צילום: ביזפורטל

בריטניה מטילה מיסוי כבד על חברות הנפט והגז; איתקה של דלק תיפגע?

שר האוצר של בריטניה הודיע על היטל חריג שיוטל על רווחי חברות הנפט והגז, כחלק מהמאבק בעליית המחירים שיסודה באינפלציה הגואה; מניית חברת דלק קבוצה הפועלת בים הצפוני באמצעות איתקה נופלת על אף שלפחות בשלב הראשון ההיטל לא צפוי להשפיע עליה

איתן גרסטנפלד | 26/05/2022 16:56 (16)

נושאים בכתבה איתקה בריטניה גלעד מאירסון דלק יצחק תשובה נפט עידן וולס

שר האוצר של בריטניה רישי סונאק הודיע היום על הטלת מס משמעותי על חברות הנפט והגז במדינה, כחלק מהניסיון של הממשלה להקל על העלייה המשמעותית ביוקר המחיה על רקע האינפלציה הגואה אשר הביאה לעליות במחירי המוצרים השונים החל ממזון וכלה בדלק.

בהודעה לעיתונות, הסביר סונאק כי הממשלה מטילה "היטל רווחי אנרגיה ממוקד וזמני", כדי לתמרץ חברות נפט וגז להשקיע מחדש את רווחיהן. במסגרתו יוטל על החברות היטל בשיעור של 25% על רווחי חברות הנפט והגז, בטרם יופסק בהדרגה כאשר מחירי הסחורות יחזרו לרמות נמוכות יותר.

"מגזר הנפט והגז מניב רווחים יוצאי דופן לא כתוצאה מהשינויים האחרונים בנטילת סיכונים או חדשנות או יעילות, אלא כתוצאה מהתחזקות מחירי הסחורות העולמיים, שמונעים בין השאר על ידי מלחמת רוסיה. ומסיבה זו, אני בעד הטיעון להטיל מס על הרווחים הללו בצורה הוגנת", אמר סונאק היום.

הצעד מגיע לאחר שבחודש שעבר, זינקה האינפלציה בבריטניה זינקה ל-9%כאשר מחירי המזון והאנרגיה עלו, והגיעו לשיעור השנתי הגבוה ביותר מזה 40 שנה. הבנק המרכזי של אנגליה צופה שהאינפלציה תעלה למעל 10% בהמשך השנה.

דלק קבוצה תפגע?

מי שעשויה להיפגע מהמהלך היא דלק קבוצה -0.81% של איש העסקים יצחק תשובה אשר חברת הבת שלה איתקה פועלת בים הצפוני ומקדמת הנפקה של מניותיה בבורסה בלונדון. עם זאת, בעקבות רכישת סיקר פוינט, לחברה נוצרו הפסדי מס צבורים של כ-5 מיליארד דולר. כך שלאחר המיזוג תוכל החברה להשתמש בהפסדי המס הללו גם כנגד רווחים ממאגרים אחרים של איתקה שפעילים כעת ומוכרים גז ונפט בבריטניה, ומה שעשוי להגן עליה מפני המס הצפוי.

כחלק מתוצאות הרבעון הראשון של 2022 של החברה דווח, כי החברה הבת המתמחה בהפקת גז בים הצפוני סיימה את הרבעון עם EBITDAX של 474 מיליון דולר לעומת 221 מיליון דולר ברבעון המקביל, וכי התפוקה היומית עלתה ל-71 אלף חביות לעומת 65 אלף חביות ברבעון המקביל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של איתקה הסתכם ב-785 מיליון דולר לעומת 43 מיליון דולר ברבעון המקביל.

