הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מטוסי בואינג טיסה נופש
צילום: בואינג

רכישת מניות של מנהלים ומשמעותן – ג'נרל אלקטריק ובואינג כמשל

חברות ג'נרל אלקטריק ובואינג נמצאות במומנטום שלילי, אך המנהלים שלהם בכל זאת החליטו לקנות או להחזיק במניות החברה במיליוני דולרים - מה המשמעות של מהלך קניית מניות החברה על ידי המנהלים ובעלי עניין?
משה כסיף | (2)
נושאים בכתבה בעלי עניין רכישה עצמית

יו"ר ומנכ"ל חברת ג'נרל אלקטריק GENERAL ELECTRIC , לארי קאלפ, קנה בתאריך 02.05.22 מניות GE, תוך ניצול הירידות האחרונות. רכישת המניות התבצעה בשוק הפתוח ומשקיעים רואים בה איתות חיובי לגבי העתיד. קאלפ רכש 65,000 מניות בשווי 4.84 מיליון דולר. הרכישה הגדילה את הבעלות הישירה של המנכ"ל לכדי - 211,000 מניות. הצהרת הפרוקסי של GE מונה 2.2 מיליון מניות המצויות כעת בבעלותו של קאלפ בחברה. שווי המניות שבידיו מגיע כעת לסך של 16 מיליון דולר. השווי הכללי של מניות החברה מגיע כיום לכדי 85 מיליארד דולר

הרכישה בשווי של כ-5 מיליון דולר היא קרן של תקווה למשקיעים. רכישות עצמיות אמורות להיות איתות מההנהלה לכך שהחששות של המשקיעים מוגזמות ושהמצב לאמיתו של דבר טוב ממה שהם משערים..

מניית ג'נרל אלקטריק ספגה לאחרונה מכות קשות. מחירי המניות כיום נמוכים ב-18% ממחיר המניה בתקופה המקבילה אשתקד, ונמוכים בכ-34% ממחירי השיא שנרשמו ב-52 השבועות האחרונים. מחיר השיא נרשם בנובמבר, ועמד על 116 דולר למניה. הירידות בערך המניה גדולות בהשוואה לירידות במדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס. שני המדדים ירדו בכ-14% ו-10% מהשיא של 52 שבועות, בהתאמה.

קאלפ הובא לחברה בשנת 2018, במטרה להחזיר את ג'נרל אלקטריק למסלול עלייה, אחרי כמה שנים קשות מאוד שעברו על החברה. במהלך השנים, מניית GE ירדה ביותר מ-80% משיא כל הזמנים שלה. מהחברה לא נמסרה תגובה, מעבר לציון הרכישה של קאלפ.

חברת בואינג והפעולות של המנכ"ל

בדומה שמה שקרה בחברת ג'נרל אלקטריק, הובא בינואר 2020 עמיתו של קאלפ, דייב קלהון, במטרה לנסות לשנות את המגמה באייקון תעשייתי אמריקאי אחר -  יצרנית המטוסים בואינג BOEING . גם כאן המגמה הכללית היא ירידה, כאשר מניית בואינג ירדה בכ-67% משיא כל הזמנים שלה. מתחילת השנה ירד ערך המניה בכ-26% ובכ-42% מהשיא של 52 שבועות שנרשם ביוני בשנה שעברה, של יותר מ-258 דולר למניה. 

לעומת קולפ, קלהון לא ביצע רכישות בשוק הפתוח של מניות בואינג, אלא קיבל מניות כחלק מתגמולי הניהול שלו. אלא שהמחיר הנקוב של המניות שנרכשו הינו 0 $. בתגובה לבקשת תגובה על רמת הבעלות של קלהון, הופנו המבקשים להודעת הפרוקסי של החברה בנושא זה.

בהודעת הפרוקסי של בואינג נמסר כי קיימות 132,118 מניות לחברת בואינג המוחזקות ע"י קלהון. השווי המוערך של המניות הללו הינו 20 מיליון דולר. זה המקום לציין כי בואינג דורשת מהמנכ"ל שלה להחזיק במניות שהשווי הכולל שלהן הינו פי שישה משכר הבסיס שלו. בשנת 2021 עמד שכר הבסיס השנתי של קלהון, מנכ"ל בואינג, על 1.4 מיליון דולר והוא לא קיבל בונוס במזומן. מנגד, באותה השנה היה שכרו של קאלפ 2.5 מיליון דולר ובנוסף הוא קיבל בונוס במזומן של 4.2 מיליון דולר. חישוב השכר עבור קולפ וקלהון בשנת 2021, כולל שכר מבוסס מניות, הסתכם בכ-23 מיליון דולר וכ-21 מיליון דולר, בהתאמה.

קיראו עוד ב"גלובל"

שכר למנהלים עלול להיות נושא מסובך עבור בעלי המניות. משקיעים אוהבים לראות שמנהלי העסק משקיעים בו נתח גדול של ההון שלהם. משקיעים גם אוהבים לראות יותר אנשים מבפנים שקונים מניות מאשר כאלה שמוכרים אותן.

במהלך 12 החודשים האחרונים, גורמים פנימיים בחברת בואינג רכשו, לפי פרסומי בלומברג, כ-4,000 מניות ברכישות בשוק הפתוח. מנגד, אנשי ג'נרל אלקטריק רכשו כ-67,000 מניות, כולל הרכישה האחרונה של 65,000 מניות של קאלפ.

רכישה עצמית ורכישת מנהלים והמשמעות שלהן

רכישה עצמית של מניות היא נושא מורכב. רכישה עצמית היא מצב שבו תאגיד רוכש בחזרה מניות שהוא עצמו הנפיק בעבר. על פי החוק, רכישה כזאת נחשבת כסוג של העברת נכסים מהחברה לבעליה, בדומה לדיבידנד. לכאורה, מדובר באמצעי חוקי לחלוטין לשמור על ערך המניה. למעשה, רכישה עצמית של מניות עלולה לדלל את ההון של החברה ולפגוע ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות שלה, הן לבעלי המניות והן לספקים. רכישה עצמית כשלתאגיד אין כסף לשלם לספקים, מעבירה למעשה כסף למי שאחזו במניות, על חשבון ספקי סחורות ושירותים, שהחברה חייבת להם כסף תמורת סחורות או שירותים שכבר סופקן. התנהלות כזאת עלולה לפגוע ביציבות של החברה וביכולת שלה להמשיך ולתפקד.

רכישה עצמית בתנאים מיטיבים: סוג נוסף של רכישה, הינו רכישה עצמית של מניות על ידי החברה מבעל מניות יחיד או מחלק מבעלי המניות, במחירים גבוהים ממחירי השוק. רכישה כזאת פוגעת בכלל המשקיעים, שלא יקבלו תמורת המניות שלהם את אותם הסכומים. מנגד, רכישה ממנהלים בסכום נמוך מערך המניה או לפי ערך המניה איננו מעורר כל בעיה. בכל מקרה, המניות שנרכשו במהלך רכישה עצמית אינן מזכות בדיבידנדים, אם מחולקים כאלה, ואינן מזכות את החברה בהגדלת זכות ההצבעה שלה באספת בעלי המניות. סכום הרכישה העצמית מופחת מההון העצמי של החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוקי 04/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    בhe נעשה דילול מניות לפני כשנה וחצי במניה היתה בשיא של כ16 דולר למניה דהיינו בשוויה היום כ160 דולר היא ירדה לעבר 79 דולר דהיינו שוויה היום לפני דילול המניות כ7.5 דולר אני שהחזקתי אותה עד ל16 דולר הייתי קונה אותה גם היום במחירה הנוכחי כי למעשה היא ירדה משיאה כ 50 אחוזים למעשה הכתב לא מחדש שום דבר למי שעוקב אחרי במניה הזאת כבר כמה שנים גילוי נאות נקנתה ב4.5 דולר בתקופת שיא הקורונה נמכרה ב16.5 וחצי דולר לאחר כשנה
  • 1.
    לרון 04/05/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    ואשאל שוב,איך מתקשר אם מתקשר ולמה לא מתקשר העניין של מידע פנים??!!!
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן