הלל בש
צילום: באדיבות המצולם

המניות היפניות זולות, הכלכלה היפנית משתפרת - האם זו הזדמנות?

הכלכלה בארץ השמש העולה סובלת בעשורים האחרונים מצמיחה חלשה וניצבת בפני אתגרים לרבות אוכלוסייה מזדקנת ואליטה מצומצמת, אך שיעור פריון גבוה, שיעור חיסכון גבוה, השקעה במו"פ ודילוג על סיכוני אינפלציה וריבית, הופכים את הכלכלה ואת ההשקעה ביפן למעניינת
הלל בש | (7)

ארץ השמש העולה (יפן) הינה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. היא סובלת מזה כשלושה עשורים מצמיחה כלכלית אנמית ומאכזבת. כלכלנים רבים קוראים לתקופת הדכדוך היפני - "העשורים האבודים". למרות זאת, נראה כי דברים מתחילים להשתנות, ורואי לבחון את יפן כיעד השקעה מעניין, עם הרבה פוטנציאל.

 

יפן הינה כלכלה מוטת יצוא, המתמחה בייצור תעשייתי, אלקטרוניקה, רובוטיקה, רכבים, וייצור מוליכים למחצה. מדובר על מדינה יחסית קטנה, עם כ-120 מיליון תושבים (בהשוואה למאות המיליונים של תושבי אמריקה). גודלה היחסי קטן לא הפריע לה לפרוח ולשגשג מאוד - מאמצע המאה הקודמת. בשנות ה-80 יפן הייתה אפילו הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (במונחי תמ"ג) והיו מי שחזו שיפן תמשיך ותגמד את הכלכלה הגדולה בעולם – ארצות הברית.

למי שחשב שמלחמות סחר זה דבר חדש, החשש האמריקאי מפני עליית קרנה של יפן הובילה למלחמת סחר גדולה ומאתגרת שנמשכה עד שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל בועה פיננסית (בורסה) וריאלית (נדל"ן) שהתפוצצו בבת אחת, השאירו ביפן אדמה חרוכה. רק לאחרונה, מדד הניקיי 225 (מדד השוק הנפוץ למשק היפני) השלים חזרה ארוכה לרמות המחירים שהיו בשנת 1990. בעקבות בועות אלו, עלתה קרנה של סין והיא הדיחה את יפן למקום השלישי בעולם.

 

בימים אלו, למרות משבר הקורונה ומבצע החיסונים הראשוני הפחות מוצלח של ממשלת יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ניצבת במקום טוב. ייתכן ויש לה את היכולת לנצל את ההזדמנות ולחזור לימי הזוהר הכלכלי, ואולי אפילו לאיים שוב על הכלכלות הבכירות בעולם (ארצות הברית וסין).

אתגרים גדולים

המאפיין המרכזי ואולי המשמעותי של הכלכלה היפנית הוא האוכלוסייה המזדקנת. ביפן יש ילודה מאוד נמוכה ודמוגרפיה שלילית (בניגוד לישראל). לשם המחשה, בני הגיל השלישי (מעל 65) מהווים כמעט שליש מהאוכלוסייה, בעוד בני 20 ומטה מהווים קצת יותר מעשירית. לא זו אף זו – רמת החיים המצוינת, הובילה לכך שתוחלת החיים ביפן הן מהגבוהות בעולם. בקיצור, למרות החיים הארוכים והמבורכים, אוכלוסיית יפן מצטמקת והולכת. יש אפילו חוקר חברתי בטוקיו שיצר שעון המחשב את התדלדלות האוכלוסייה היפנית, והוא מחשב מתי אומה זו תיעלם מהעולם.

 

ייתכן, וניתן היה להקטין את ההשפעות של מיעוט הילודה על ידי עידוד הגירה חדשה מחוץ ליפן. אבל מבחינה תרבותית, היפנים אינם רוצים מהגרים זרים שיכנסו להם למדינה, הם בקושי מוכנים לסבול תיירים נחמדים. וכך, יש חשש שמעצמה כלכלית ענקית תלך ותיעלם. בינתיים, צפוי מחסור ממשי בעובדים במשק היפני, וחשש שלא יימצאו האנשים לתחזק ולפתח את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. זהו כנראה האתגר הגדול ביותר העומד בפני יפן.

