אלביט צמחה 8% ברבעון והכניסה 1.5 מיליארד ד'; הרווח ירד ב-9.5% והחברה פספסה בשורת הרווח למניה
חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות 0.6% מדווחת על הכנסות של 1.49 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2021 מול 1.38 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020, ומעל הצפי ל-1.43 מיליארד דולר.
מנגד - הרווח הנקי למניה בדילול מלא על בסיס Non-GAAP עמד על 2.14 דולר (ובסך הכל כ-95 מיליון דולר, 6.4% מההכנסות), פספוס של צפי האנליסטים לרווח של 2.32 דולר למניה, ובהשוואה ל-2.38 דולר ברבעון המקביל (105 מיליון דולר בסך הכל, 7.6% מההכנסות). הירידה מיוחסת לתשלום מס על רווחים כלואים לאחרת תיקון חוק עידוד השקעות הון. אותם מסים האמירו מכ-2 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל ל-92.2 מיליון דולר בזה המדווחת כעת, וזאת בעיקר עקב הוצאה חד-פעמית של כ-80 מיליון דולר שנבעה מתיקון החקיקה.
לבד מאותן הוצאות על מסים, הרווחיות נפגעה כבר בשלב זו הגולמית ולאחר מכן התפעולית. הרווח הגולמי Non-GAAP עלה ל-381.1 מיליון דולר מרמה קודמת של 363 מיליון דולר, אך שיעורו מההכנסות היה 25.5% מול 26.3% בזמנו.
הרווח התפעולי Non-GAAP גדל ל-120.1 מיליון דולר מ-113.8 מיליון דולר, ושיעורו ירד מ-8.3% אז ל-8% הפעם. הירידה בשוליים התפעוליים אירעה על אף שהוצאות המחקר והפיתוח ירדו ל-7.6% מההכנסות מול 7.9% ברבעון המקביל, וכך גם הוצאות השיווק והמכירה ירדו לשיעור 5.4% מההכנסות לעומת 5.9%. ואולם הוצאות הנהלה וכלליות, נטו גדלו בכ-10 מיליון דולר ל-72.4 מיליון דולר עם שיעור של 4.8% מסך ההכנסות לעומת 4.6% שנה לפני כן. הגידול מיוחס לאיחוד חברת ספרטון ברבעון השני של 2021.
- אלביט ורפאל מגיבות לסלון האווירי: "ניסיון הסתרה מביך"
- רווח מרשים לעובדי אלביט מהאופציות - 780 מיליון דולר; כמה הרוויח כל עובד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2021 כולה הכניסה אלביט 5.28 מיליארד דולר מיליון דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר ב-2020. רוב ההכנסות היו ממכירת מערכות מוטסות ומערכות תקשוב. הגידול בהכנסות בתחום פעילות המערכות המיוחדות נבעו בעיקר ממכירת חימוש מונחה אווירי באזור אסיה-פסיפיק, הוסבר. הגידול בהכנסות תקשוב נובעות בעיקר מאיחוד ספרטון. הרווח השנתי Non-GAAP הסתכם ב-367.6 מיליון דולר (7.0% מההכנסות), בהשוואה ל- 318.5 מיליון דולר (6.8% מסך ההכנסות) ב-2020.
צבר ההזמנות בסוף 2021 הסתכם ב-13.6 מיליארד דולר, לעומת 11 מיליארד בסוף 2020. כ-72% מצבר ההזמנות הוא עבור לקוחות מחו"ל, וכ- 60% מהצבר מתוכנן לביצוע השנה ובשנה הבאה.
מתחילת השנה עלתה מניית אלביט ב-42.5%, עלייה של 37.6% נרשמה רק לפני קצת יותר מחודש עם תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. המשקיעים תמחרו תרחיש של הגדלת הביקושים לפיתוחים של חברות מתחומי הנשק וההגנה, לרבות אלביט, וזאת עם הגדלת תקציבי ביטחון של מדינות בעולם שתוספנה להתחמש.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כך למשל, קנצלר גרמניה אולף שולץ אמר שמדינתנו תשקיע כ-100 מיליארד יורו בחיזוק צבאה, הודעה שהקפיצה את מניות הסקטור הבטחוני. "מתוך הסקטור, דווקא אלביט מעניינת ובמיוחד לאחרונה, שכן העניין בוול סטריט לנושאי החלל (בטחון ומסחר בחלל) והביטחון הולך וגדל עם ההבנה שהחשיבות הכלכלית והביטחונית של שני התחומים הולכת וגדלה עם ההתקדמות הטכנולוגית", כתב על המניה שלמה גרינברג בטורו לביזפורטל לאחרונה.
בחודש האחרון דיווחה אלביט על חוזה של 130 מיליון דולר לאספקת קו ייצור של תחמושת למדינה באסיה-פסיפיק וכן על חוזה בהיקף 27 מיליון דולר עם צבא שבדיה לספק תחמושת לטנקים ויחידות הזנת נתונים לתחמושת.
- 3.שרון 29/03/2022 12:58הגב לתגובה זוהעובדים ישארו עובדים / עבדים מודרניים , כסף לעובדים זה בחזקת בדיחה .
- 2.רפי 29/03/2022 09:36הגב לתגובה זומה האינטרס של החברה לגבי המנייה?
- כנראה אופציות לעובדים (ל"ת)dw 29/03/2022 13:44הגב לתגובה זו
- 1.מייק1 29/03/2022 08:50הגב לתגובה זוהחברה תקבל הזמנות ניכרות מארצות נאט"ו המגדילות את תקציב הביטחון שלהן. המלצה לקניה חזקה.
- dw 29/03/2022 13:45הגב לתגובה זולמה המניה נסחרת עכשיו 40% יותר מאשר לפני חודש? רק בגלל הצפי הזה, אבל המציאות בשטח אפורה בהרבה, והרווחיות כנראה תגדל מעט ולכן, זהו, נגמר. המניה מיצתה מלא מלא את כל השפעות המלחמה. גם ראדא קפצה הרבה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
