קוויק: ההכנסות עלו ב-9% ברבעון, אבל מה יהיה עם הרווח הגולמי?
עוד רבעון שבו הרווח הגולמי של קוויק הוא אפסי. איך היא מצליחה לעשות את זה? גנות: "שנה אחרי רבעון שיא בשוק הקמעונאות, הצלחנו להשיג כעת תוצאות דומות"
גידול בהכנסות זה טוב, אפילו מצוין, אבל זה חייב להתבטא גם ברווח הגולמי, כך לפחות סבורה החשבונאות, אבל לא אצל קוויק. אחרי שבשנה שעברה ההכנסות התייצבו על כ-40 מיליון שקל ברבעון, קוויק מצליחה ברבעון הנוכחי לרשום עליה של 9.2% בהכנסות ל-43.9 מיליון שקל, לעומת 40.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. מדובר אמנם בירידה של 1.7% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אלא שצריך לזכור שזה היה רבעון שהיה בו סגר בגלל האומיקרון - ובמקרה של קוויק, סגר זה דווקא טוב ומעלה את המכירות.
בכל מקרה, ההכנסות עדיין לא מצליחות לייצר רווח גולמי, וקוויק מדווחת על רווח גולמי אפסי של 131 אלף שקל, ירידה לעומת 172 מיליון ברבעון הקודם, וזהה לרווח הגולמי ברבעון המקביל בשנה שעברה. הבעיה היא שאי אפשר להגיע לרווחיות כאשר אין רווח גולמי. בקוויק יודעים את זה ובשנה האחרונה אתם קוראים כאן שזו למעשה הבעיה הבסיסית של קוויק. אם היא תתגבר על זה היא תוכל לצמוח. בינתיים זה כמובן משפיע גם על המשך השורות בדוחות, והיא ממשיכה לרשום הפסדים. החברה רושמת הפסד תפעולי של 8.8 מיליון שקל, דומה להפסד תפעולי של 8.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה. ההפסד הנקי עמד גם הוא על מספרים דומים.
ברבעון הנוכחי קוויק שרפה עוד 9.6 מיליון שקל על מזומנים מפעילות שוטפת, דומה ל-9.4 מיליון ברבעון המקביל. למעשה, קוויק הלכה על עסקה במסגרתה כל הפעילות של קוויק תהיה תחת אלקטרה צריכה -1.09% , כולל השליטה (51%).
אבל בקוויק משדרים שהכל בעצם בסדר. אבירם גנות מנכ"ל החברה רואה את הדברים אחרת ומסביר בשיחה עם ביזפורטל כי לא צריך להסתכל על הרווח הגולמי אצל קוויק, שכן בתוך שורת הרווח הגולמי נמצאים גם סניפים חדשים של החברה שהם לא רווחיים (או בלשון הודעת החברה היום עם פרסום הדוחות "עלות המכר כוללת בתוכה את השקעות החברה בצמיחה והתרחבות, פתיחת חנויות חדשות והכשרת כח אדם לצורכי צמיחה"), אבל לדברי גנות האמת היא שרוב הסניפים כן רווחיים ומשם גם תגיע הצמיחה של החברה. כלומר, פחות מעניין אותו בשלב הזה להציג רווחיות גולמית אלא צמיחה בשורה העליונה. הוא מסביר כי השנה האחרונה הייתה מאתגרת לחברה, שכן סגרי הקורונה דווקא עשו לה טוב - אנשים הזמינו יותר מהבית והפכו ללקוחות קבועים - וכי מה שחשוב יותר זה להסתכל על כמות הלקוחות החוזרים, שגדלה ב-18% בשנה ל-27 אלף לקוחות (אנשים שקונים בקוויק לפחות פעמיים בחודש), לעומת 22.8 אלף בשנה שעברה, וב-11.5% מאז הרבעון הקודם. שם עמד המספר על 24.2 אלף.
קוויק צופה כי תפתח השנה עוד 10-15 חנויות חדשות, וכי בזכות השותפות עם אלקטרה צריכה היא תעבור לרווחיות מהר מהצפוי. מתי? בחברה עוד מסרבים לומר, אבל כן מציינים כי כששאלו אותם בהנפקה, הם ענו שצופים מעבר לרווחיות אחרי תקופה של 3-5 שנים מההנפקה - משמע שכעת הם צופים שזה יקרה מוקדם יותר.
אבירם גנות, מנכ״ל קוויק אמר על רקע הדוחות: ״שנה אחרי רבעון שיא בשוק קמעונאות המזון בכלל ושוק האונליין בפרט, שכלל את סגר הקורונה הרביעי, הצלחנו להשיג ברבעון הנוכחי תוצאות דומות, אשר נובעות ממכירות הנשענות בצורה חזקה יותר על לקוחות נאמנים ולא על לקוחות מזדמנים. גידול של כ-20% בבסיס הלקוחות החוזרים מצביע על שביעות הרצון הגבוהה מהשירות של קוויק. הישג זה בולט, נוכח התמונה המשקית המצביעה על חזרה להיקף מכירות וצמיחה טרום-קורונה.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.