 

אולם, אל תספידו את יפן כל כך מהר. יפן מעצבת את עתידה לכיוון של עידן דיגיטלי מתקדם! היפנים משקיעים כבר תקופה ארוכה בפיתוחי רובוטיקה מתקדמים, רכבים אוטונומיים, רחפנים, תקשורת 5G, ואלקטרוניקה. יפן משחקת תפקיד מרכזי בהאצת הטכנולוגיה ברמה העולמית, והיא עמלה למצוא פתרונות יצירתיים לקיטון המתמשך בכוח העבודה. בנוסף, למרות שמקובל לחשוב כי קיטון כח העבודה מהווה השפעה שלילית על הכלכלה, ייתכן ובראייה יותר אסטרטגית וארוכת טווח יתברר למפרע, כי הקיטון של כח העבודה הינו בעצם ברכה. נוכח התמורות בשוק העבודה המודרני, והציפייה כי משרות רבות יהפכו להיות מיותרות (בגלל פיתוחים טכנולוגיים חדשניים), ייתכן כי ביפן לא יסבלו מאבטלה ממשית ומהעלויות הכלכליות והחברתיות הכרוכות בכך.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אתגר נוסף העומד בפני היפנים הינו הנושא של ממשל תאגידי בחברות הציבוריות. קבוצת הדירקטורים הבכירים ביפן מצומצמת, גברית ומאוד מבוגרת. בגלל מיעוט המנהלים האסטרטגיים, הם מכהנים במקביל במספר רב של דירקטוריונים שונים, והדבר מוביל לחוסר תחרות, ולקיפאון מחשבתי ועסקי. כתוצאה, בשנת 2012 הוכרז על תוכנית Abe (לעיתים נקרא אבנומיקס), שמסגרתו יפן עוברת מהפכה של ממש בטיפול הכולל בחברות ציבוריות ובממשל התאגידי. המהפכה בעיצומה, וכוללת את כל גורמי הרגולציה, הבורסה, הבנק המרכזי והממשלה. התוכנית נראית טובה, ויישום מקצועי ומהיר שלה יכול לצמצם, אם לא לפטור את הבעיה.

 

כידוע, מאז קריסת הבורסה והנדל"ן בתחילת שנות התשעים, היפנים מנסים בכל כוחם המוניטארי (ריבית) והפיסקאלי (הוצאות הממשלה) - לצאת מהמשבר. הבנק המרכזי היפני הוריד את הריבית לרמה שלילית, מדפיס כסף בקנה מידה שלא נראה מעולם (עד משבר הקורונה), ומעודד אשראי זול ונגיש לכל. במקביל, ממשלות יפן הם מרחיבים את התקציב הממשלתי, מנהלים גירעון ממשלתי אימתני, צוברים חוב לאומי שהינו הגדול ביותר במדינות המפותחות (כ- 250% יחס חוב לתוצר) ומנסים לעשות רפורמות מבניות מהותיות (אבנומיקס).

 

רק על מנת לסבר את האוזן, ביפן יש ריבית שלילית ממשית. היינו, אזרחי יפן  (לא תיירים / אורחים) יכולים לקנות בית עם משכנתא ולהחזיר לבנק פחות מסכום ההלוואה המקורי?! ולמרות זאת, רוב היפנים אינם רצים לקנות נכסים (אולי זיכרונות כואבים מבועת הנדל"ן המטורפת של שנות ה-80), ומעדיפים לחסוך. כתוצאה, אין את הלחצים האינפלציוניים שאנו חווים כעת בכל העולם. יפן נמצאת הרחק מאחור הן באינפלציה בפועל, והן בציפיות להעלאת ריבית (ממש לא צפוי בקרוב!).

