולהביא לצמצום יוקר המחייה במשק הישראלי.
בעולם ישנן חברות קמעונאיות בינ"ל שמתאפיינות ברמת חדשנות גבוהה בהיבטי שיטות, תהליכים ואמצעי תפעול מתקדמים ועוד. במשרד סבורים שחברות אלו אינן נוכחות במשק הישראלי, בשל מגוון סיבות וחסמים בראשם: העדר מגוון חברות מעין אלו בארץ – מצב שמוריד את אטרקטיביות ההגעה לישראל; היותו של המשק הישראלי קטן יחסית, קיומם של פערי שפה וחסמים ייחודים בדגש על מחסור בעובדים ונטל רגולטורי ובירוקרטי משמעותי.
כניסה של חברות מעין אלו למשק המקומי, יכולה לסייע למלחמה ביוקר המחיה בישראל, הנובע, בין היתר, מריכוזיות והעדר תחרות בשווקים. כך למשל, חברה קמעונאית זרה מענף המסחר, שהנה בעלת תשתית רחבה ומבוססת בחו"ל, ביכולתה לייצר השפעות חיצוניות חיוביות לפריון, להביא לשוק המקומי שיטות ניהול חדשות, ייבוא ואספקה של מוצרים נוספים, פוטנציאל יצוא של מוצרים ישראליים לסניפי החברה בחו"ל, ובסופו של דבר, כח שיכול להשפיע על הגדלת התחרות ולהביא להפחתת יוקר המחייה.
- ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה; יכנס לתוקף בסוף השנה
- שרת הכלכלה מאשרת להרחיב את הרפורמה ביבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הוועדה תלווה ותאפשר מענה מהיר וחדשני לסוגיות שונות - הנגשת מידע ומתן מענה מהיר לשאלות העולות מצד רשת קמעונאית זרה ומתן ליווי במענה לדרישות רגולטוריות ואחרות; ריכוז תובנות והצפת סוגיות רגולטוריות, לרבות בתקופת ההקמה וההרצה של עסק קמעונאי זר בישראל; קידום חשיבה רוחבית בדבר הקלות רגולטוריות וגיבוש פתרונות לסוגיות נדרשות, בשיתוף הרגולטורים הרלוונטיים ובכלל זאת המלצה לעניין היתרי העסקה לחברות הזרות ורישיונות עבודה זמניים לעובדי החברה הזרים, הנדרשים בשלבים הראשונים של כניסת הרשתות, ככל הנדרש" נכתב בהודעת החברה.
שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל.) אורנה ברביבאי: "מדינת ישראל ייצרה במשך שנים ארוכות חסמים שמלווים אותנו עד היום. מה שהתאים בשנות הקמת המדינה, מונע כיום התנהלות חופשית של הכלכלה ומייצר חסמים המייצרים את יוקר המחיה. התחלנו ברפורמת היבוא ופתיחת השוק לתחרות על המוצר, השלב הבא הוא יצירת תחרות בין קמעונאים"
- 1.תש 19/06/2022 11:30הגב לתגובה זובלי צעדים קשים נגד מי שגורם ליוקר המחייה זה לא יעבוד אם במקרה החקלאי הישראלי לא יכול להתמודד עם יבוא בצורה מוגזמת יש להוזיל את התוצרת ע"י יבוא מסיבי לא לרשתות כי אם לחנויות של תוצרת חקלאית
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