דלק קבוצה עצמה דיווחה על הכנסות של 3.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון, לעומת 1.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי זינק ל-2.5 מיליארד שקל לעומת 279 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

16.
בני 29/05/2022 07:43
הגב לתגובה זו
שיטילו מס על ההפרש בין מחיר החבית לפני המלחמה לבין המחיר היום
15.
המלש 27/05/2022 09:53
הגב לתגובה זו
מה יקרה בעוד 15 שנה המאגרים יגמרו ואנו נזדקק לחסדי אחרים. הבה נעבוד בשום שכל כדי שיהיה לנו גז לטווח ארוך.
14.
לילי 27/05/2022 09:10
הגב לתגובה זו
העלאת מחירי האנרגיה כתוצאה מהמס תגדיל את הרווח יותר מהמס . כך היה כתוצאה מהסכמי פריז , ממדיניות ביידן וכך יהיה עתה . הורדת מחירים אפשרית רק ע"י הורדת מיסים והגדלת השקעות .
13.
אלי 27/05/2022 09:03
הגב לתגובה זו
שהרי יש רווח ועל הרווח יש מס. אם לבקשתו החברות יחליטו להשקיע בקידוח נוסף את זה לא נכנס, להוצאות (ויקטין מס) אלא להשקעות שהן אחרי מס
12.
לילי 27/05/2022 07:40
הגב לתגובה זו
כל מחירי האנרגיה משפיעים אחד על השני . זה לא משנה אם זה ירוק כחול או שחור . ביידן ואחרים לא מעודדים להשקיע באנרגיה ירוקה ע"י סוסידיות מיסים או מענקים . המדינות פשוט מצמצמות השקעות באנגיה של גז , פחם , נפט , וגרעינית . ברור שמחירי האנרגיה יעלו .
11.
דלק מכירה חזקה (ל"ת)
שוהם 26/05/2022 23:45
הגב לתגובה זו
10.
שרול 26/05/2022 23:16
הגב לתגובה זו
חח איזה עושר ואיזה אושר..תבדקו אולי מישהו גזר קופון בדרך?
9.
אור 26/05/2022 22:37
הגב לתגובה זו
או שרק לקחת הם יודעים? כך הורסים את הכלכלה.
8.
רועה חשבון 26/05/2022 22:28
הגב לתגובה זו
ככה ששום מס כזה או אחר לא יעצור את הזינוק הצפוי בשער המניה ,.הנפקת איתקה תתרחש בטווח הקרוב מאוד ותקפיץ את שער דלק בצורה אדירה .כמובן שאין בדברי המלצה למכירה או קניה של המניה
7.
לא ברור 26/05/2022 20:20
הגב לתגובה זו
ולא ברור להם שכתוצאה מההפסד שקנו יחד עם שדה נפט אחר, הרווחים של איטיקה הם נטו. כולל המס החדש. אז מה קורה כאן ? ב40 דולר לחבית, מרוויחים מאיטקה, אז 120 דולר לחבית ?
6.
שורטסטים חוטפים זובור יאבדו הכל (ל"ת)
יעקב 26/05/2022 19:57
הגב לתגובה זו
5.
הכל שטויות קנו מניות דלק נסדק בנקים (ל"ת)
יעקב 26/05/2022 19:57
הגב לתגובה זו
4.
רק לא להיות עם הנפגעים השורטסטים (ל"ת)
יעקב 26/05/2022 19:57
הגב לתגובה זו
3.
פטאת 26/05/2022 18:58
הגב לתגובה זו
נראה כאילו התחפש לחיים משה של פנינהחח חבוב תעשה השתלת שיער או קרחת
2.
אבי 26/05/2022 18:53
הגב לתגובה זו
איתקה לא תיפגע מהמיסוי, להיפך היא תרויח בכל התחרות ובגלל שלה יש יתרון עם מגן מס של 3 מיליארד דולר. איתקה תשקול ביטול הנפקה בלונדון. מחירי הנפט דווקא יעלו בעקבות המס.
1.
רוני 26/05/2022 18:51
הגב לתגובה זו
תגיד מר סונק, שהנפט היה 20 דולר הטלת מס שלילי על חברות הדלק? כלומר זיכוי בגין רווח נמוך מההיגיון ? הסוציאליבטים האלה עוד יגמרו את האנושות . איפה ג'ונסון ?

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי | 09/11/2025 23:38

נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן