אחרי כניסת באפט: המנכ"לית של אוקסידנטל רכשה מניות בשיא; למה?
מתחילת השנה הכפילה מניית חברת האנרגיה OCCIDENTAL PETROLEUM CP את שוויה בעיקר הודות להשקעה מצד המשקיע האגדי וורן באפט והזינוק במחירי הנפט, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. על אף העלייה האחרונה מי שממשיכה להאמין בפוטנציאל של המניה, היא מנכ"לית החברה שרכשה בשבוע האחרון מניות בהיקף של כ-800 מיליון דולר.
על פי רשות ניירות ערך, ויקי הולוב, שעומדת בראש החברה החל משנת 2016, רכשה במהלך השבוע האחרון כ-14 אלף מניות במחיר ממוצע של 56.24 דולר למניה. כעת, היא מחזיקה ב-סכך הכל בכ-467 אלף מניות של החברה. הפעם האחרונה בה רכשה מניות של החברה בשוק הייתה לפני כמעט שלוש שנים, אז היא שילמה 1.8 מיליון דולר עבור 37,460 מניות, במחיר ממוצע של 48.15 דולר למניה.
הדיווח מגיע לאחר שבתחילת החודש ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY A , שבשליטת המשקיע האגדי וורן באפט, השקיעה בחברה 5 מיליארד דולר. בעקבות הדיווח ועל רקע העלייה במחירי הנפט, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הכפילה המנייה את שוויה והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-57.5 מיליארד דולר.
הזינוק במחיר המנייה קשור גם לתוצאות השנתיות שהציגה החברה. במסגרתן, דיווחה כי ההכנסות בשנה שעברה (2021) הגיעו ל-26 מיליארד דולר והרווח השנתי ל-2.3 מיליארד - צמיחה חדה משנת 2020, מספרים שאמורים לעלות עוד בשנת 2022 לנוכח הקפיצה במחירי האנרגיה.
- אירוע נדיר: "תמכרו את המניה של וורן באפט"; ברקשייר האת'וויי קיבלה המלצת מכירה
- וורן באפט קונה את חטיבת הכימיקלים של אוקסידנטל ב־9.7 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתלהבות המחודשת של האורקל מאומהה, הציתה את דמיונם של משקיעים אנליסטים רבים, שניסו להעריך מה עומד מאחורי ההחלטה. חלק, העריכו שלאחר הגדלת השליטה יפעל איש העסקים למזג את פעילות החברה יחד עם עם זרוע האנרגיה שלו, ברקשייר האת'ווי אנרג'י. ההערכות דומות השמיעו אנליסטים אחרים שסוברים כי מדובר בצעד ראשון לקראת פרסום הצעת רכש מלאה, דבר שעשוי לעלות לו יותר מ-50 מיליארד דולר. באם העסקה אכן תצא לפועל הרי שמדובר בעסקה הגדולה ביותר שלו אי פעם, כשלטענתם, מדובר העסקה "בגודל פיל" אותה באפט מחפש כבר שנים.
עם זאת, ספק אם באפט שמעולם לא החזיק בבעלות מלאה על חברת נפט, ירצה להכניס את ראשו עמוק יותר לתחום ההפכפך של שוקי הנפט. כך, על פי האנליסטים סימן השאלה הגדול לגבי המעורבות העתידית של באפט באוקסידנטל הוא עד כמה הפעילות עמוסת הסיכונים של החברה בשוק ההפכפך משתלבת עם העדפתו לתשואות חזקות ויציבות בטווח הארוך. לכך מצטרפת העובדה שהרקורד של החברה בשליטתו בתעשייה לא מזהיר ביותר, עם השקעות "בעיתיות" בשברון אקסון מוביל, פטרוצ'יינה וקונוקופיליפס,. "לא הבדלנו את עצמנו, בכלל, בתחום הנפט והגז", אמר באפט במפגש השנתי של ברקשייר 2015, "למרות שהרווחנו מעט כסף".
מה באפט מוצא בחברה?
לחברה נכסים משמעותיים, עתירי הון, ומניבי מזומנים המוגנים על ידי חסמי כניסה גבוהים - כל התכונות העיקריות שמאפיינות את עסקיו של באפט. ברקשייר גם תזכה למנהל נפט ותיק בדמות מנכ"לית החברה, דבר שהוא קריטי עבור החברה שמחזיקה ב-26 עובדים בלבד במטה שלה באומהה, ונסמכת במידה רבה על מנהלי החברות הבנות שלה כדי שיפעלו באופן עצמאי ויכירו היטב את התעשייה שלהן.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מבחינה כלכלית, אוקסידנטל במצב טוב. החברה זקוקה למחיר נפט של 40 דולר בלבד לחבית כדי לשמור על הדיבידנד שהועלה לאחרונה. הנפט הגולמי נסחר כיום כמעט פי שלושה מהרמה הזו. כמו כן, החברה החזירה חלק ניכר מהחוב שלקחה ב-2019 במהלך מלחמת ההצעות שלה עם שברון עבור Anadarko, ולאחרונה הודיעה על תוכניות לרכוש בחזרה מניות בהיקף של 3 מיליארד דולר.
למעשה, מניית אוקסידנטל הייתה אחת המרוויחות הגדולות מהעלייה במחירי הנפט, בעיקר בגלל שהיא ספגה מהלומה קשה במהלך המגיפה. בניגוד ליריבותיה, לחברה אין גידור פיננסי להגנה מפני מחירי נפט נמוכים, כלומר היא גם מסוגלת לתפוס את העלייה המלאה כשהמחירים מזנקים. כך שבעקבות ההתאוששות מהמשבר שפקד את העולם, זינקו המניות ביותר מפי חמש מהשפל של 2020.
בזמן שרוכשי הנפט מתרחקים מרוסיה, היצרנית העולמית השלישית בגודלה, בעקבות פלישתה לאוקראינה, החשיבות של ייצור גולמי משדות ארה"ב רק גדלה. אוקסידנטל היא בין מחזיקי השטחים והיצרנים הגדולים ביותר באגן הפרמיאן, שדה הנפט העצום של ארה"ב במערב טקסס ובניו מקסיקו. האזור הוא אחד המקומות היחידים בעולם שיכולים להגדיל במהירות את הייצור עבור כלכלה גלובלית שחסרה נואשות מגולמי.
- 2.ליאור 01/04/2022 05:20הגב לתגובה זואין ספק שהוא אלוף ללא עוררין אך למה מריאים רק הצלחות מה עם הכישלונות שלו והיו לו למשל טבע. ועוד..
- נחמן 01/04/2022 12:23הגב לתגובה זוטבע בזמנו, תחפש ותקרא. כול חברה אחרת היתה רוצה כמות כזו של הצלחות מול כשלונות
- 1.תיקון טעות בכתבה 31/03/2022 22:04הגב לתגובה זועל אף העלייה האחרונה מי שממשיכה להאמין בפוטנציאל של המניה, היא מנכ"לית החברה שרכשה בשבוע האחרון מניות בהיקף של כ-800 מיליון דולר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
