קוינבייס מגוונת את העסק בזירת NFT חדשה - שלא בטוח שתשרוד בשוק
לא כל ה-NFTים נולדו שווים. וגם לא כולם התבגרו אותו הדבר. יש שהלכו והשתבחו עם זמן, אחרים בזקנתם ביישו את בחרותם. למשל, הציוץ הראשון של מייסד TWITTER INC (TWTR) ג'ק דורסי, שרק הזכויות לנופף בו ולהגיד "אני בעליו החוקיים" נקנה אשתקד ב-2.9 מיליון דולר וכעת מוצע למכירה פובמית, כשהמציע הגבוה ביותר מוכן לשלם עבורו 14 אלף דולר בלבד (הרי מה עושים עם זה?). זאת אנקדוטה מעניינת ומתוקשרת – אבל לא בשבילה משיקה היום COINBASE GLOBAL (COIN), מזירת המסחר בקריפטו הגדולות בעולם, אתר סחר ל-NFT.
NFT, קיצור של Non-Fungible Token הוא רישום בעלות על נכס דיגיטלי שלא ניתן לזייפו, המונפק באמצעות הצפנה המבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של ה- ETHEREUM 1.75% . בין אם מדובר על קובץ תמונה, אוואטר במשחק מחשב – או כאמור פוסט ברשת חברתית, לכל אלה ניתן להצמיד NFT. לפי חברת המחקר Chainalysis השוק הזה נאמד ב-40 מיליארד דולר אשתקד, זינוק גדול מ-338 מיליון דולר בלבד שגלגל ב-2020 (הנתון האחרון מפי קוינבייס).
קוינבייס אינה מעוניינת בתלות בסחר במטבעות קריפטוגרפיים בלבד, שהם עדיין נכס ספקולטיבי שבתי העסק או היישומים המוכנים לקבלם כצורת תשלום - ספורים. וזה לא שבשלב זה של הטכנולוגיה ה-NFT מצדו מפגין יותר שימושיות, אבל בקונבייס מאמינים שלבטח זה עוד ערוץ של הכנסות, שיכול מאד להיות שימשוך אנשים שמתעניינים ביצירות אמנות – ובכלל לא ב- BITCOIN.
עוד מתעניינת טרייה בתחום ה-NFT היא איטורו הישראלית, שבדרך להנפקה דרך מיזוג ספאק ושגם היא זירת מסחר, רק כזו שעוסקת בניירות ערך, ולא במטבעות קריפטוגרפיים (שהשאלה האם לסווגם כמטבעות או ניירות ערך עדיין מעסיקה את הרגולטורים בארצות הברית). החברה החליטה להקים גם כן, אתר סחר לנכסי NFT, רק שבינתיים מדובר על נכסים שרכשה בעצמה כדי למכור במחיר יקר יותר, או של אמנים שתטפח בעצמה (כלומר תממן. איטורו כמעין חברת תקליטים, אם להקביל את הרעיון לתעשיית המוזיקה).
- רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות
- מה גרם לצניחה של 10% במחיר הביטקוין תוך 10 דקות? האם מגיע התיקון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שסיפור הציוץ של דורסי מהווה מקרה בוחן שישרטט את הגבול בין ה-NFTים שיהיה להם מקום בשנים הקרוב עם צמיחת השוק הזה, לבין אלו שיהיו תזכורת לימי ההייפ המשונה של תחילתו, בהם אנו נמצאים כעת. הגבול הזה יוכרע בשאלת השימוש – וכאן הדבר מביא אותנו למטאוורס, וגם לגיימינג. הבשורות לקוינבייס יכולות להיות טובות בטווח הקצר, אך רעות בטווח הארוך.
מובן כי כשכל מהותו של ה-NFT הוא רק הבעלות, התמריץ להשקיע בו מוגבל. כשקונים בעולם הגשמי ציור מקורי על בד קנבס, לצד העובדה הפשוטה שהוא הופך שלכם, אתם יכולים גם לקחת אותו ולהציגו בסלון ביתכם. תמונה דיגיטלית שזמינה לכל דורש אפשר להעתיק דרך צילום מסך פשוט, ואפילו להדפיסה.
אלא שכבר היום ישנם NFT שהם יותר מהבעלות גרידא. כפי שציינו – אוואטרים במשחקי וידאו מסויימים. למשל תלבושת או נשק לדמות. לאלה שניתן לקנות כ-NFT, אין גרסה אחרת שאינה NFT. עוד ועוד מפתחות משחקים אמרו כי הן מתעניינות בשילוב הטכנולוגיה הזו בשנים הקרובות. כבר כיום למשל ל- NIKE (NIKE), מתחום האפנה, יש שיתופי פעולה ליצירת אוואטרים של דגמי נעליים שלה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמובן שאם הנעל הדיגיטלית שלכם מעלה אבק במדף הדיגיטלי, אין לכך כל ערך. אבל כשנועלים אותה במשחק סימולטור חיים שבו שחקנים אחרים מתרשמים ממנה – כמו בחיים האמיתיים – שם הערך נוצר, נישתי ככל שהדבר ישמע. בנקודת הזמן הנוכחית ללא מעט אנשים קשה לראות מצב בו המטאוורס הופך למשהו אמיתי כפי שהוצג להם, מציאות שבה אנשים מרכיבים משקפיים ונעלמים לחלל וירטואלי, שבו הם לובשים בגדים מפיקסלים ולא מבד, כאלה שלא ייוצרו לעולם.
אם אכן הדבר יתממש, לזירות המסחר ב-NFT יהיה הרבה מה להרוויח. אלא שלא בטוח שזירת המסחר החדשה של קוינבייס, וזו הוותיקה יותר של מובילת השוק OpenSea יהיו גם הן בצד המרוויח. קל הרבה יותר לתאר חברה שבעצמה מפתחת מרחב או חוויה וירטואלית של מטאוורס, שמשיקה לשם הסינרגיה ערוץ מקוון לרכישת NFTים – במקום להפנות את המשתמשים החוצה ולומר להם "לכו תקנו בקוינבייס ואז תחזרו אלינו". לקוינבייס, ככל הידוע, אין אספירציות לפתח חוויית מציאות מדומה.
הרעיון של קוינבייס אם כן אולי לא מתכונן לפיתוחים של המחר, אבל הוא כן מנסה לשלב את אלה של היום, כדי שלא יהיה זירת מסחר ותו לא. הפלטפורמה שהחברה משיקה היום כוללת גם אלמנטים של רשתות חברתיות. למשתמש יש פרופיל שבו רואים את אוסף ה-NFT שלו, הוא יכול לאסוף עוקבים, להגיב למשתמשים אחרים, וניתן גם לפתח שרשורים ודיונים בנושאי NFT.
בפירמת ההשקעות BTIG, אנליסט סקטור הפינטק מארק פאלמר כותב על המהלך של קוינבייס שהו "גיים צ'יינג'ר גם לחברה עצמה וגם לשוק ה-NFT בכלל". לדבריו, "זירת המסחר החדשה תהווה מקור חשוב לגיוון העסקי, שיהיה פחות תלוי במסחר בקריפטו – משם מגיעות רוב ההכנסות של קוינבייס כיום. זהו רכיב חשוב כדי להפוך את קוינבייס לחברה המתפתחת והמגוונת שאנו רואים בה בתחום הנכסים הדיגיטליים".
- 1.גם בopensea יש תמלוגים ממכירות משניות (ל"ת)21/04/2022 02:47הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
