רובינהוד
צילום: אתר רובינהוד

רובינהוד תשיק כרטיס שישמור את הסנטים שקיבלתם כעודף להשקעה בתיק

כרטיס הדביט החדש יעגל עסקאות של המשתמשים, שישאלו איפה ברצונם להשקיע את העודף. כך רוצים להבטיח ברובינהוד הגדלה של פקודות המסחר, אותן הם מוכרים לעושי שוק. בכל שבוע יוכלו המשתמשים לקבל עד 10 ד' נוספים לעוד השקעות. החברה רוצה שהצעירים יבזבזו יותר - וגם ישקיעו יותר
איתי פת-יה | (1)

בשביל ROBINHOOD MARKETS (HOOD) "ריטייל" זה כבר לא רק "משקיעי ריטייל", אותם סוחרי יום עצמאיים שנוטלים חלק בשוק ההון, אלא מעתה גם ה"ריטייל" הרגיל, כלומר קמעונאות. כמו חברות כרטיסי האשראי גם היא יוצאת עכשיו ביוזמה שאמורה לעודד את הלקוחות לצרוך יותר, גם כדי לקבל צ'ופר ממנה – וכמובן שגם לה יוצא משהו מכל הסיפור, רק שכאן לא מדובר בעמלות סליקה.

החברה שפיתחה אפליקציה למסחר בניירות ערך ללא עמלות משיקה כרטיס דביט, כזה ללא מסגרת אשראי שבו החיוב על העסקאות נעשה בו במקום. החידוש בו יהיה שבכל עסקה שישלמו הלקוחות באמצעותו ישמר בצד הפער שנותר עד לסכום עגול, והוא יושם בתיק ההשקעות. במלים פשוטות, האלגוריתם יעגל מעלה או למטה את הסכומים – ה"עודף", אם תרצו, הולך להשקעות.

מלכתחילה הלקוחות יכולים היו את אותם הסכומים בדיוק להקצות לתיק שלהם, אבל הרציונל הוא שהעובדה שהכרטיס "נועל" את הסכום מראש תספק תמריץ למשתמשים לא לבזבז אותו על דברים אחרים. אגב, הסכום הנצבר לא יפוזר באופן אוטומטי או שווה בתיק – המשתמשים ישאלו איזה ני"ע ברצונם לקנות.

וכמו בנקודות בכרטיסי אשראי, גם כאן יש הטבה. רובינהוד תבדוק בסיכום שבועי מהו אותו סכום שהושם בצד, ותיתן למשתמשים קופון של 10-100% נוספים על הסכום הזה, בתקרה של 10 דולרים, כדי שגם אותו ישקיעו בתיק.

ומה יוצא לה מכל הסיפור? הרי עמלות מסחר החברה אינה גובה. גם היוזמה החדשה מחזירה אותנו למודל הכלכלי של רובינהוד, שהיא רק ברוקרית, והוא תשלום עבור זרם הזמנות (Order Flow). מהותו מקסום מספר התנועות של המשתמשים, ומכירתן לעושי שוק, הם שסוגרים את העסקה הסופית, ונהנים מהארביטראז' (הפער) בין מחיר העסקה בעת הלחיצה על הכפתור אצל משתמשי רובינהוד, למחיר של נעילת הפקודה הסופית – עניין של שברירי שניות ממש, אך המאסה יוצרת את הרווח.

ואם גם ככה יודע המשתמש כי ינתן לו בונוס, ושהכסף בשוק ההון עובד בשבילו כביכול (אפשר להפסיד), אולי גם יגדיל את הצריכה שלו, וכל זאת באמצעות הכרטיס. נזכיר כי ברשות לניירות ערך האמריקאית, ה-SEC, היו"ר גארי גנסלר אינו שבע רצון מהמודל הזה. הביקורת הנפוצה היא שלמעשה כך רק מעודדים את המשקיעים לבצע שינויים תכופים בתיק ההשקעה שלהם, שכן רובינהוד, אי-טורו ודומותיה סופרות בסופו של דבר תנועות. כשהמשקיעים מממשים וקונים כל הזמן, אין מקום לסבלנות שיכולה להניב להם בסופו של דבר תשואה.

לרובינהוד יש כיום מוצר לניהול הוצאות, והכוונה לכלל ההוצאות, גם הצריכה היומיומית של המשתמשים וגם ההשקעות שלהם. עם השקת הכרטיס החדש שני החשבונות יפוצלו – אחד שישמש את הכרטיס, והשני לצורך השקעות. סמנכ"לית פיתוח מוצר בחברה, אפארנה צ'נאפראגאדה אמרו לאתר יאהו כי "לדור הצעיר יש עניין גדול בהשקעות, אבל זה מחוץ להישג יד עבור רבים ממנו כי הם מבזבזים יותר מדי. לכן בנינו כרטיס חדש לחשבון חדש וכך נוכל להפוך בזבוזים להשקעות".

קיראו עוד ב"גלובל"

ברבעון האחרון של 2021 דיווחה רובינהוד על על הפסד של 0.49 דולר למניה והכנסות בסך כ-363 מיליון דולר. צפי האנליסטים היה ל-0.42 דולר על 370.92 מיליון, בהתאמה. בעוד שהשורה העליונה צמחה מרמה של 318 מיליון דולר שנה קודם לכן, ההפסד העמיק מ-2 סנט בלבד בזמנו.

תחזית החברה לרבעון הנוכחי נקבה בצפי להכנסות של פחות מ-340 מיליון דולר, ירידה של יותר משליש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שאומדן הקונצנזוס של וול סטריט לגבי התחזית היה 448.2 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נדב 22/03/2022 21:11
    הגב לתגובה זו
    מחפשים כסף חדש מן היקב ומן הגורן. מזכיר לי את הסיפור על מצחצח הנעליים מוול סטריט....שאלוהים ישמור אותנו.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.