תרופה רפואה גלולה
צילום: Pixabay

כתבה בה רופאים מפקפקים בטיפול של קסאבה לאלצהיימר מפילה את המניה

החברה ספגה פרסומים שליליים לא רק משורטיסטים, אלא גם מהקהילה המדעית, כשבאחרונה עלון בתחום חזר בו מפרסום מאמרים של החוקר המלווה של החברה וחוקרת בכירה בה. משווי 5 מיליארד ד' בקיץ ירדה קסאבה מתחת למיליארד ד'. ביוג'ן שכבר הכניסה תרופה לאלצהיימר לשוק מתחזקת
איתי פת-יה | (1)

 מניית חברת הביוטכנולוגיה CASSAVA SCIENCES INC (SAVA) נופלת בכ-13% במסחר בוול סטריט בהמשך לכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ובה מצוטטים 9 גורמים רפואה שונים שמטילים ספק בטיפול שהחברה מפתחת נגד מחלת האלצהיימר, סימופילם (Simufilam) – וחלקם אף טוענים כי הציגה בפני הקהילה המדעית, ומכאן שגם למשקיעים, נתונים שגויים.

לפי קסאבה, מהות הטיפול היא בתיקון של חלבון בשם פילאמין A שמתעוות אצל חולי אלצהיימר. התקופה אמורה לשפר את התפקוד הקוגנטיבי שלהם. הגורמים עמם שוחח העיתון אמרו כי הטענה שסימופילם תתקן את החלבון האמור וכך תשפר את מצב החולים אינה מגובה מחקרית. חוקר המוח ד"ר תומאס סיידוף מאוניברסיטת סטנפורד אמר שהדבר "בלתי סביר" ואף "מומצא".

הסימופילם נמצא בשני מחקרים קליניים בשלב השלישי. בקיץ האחרון, עוד לפני שהמחקרים הללו התקדמו, החברה נסחרה לפי כ-5 מיליארד דולר ואילו היום נסחרת בקרוב למיליארד דולר בלבד. קודם לכתבה בניו יורק טיימס כבר היו בין היתר סקירות שליליות על החברה מצד פירמת השקעות השורט Quintessential וכן עתירה מבכיר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לשעבר לעצור את הניסוי הקליני בשל חשד לאמיתות התוצאות שהוצגו.

מה שהביא את החברה לשווי הגבוה ההוא (זינוק של אלף אחוזים בשנה), לאחר עשרים שנה בשוק בלי מוצר, היה בין היתר התלהבות מהתרופה של  BIOGEN IDEC (BIIB) לאלצהיימר, אדוהלם, שיש לציין כי גם סביבה הייתה מחלוקת בקרב הקהילה הרפואית, ואף לאחר אישורה מתמודדת החברה עם חסמים להגיע למטופלים, כמו המחיר הגבוה וסוגיית השיפוי הביטוחי.

לפי הרופאים שדבריהם מובאים בכתבת הניו יורק טיימס, מתודולוגיית המחקר של קסאבה אינה ברורה מספיק, ומה שכן ידוע נראה לקוי. בראש ובראשונה – אין קבוצת ביקורת, כזו שתקבל תרופת דמה (פלסיבו) כדי לוודא שאכן משתנים אחרים לא תרמו לשינוי המדווח בקרב החולים. יתר על כן נטען כי לא נמדדה ההשפעה לאורך זמן ארוך מספיק – כלומר ייתכן כי בהמשך תהיה רגרסיה, או השפעה נמוכה יותר, מה שמטיל בספק את היעילות ואת כדאיות ההשקעה בתרופה.

יאמר כי מתוך 1,750 משתתפים שגויסו, רק 60 כבר החלו לקבל את הטיפול. משפחות משתתפי ניסוי הסובלים מאלצהיימר כן העידו מצדן על שינוי לטובה בינתיים.

לאחר שבדצמבר כתב העת המדעי Journal of Neuroscience העלה ספקות לגבי הנתונים, אחד נוסף, מגזין Neurobiology of Aging המשיך את הקו במרץ – ובשניהם ממתינים לראות איך יראו הדיווחים הבאים לפני שיבקשו לנקוט בהליכים נגד החוקר המלווה של החברה, פרו' הו-וואנג יאנג מאוניברסיטת ניו יורק. על חלק מהמאמרים שפרסם סביב המחקרים חתומה גם סגנית נשיא בכירה בקסאבה, לינדזי ה. ברנס.

עוד עלון, PLoS One חזר בו מפרסום חמישה מאמרים של יאנג, שניים מהם נכתבו בשיתוף ברנס (על חלבון במוח שאותו מבקשת התרופה לשנות, כך לפי תיאור המגזין), בטענות נגד יושרתם ומהימנות הנתונים שהוצגו בהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

ד"ר רוג'ר ניקול, חוקר מוח מאוניברסיטת קליפורניה אמר לעיתון "התרופה הזו לא צריכה להינתן למטופלים, היא מעולם לא הייתה גם צריכה להינתן. אף פעם. ככל שהמצב הזה נמשך הוא מכעיס אותי יותר ויותר". על כך השיב קמי ברביר, המייסד והמנכ"ל של קסאבה, שהמבקרים שלה מצויים בניגודי עניינים – בין היתר רמז לפירמת השורט שהוזכרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני 20/04/2022 05:42
    הגב לתגובה זו
    ככול שהשורטיסטים יפילו את המניה עכשיו כך היא תעלה בהמשך .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.