ארץ השמש העולה (יפן) הינה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. היא סובלת מזה כשלושה עשורים מצמיחה כלכלית אנמית ומאכזבת. כלכלנים רבים קוראים לתקופת הדכדוך היפני - "העשורים האבודים". למרות זאת, נראה כי דברים מתחילים להשתנות, ורואי לבחון את יפן כיעד השקעה מעניין, עם הרבה פוטנציאל.

יפן הינה כלכלה מוטת יצוא, המתמחה בייצור תעשייתי, אלקטרוניקה, רובוטיקה, רכבים, וייצור מוליכים למחצה. מדובר על מדינה יחסית קטנה, עם כ-120 מיליון תושבים (בהשוואה למאות המיליונים של תושבי אמריקה). גודלה היחסי קטן לא הפריע לה לפרוח ולשגשג מאוד - מאמצע המאה הקודמת. בשנות ה-80 יפן הייתה אפילו הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (במונחי תמ"ג) והיו מי שחזו שיפן תמשיך ותגמד את הכלכלה הגדולה בעולם – ארצות הברית.

למי שחשב שמלחמות סחר זה דבר חדש, החשש האמריקאי מפני עליית קרנה של יפן הובילה למלחמת סחר גדולה ומאתגרת שנמשכה עד שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל בועה פיננסית (בורסה) וריאלית (נדל"ן) שהתפוצצו בבת אחת, השאירו ביפן אדמה חרוכה. רק לאחרונה, מדד הניקיי 225 (מדד השוק הנפוץ למשק היפני) השלים חזרה ארוכה לרמות המחירים שהיו בשנת 1990. בעקבות בועות אלו, עלתה קרנה של סין והיא הדיחה את יפן למקום השלישי בעולם.

בימים אלו, למרות משבר הקורונה ומבצע החיסונים הראשוני הפחות מוצלח של ממשלת יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ניצבת במקום טוב. ייתכן ויש לה את היכולת לנצל את ההזדמנות ולחזור לימי הזוהר הכלכלי, ואולי אפילו לאיים שוב על הכלכלות הבכירות בעולם (ארצות הברית וסין).

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתגרים גדולים

המאפיין המרכזי ואולי המשמעותי של הכלכלה היפנית הוא האוכלוסייה המזדקנת. ביפן יש ילודה מאוד נמוכה ודמוגרפיה שלילית (בניגוד לישראל). לשם המחשה, בני הגיל השלישי (מעל 65) מהווים כמעט שליש מהאוכלוסייה, בעוד בני 20 ומטה מהווים קצת יותר מעשירית. לא זו אף זו – רמת החיים המצוינת, הובילה לכך שתוחלת החיים ביפן הן מהגבוהות בעולם. בקיצור, למרות החיים הארוכים והמבורכים, אוכלוסיית יפן מצטמקת והולכת. יש אפילו חוקר חברתי בטוקיו שיצר שעון המחשב את התדלדלות האוכלוסייה היפנית, והוא מחשב מתי אומה זו תיעלם מהעולם.

ייתכן, וניתן היה להקטין את ההשפעות של מיעוט הילודה על ידי עידוד הגירה חדשה מחוץ ליפן. אבל מבחינה תרבותית, היפנים אינם רוצים מהגרים זרים שיכנסו להם למדינה, הם בקושי מוכנים לסבול תיירים נחמדים. וכך, יש חשש שמעצמה כלכלית ענקית תלך ותיעלם. בינתיים, צפוי מחסור ממשי בעובדים במשק היפני, וחשש שלא יימצאו האנשים לתחזק ולפתח את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. זהו כנראה האתגר הגדול ביותר העומד בפני יפן.

אולם, אל תספידו את יפן כל כך מהר. יפן מעצבת את עתידה לכיוון של עידן דיגיטלי מתקדם! היפנים משקיעים כבר תקופה ארוכה בפיתוחי רובוטיקה מתקדמים, רכבים אוטונומיים, רחפנים, תקשורת 5G, ואלקטרוניקה. יפן משחקת תפקיד מרכזי בהאצת הטכנולוגיה ברמה העולמית, והיא עמלה למצוא פתרונות יצירתיים לקיטון המתמשך בכוח העבודה. בנוסף, למרות שמקובל לחשוב כי קיטון כח העבודה מהווה השפעה שלילית על הכלכלה, ייתכן ובראייה יותר אסטרטגית וארוכת טווח יתברר למפרע, כי הקיטון של כח העבודה הינו בעצם ברכה. נוכח התמורות בשוק העבודה המודרני, והציפייה כי משרות רבות יהפכו להיות מיותרות (בגלל פיתוחים טכנולוגיים חדשניים), ייתכן כי ביפן לא יסבלו מאבטלה ממשית ומהעלויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בכך.

• השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
• החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

אתגר נוסף העומד בפני היפנים הינו הנושא של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות. קבוצת הדירקטורים הבכירים ביפן מצומצמת, גברית ומאוד מבוגרת. בגלל מיעוט המנהלים האסטרטגיים, הם מכהנים במקביל במספר רב של דירקטוריונים שונים, והדבר מוביל לחוסר תחרות, ולקיפאון מחשבתי ועסקי. כתוצאה, בשנת 2012 הוכרז על תוכנית Abe (לעיתים נקרא אבנומיקס), שמסגרתו יפן עוברת מהפכה של ממש בטיפול הכולל בחברות ציבוריות ובממשל התאגידי. המהפכה בעיצומה, וכוללת את כל גורמי הרגולציה, הבורסה, הבנק המרכזי והממשלה. התוכנית נראית טובה, ויישום מקצועי ומהיר שלה יכול לצמצם, אם לא לפטור את הבעיה.

כידוע, מאז קריסת הבורסה והנדל"ן בתחילת שנות התשעים, היפנים מנסים בכל כוחם המוניטארי (ריבית) והפיסקאלי (הוצאות הממשלה) - לצאת מהמשבר. הבנק המרכזי היפני הוריד את הריבית לרמה שלילית, מדפיס כסף בקנה מידה שלא נראה מעולם (עד משבר הקורונה), ומעודד אשראי זול ונגיש לכל. במקביל, ממשלות יפן הם מרחיבים את התקציב הממשלתי, מנהלים גירעון ממשלתי אימתני, צוברים חוב לאומי שהינו הגדול ביותר במדינות המפותחות (כ- 250% יחס חוב לתוצר) ומנסים לעשות רפורמות מבניות מהותיות (אבנומיקס).

רק על מנת לסבר את האוזן, ביפן יש ריבית שלילית ממשית. היינו, אזרחי יפן  (לא תיירים / אורחים) יכולים לקנות בית עם משכנתא ולהחזיר לבנק פחות מסכום ההלוואה המקורי?! ולמרות זאת, רוב היפנים אינם רצים לקנות נכסים (אולי זיכרונות כואבים מבועת הנדל"ן המטורפת של שנות ה-80), ומעדיפים לחסוך. כתוצאה, אין את הלחצים האינפלציוניים שאנו חווים כעת בכל העולם. יפן נמצאת הרחק מאחור הן באינפלציה בפועל, והן בציפיות להעלאת ריבית (ממש לא צפוי בקרוב!).

פוטנציאל גדול

אל מול האתגרים והבעיות המרכזיות של יפן, ראוי לציין את פריון העבודה המאוד גבוה, רמת החיסכון הפרטי היוצאת דופן, יציבות פוליטית, מטבע חלש (מדינה מוטת יצוא) וחדשנות טכנולוגית. לאחרונה, ממשלת יפן הכריזה על תוכנית שאפתנית של יבוא עובדים זרים למדינה, במטרה למנוע מראש צווארי בקבוק מבניים, עקב מיעוט עובדים. פעולה זו ואחרות, מראה כי היפנים באמת מתכננים לטווח האסטרטגי, והם עמלים על מנת לשמר ולשפר את הכלכלה.

כמו כן, עיון במכפילי הרווח של יפן, מראה כי המניות היפניות נסחרות כעת במכפילים שהם כ- 40% פחות ממכפילי הרווח האמריקאיים (גם אחרי ירידות השערים בניו יורק). תמונת מצב דומה ניתן לראות בכל המדדים הקלאסיים, והם מובילים למסקנה כי השקעות הון יפניות זולות באופן יחסי, וכי הפוטנציאל הטמון בהם רב.

יפן הייתה מוכנה היטב לקראת תקופה של הצלחה ושגשוג, אבל אז הגיעה הקורונה. משבר הקורונה פגע בכלכלה היפנית, והמדיניות המאוד שמרנית של ממשלות יפן (יפן עדיין סגורה לחלוטין בפני תיירים) רק דוחה את תהליך הריפוי והחזרה לשגרה (שנמצא בשלבים מתקדמים ברחבי העולם). משבר הקורונה אף הוביל להתפטרות ראש ממשלת יפן ולחילופי שילטון. למרות זאת, נראה כי הממשלה החדשה מחויבת לתוכניות הכלכליות מבית אבנומיקס, והיא ממשיכה בתהליך המתמשך של שינויים מבניים ורגולטוריים, במטרה להאיץ את הכלכלה.

סיפור הצמיחה המחודשת של יפן רק בתחילתו. בעקבות היישום של תוכניות אבנומיקס, תאגידים יפניים רבים חווים רווחיות מואצת וטובה. ממשל תאגידי משופר, תמיכה ממשלתית, מטבע חלש וכו' - הם רק חלק מהסיבות להצלחה היפנית הצפויה. כאשר מחירי המניות יחסית זולים, ראוי לבחון היטב הקצאה ממשית של מרכיב מהותי בתיק ההשקעות לטובת השוק היפני.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.