 

פוטנציאל גדול

אל מול האתגרים והבעיות המרכזיות של יפן, ראוי לציין את פריון העבודה המאוד גבוה, רמת החיסכון הפרטי היוצאת דופן, יציבות פוליטית, מטבע חלש (מדינה מוטת יצוא) וחדשנות טכנולוגית. לאחרונה, ממשלת יפן הכריזה על תוכנית שאפתנית של יבוא עובדים זרים למדינה, במטרה למנוע מראש צווארי בקבוק מבניים, עקב מיעוט עובדים. פעולה זו ואחרות, מראה כי היפנים באמת מתכננים לטווח האסטרטגי, והם עמלים על מנת לשמר ולשפר את הכלכלה.

 

כמו כן, עיון במכפילי הרווח של יפן, מראה כי המניות היפניות נסחרות כעת במכפילים שהם כ- 40% פחות ממכפילי הרווח האמריקאיים (גם אחרי ירידות השערים בניו יורק). תמונת מצב דומה ניתן לראות בכל המדדים הקלאסיים, והם מובילים למסקנה כי השקעות הון יפניות זולות באופן יחסי, וכי הפוטנציאל הטמון בהם רב.

 

יפן הייתה מוכנה היטב לקראת תקופה של הצלחה ושגשוג, אבל אז הגיעה הקורונה. משבר הקורונה פגע בכלכלה היפנית, והמדיניות המאוד שמרנית של ממשלות יפן (יפן עדיין סגורה לחלוטין בפני תיירים) רק דוחה את תהליך הריפוי והחזרה לשגרה (שנמצא בשלבים מתקדמים ברחבי העולם). משבר הקורונה אף הוביל להתפטרות ראש ממשלת יפן ולחילופי שילטון. למרות זאת, נראה כי הממשלה החדשה מחויבת לתוכניות הכלכליות מבית אבנומיקס, והיא ממשיכה בתהליך המתמשך של שינויים מבניים ורגולטוריים, במטרה להאיץ את הכלכלה.

 

סיפור הצמיחה המחודשת של יפן רק בתחילתו. בעקבות היישום של תוכניות אבנומיקס, תאגידים יפניים רבים חווים רווחיות מואצת וטובה. ממשל תאגידי משופר, תמיכה ממשלתית, מטבע חלש וכו' - הם רק חלק מהסיבות להצלחה היפנית הצפויה. כאשר מחירי המניות יחסית זולים, ראוי לבחון היטב הקצאה ממשית של מרכיב מהותי בתיק ההשקעות לטובת השוק היפני.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לרון 30/04/2022 13:45
    הגב לתגובה זו
    עולם "נורמלי" יפן לא הייתה מציאה,ובעולם שהשתגע על אחת כמה וכמה ל א!
  • 5.
    אא 29/04/2022 08:11
    הגב לתגובה זו
    היפנים אינם חסכנים בכלל. הבעיות המרכזיות הן אוכלוסיה מזדקנת, קיבעון מחשבתי שמונע מהצעירים לחשוב על יזמות עצמאית וקיבעון מחשבתי של עובדים בתאגידים שמתנהגים כפי שהנורמה דורשת מהם ולא יוזמים
  • 4.
    uv 29/04/2022 00:45
    הגב לתגובה זו
    כל ההסתכלות על הפוטנציאל צמיחה נחמד אבל ממשקפיים מערביות. צריך להכיר באמת ולעומק את התרבות היפנית כדי להבין שתרבותית הם לא יכולים להתגבר כרגע על המכשולים. הם לא יכניסו עובדים זרים והם ממש לא יגוונו את נבחרת הדירקטורים. עצם זה שבקורונה (לחלוטין פורס מג'ור) התחלף ראש ממשלה, מספקת טעימה על התרבות
  • 3.
    אסנת 28/04/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת. תודה.
  • 2.
    לרון 28/04/2022 20:05
    הגב לתגובה זו
    אופי אנושי יש גם אופי "מדינתי",היפנים חסכנים,הרוסים לא דמוקרטים,הערבים "הדת העיקר" וכדו'
  • 1.
    ==================== 28/04/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
    מדינ ה שאין בה ילודה אין בה עתיד
  • לך תשקיע בסודן או קונגו (ל"ת)
    אוהד 30/04/2022 14:17
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.