וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט תורם 4 מיליארד דולר במניות ברקשייר לצדקה

וורן באפט חילק 4 מיליארד דולר במניות ברקשייר האת'וויי אתמול כחלק מהתרומה השנתית שלו לקרן ביל ומלינדה גייטס וארבע פילנתרופיות אחרות. בשנת 2006 תרם באפט את התרומה הראשונה שלו. באותה הזדמנות, אמר המיליארדר כי הוא מתכנן למסור לצדקה 99% מהשווי הנקי שלו, וכן את כל המניות שלו בברקשייר
 
משה כסיף |

באפט, המנכ"ל הוותיק של ברקשייר האת'וויי, תרם עד כה סכום כולל של 45 מיליארד דולר במניות ברקשייר. המניות שנתרמו מהוות יותר ממחצית מהחלק שלו בקונגלומרט.

באפט, בן 91, מחזיק כיום ב-229,016 מניות Class A BERKSHIRE HATHAWAY A ו-278 מניות ברקשייר Class B BERKSHIRE HATHAWAY B . השווי הכולל של המניות מגיע לכדי 95 מיליארד דולר. מניית Class A של ברקשייר סיימה אתמול את יום המסחר בוול סטריט במחיר של 415,500 דולר, ירידה של 1.9%. מניית Class B ירדה ב-1.4% ל-277.64 דולר. כעת מחזיק באפט בנתח של כ-16%  ממניות ברקשייר.

באפט המיר 9,608 מניות ברקשייר Class A ל-14.4 מיליון מניות Class B, ולאחר מכן תרם את המניות, כאמור, אתמול. ההמרה משקפת את רצונו של באפט להגביל את מספר מניות ה-Supervoting Class A בציבור, מה שמחזק את השליטה שלו בחברה.

כאשר באפט תרם את התרומה הראשונית ב-2006, הוא אמר שהוא מתכנן לחלק 99% מהשווי הנקי שלו, וכן את כל המניות שלו בברקשייר. באותה התקופה היו ברשותו כ-475,000 מניות Class A.

באפט ביטא בפומבי כמה מההרהורים שלו על גישתו לפילנתרופיה, כאשר תרם את התרומה בשנת 2021. לדבריו "התנהגות שושלתית כאן (בארה"ב) היא פחות נורמטיבית מאשר ברוב המדינות, וסביר להניח שהיא גם תפחת". באפט הוסיף ואמר כי "אחרי התבוננות רבה במשפחות סופר-עשירות, הנה ההמלצה שלי: השאירו לילדים מספיק כדי שיוכלו לעשות הכל, אבל לא סכומים שיגרמו לכך שלא יוכלו לעשות כלום". באפט רוצה שהגופים שהכסף הגיע אליהם, יוכלו להשתמש בו במהירות לצרכים שלהם.

על מיליארדרים ופילנטרופיה

בכל מה שקשור לפילנתרופיה, וורן באפט לא לבד. עוד מיליארדרים תרמו בעבר, ותורמים גם היום חלק מההון שלהם, או את כולו, לפילנתרופיה. הדוגמה הבולטת ביותר הוא ביל גייטס, שכבר תרם מיליארדים. (3.3 מיליארד בשנת 2009 ו-4.6 בשנת 2017). מרבית הסכום נתרם לקרן ביל ומלינדה גייטס, העוסקת בצדקה. בשנת 2010 תרם מיליונר אוסטרי את כל הונו, ובשנת 2020 תרם המיליארדר צ'אק פיני את כל הונו, שהסתכם בשמונה מיליארד דולר, לצדקה. האם מדובר בתופעה? לא ברור. אבל ככל הנראה, העושר גורם לפחות לחלק מהמיליארדרים לראות את העולם מנקודת מבט שונה, ואולי הם מבינים משהו שהאדם הממוצע לא יכול להבין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.