רובין הוד תקצץ 9% מכוח האדם לאחר סוף סייקל ההיפר צמיחה
המומנטום של מניות הצמיחה נבלם בחדות בחודשים האחרונים, ובימים האחרונים המגמה מחריפה. כשהריביות עולות הערך הנוכחי של היוון התזרים הצפוי מתי שהוא בימים רחוקים (אם בכלל) הופך להיות פחות אטרקטיבי והמשקיעים בורחים מהמניות האלו כמו מאש.
בימים כאלה, חברות צמיחה חפצות חיים צריכות לראות איך בדיוק מורידים קצת יותר משורת ההכנסות הצומחת לשורת הרווח האדומה, במיוחד עם שורת ההכנסות כבר לא צומחת כל כך יפה כמו פעם. אחת הדרכים לעשות זאת היא קיצוץ בהוצאות.
רובין הוד ROBINHOOD MARKETS נמצאת בדיוק בשלב הזה. החברה שפיתחה אפליקציית מסחר ללא עמלות וסחפה מיליוני משתמשים סיימה את תקופת הסופר צמיחה המרשימה שלה והחליטה שהגיע הזמן לקצץ בהוצאות, או ליתר דיוק, בהוצאות השכר.
מנכ"ל החברה ולאד טנב הודיע כי החברה תקצץ 9% מכוח האדם במשרה מלאה בכדי לשפר את היעילות. ההחלטה, לדבריו, הייתה "הכרחית", אך לא נלקחה בקלות ראש אלא לאחר מחשבה מעמיקה. מניית החברה הגיבה בירידה של 5% במסחר המאוחר אמש בוול סטריט.
- התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
- חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל הנוגע לכח אדם, ככל הנראה יש מה לקצץ ברובין הוד. מספר העובדים זינק פי 6 מאז 2020 ועד אמצע 2021 והגיע ל-3800. לדברי טנב ההתרחבות המהירה באה לידי ביטוי בכפיליות תפקידים ובסיבוך של מבנה החברה.
בבלוג של החברה בו התפרסמה ההחלטה נמסר גם כי לחברה מזומן בשווי 6 מילארד דולר. בסוף שנת 2021 היו בידי החברה 6.25 מיליארד דולר, כך שמדובר בקצב שריפת מזומנים נוכחי של כמיליארד דולר בשנה. לנוכח ירידה בצמיחה והירידות בשווקים נראה שהקיצוץ הזה הכרחי.
טנב ציין שהמהלך בא כתגובה לשינויים בדרך בה המשקיעים פועלים כיום בשוק לאור המתחים הגאופוליטים, אי הוודאות הכלכלית והאינפלציה הגואה. מה שהוא התכוון לומר זה שהצמיחה בהכנסות של החברה נעצרה, וכבר לא מצדיקה כח אדם כה מנופח. הוא הוסיף כי החברה נותנת עדיפות לאוטומציה ויעילות תפעולית, וכי זה צעד מכוון כדי לשמור את החברה על המסלול שיכלול הצגת מוצרים חדשים וכן להמשיך להתרחב בשוק הבנלאומי.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הדו"ח הקרוב של רובין הוד נמצא בסיכון גבוה לאכזבה. היא תדווח על תוצאות הרבעון הראשון ביום חמישי לאחר המסחר, כשמול הרבעון הזה עומד הרבעון הראשון של שנת 2021 שהיה שיא טרנד מניות המם שהקפיצו את הכנסות החברה. ייתכן שהשוק יהיה סלחני ומחיר המניה כבר משקף את ההבנה שזו הייתה תקופה חד פעמית ושאין ללמוד מאותו רבעון על המצב של החברה לטווח ארוך.
האנליסטים מצפים להכנסות של 355 מיליון דולר והפסד נקי של 38 סנט למניה, כך על פי אתר המחקר FactSet, נתונים שמשקפים ירידה של 32% בהכנסות מ-522 מיליון דולר עליהן דיווחה החברה בשנה שעברה.
מאז הנפקת רובין הוד מספקת למשקיעיה בעיקר אכזבות. לאחר זינוק ראשוני שהביא את שער המניה ל-70.39 דולר המניה בעיקר יורדת, וכעת היא נסחרת תמורת 10 דולר בלבד ובשווי שוק של 8.36 מיליארד דולר. עדיין מדובר על מכפיל הכנסות של כ-4, והחברה עדיין מפסידה הרבה כסף כל חודש, כך שיתכן שזה לא סוף הדרך מבחינת הירידות.
המודל העיסקי של רובין הוד לא ברור. אם המשתמשים לא משלמים עמלות על המסחר אז איך חברת המסחר מתכוונת להרוויח כסף? אז יש כמה דרכים בהן רובין הוד מייצרת הכנסות (שהגיעו כאמור לכחצי מיליארד דולר). ראשית זה לא מדויק שאין עמלות, פשוט הן לא נרשמות ככאלה. כשמשתמש שולח פקודת קניה או מכירה רובין הוד מבצעת את הפקודה באמצעות עושה שוק עם פער בין המחיר בו מתבצעת הפעולה לבין איך שהיא נרשממת בחשבון המשתמש. את הפער הזה היא גורפת לעצמה. בנוסף מציעה רובין הוד שירותי פרימיום תמורת תשלום חודשי של 5 דולר. מסחר ממונף יוצר תשלום של ריבית על המינוף (החברה כביכול מלווה את הכסף המיועד למינוף). על מינוף של מעל 1000 דולר גובה רובין הון 2.5 דולר. בנוסף יש עמלות נוספות כמו על העברות כספים וכדו'.
אם כן החברה יודעת לייצר מזומן ברמה מסוימת, אך המודל העסקי עדיין לא הוכח ככזה שיודע לייצר רווחים ברי קיימא לאורך זמן, ובבודאי לא ברמה שמצדיקה את השווי הנוכחי. הניסיון לקצץ בכוח אדם ובהוצאות יכול להיות צעד ראשון בדרך להפיכת החברה לעסק אמיתי, אך חובת ההוכחה היא עדיין על החברה.
בדוחות החברה לרבעון הרביעי של שנת 2021 פספסה החברה בשורה התחתונה והעליונה. ההכנסות היו 363 מיליון דולר וההפסד הנקי הגיע ל-0.49 דולר למניה. מספר המשתמשים צמח ב-81% אך ההכנסות ממשתמש נחתכו ב-40%.
- 1.לרון 27/04/2022 08:08הגב לתגובה זושצעירים מבינים, ומשנים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
