מרוץ חימוש 2.0: תעשיית השבבים נמצאת בלב המאבק הגיאו-פוליטי
העיר מגדבורג (Magdeburg) בגרמניה מפורסמת בעיקר הודות לקתדרלה הגותית שבה. אך כעת היא עומד לשחק תפקיד מפתח במאמצים של ארה"ב ואירופה להטות את מאזן הכוחות העולמי. זאת, לאחר שלפני יומיים, ענקית השבבים אינטל חשפה תוכניות לבניית מפעל ענק בהשקעה של 17 מיליארד יורו (18.7 מיליארד דולר) לייצור מוליכים למחצה מתקדמים בעיר, תוספת למפעלים חדשים באריזונה ובאוהיו שעליהם הכריזה החברה בששת החודשים האחרונים.
הידיעות בארץ על הקמת המפעל, עסקו בעיקר בהיבט הישראלי, ובשאלה כיצד המהלך ישפיע על הפעילות הענפה של החברה בארץ. אך כפי שקורה פעמים רבות בארץ, הזווית הישראלית הינה שולית, ולמעשה מדובר בסיפור גדול בהרבה. בניית המפעל הינה חלק מתוכנית נרחבת יותר של המנכ"ל פט גלסינגר למשוך את השליטה בייצור מאסיה ולהתמודד עם המחסור העולמי בשבבים, שהוחמר במהלך מגפת הקורונה, ונחשף שוב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. "המצב מחזק את הסיבה שאנחנו עושים את הפרויקט הזה, ואת הצורך בשרשרת אספקה גלובלית עמידה ומאוזנת", אמר גלסינגר לאחר שחשף את התוכנית.
השאיפה שלו נשענת על הבטחה שארה"ב והאיחוד האירופי יתמכו במהלך באמצעות סובסידיות בהיקף של 100 מיליארד דולר, להפחתת ההסתמכות על יבוא בדיוק כפי שסין מתכננת להפוך את עצמה למעצמת שבבים. עם זאת, חלק מהגורמים בתעשייה מתחילים להיות מודאגים מכך שהדחיפה להפוך את המערב לתחרותי יותר עלולה דווקא לפגוע בתחום. הדאגה שלהם היא לא רק שמדובר בקצת מדי מאוחר מדי, אלא שהמחסומים הפוליטיים הקשורים לסיוע עלולים לסבך עוד יותר את שרשראות האספקה העולמיות. זאת מכיוון שחלקים שונים בכדור הארץ יתחרו על האספקה תוך קידום המפעלים ביתיים, על אף שאלו עדיין לא יכולים למלא את החלל.
אחד מאותם גורמים הוא רודי דה וינטר, מנכ"ל יצרנית השבבים הגרמנית X-Fab Silicon Foundries, שסבור שביטול הבחירה שלו עשוי לשאת סיכונים גדולים יותר. תעשיית המוליכים למחצה "היא עסק גלובלי מאוד, והצליח לה להיות עסק גלובלי. כל המגמה הזו של ניסיון להפוך כל אזור לבעל שרשרת אספקה משלו מונעת על ידי פוליטיקה ולא על ידי תעשיית המוליכים למחצה".
- ארה״ב שוללת את הפטור של TSMC למשלוחי ציוד לסין
- TSMC קיבלה פטור מהמכסים והמנייה שוברת שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת המתנגדים, רוסיה, עליה הושטו סנקציות מצד ארה"ב ואירופה, היא דוגמה בולטת לאופן שבו מוליכים למחצה הפכו לכלים פוליטיים חשובים יותר ויותר. אלו, היו מהסחורות הראשונות שאליהם כיוונו בוושינגטון ובריסל כדי לנתק את רוסיה מהכלכלה העולמית. מהצד השני, רוסיה ואוקראינה מייצאות פלדיום וניאון המשמשים לייצור מוליכים למחצה, אם כי יצרניות השבבים הפחיתו את ההשפעה הפוטנציאלית.
מלחמה על הבית
עבור האמריקאים והאירופאים מדבר בניסיון להשיב עטרה ליושנה בכל הקשור לחלקן בשוק השבבים. אם בשנות ה-90 ארה"ב היוותה כמעט 40% מייצור פרוסות הסיליקון בעולם, האיחוד האירופי היווה יותר מ-20%, הרי שכיום ארה"ב נמצאת כעת מתחת ל-15% ואילו האיחוד האירופי מחזיק בנתח שוק של כ-10%.
במאמץ להרחיק את הייצור מאסיה, הנשיא ג'ו ביידן מתכנן להשקיע 52 מיליארד דולר במחקר, פיתוח וייצור מוליכים למחצה מקומיים כחלק מהצעת החוק, שעדיין ממתינה לאישור. בינתיים, 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, בודקות רק עכשיו את ההצעה האחרונה של הנציבות האירופית בשווי 48 מיליארד דולר להרחבת קיבולת השבבים של הגוש.
- הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
- פדקס עולה 3.3%, אינטל יורדת 2.8%; שיאים חדשים בוול סטריט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
כעת, החשש המרכזי של המערב נעוץ בחברת TAIWAN SEMICOND MNFCG CO TSMC הטאיוונית שאחראית ליותר מ-50% משוק היציקה העולמי. ההסתמכות העצומה על TSMC מעלה את החשש שפלישה של סין לאי תשאיר את השבבים המתקדמים בעולם בידי בייג'ינג. לאור זאת, בעוד כשנתיים אמורה TSMC לפעול בארה"ב באריזונה, והיא בוחנת כעת בניית מפעל בגרמניה לאחר שיצרניות רכב אירופיות הביעו שוב ושוב דאגות מההשפעה של המחסור בשבבים. אבל מקורבים בתעשייה הטיוואנית נותרים סקפטיים לגבי התוכניות להעביר את הייצור בחזרה למערב.
"לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה", אמר מייסד TSMC, מוריס צ'אנג באוקטובר. "אם אתה רוצה להקים מחדש שרשרת אספקה שלמה של מוליכים למחצה בארצות הברית, לא תמצא שזו משימה אפשרית, גם לאחר שתוציא מאות מיליארדי דולרים".
הכסף הפדרלי על השולחן הוא רק חלק ממה שהתעשייה האמריקאית צריכה. וכמה מנהלים כבר נזהרים מהאופן שבו ממשלות מתייצבות על ידי הטלת מיזוגים, הגבלת יצוא או איסור עבודה עם שותפים בתעשייה. הדוגמה האחרונה לכך, הייתה ביטול ההשתלטות של החברה הטייוואנית GlobalWafer על היריבה הגרמנית Siltronic מוקדם יותר השנה.
כבר ב-2018 החל ממשל טראמפ ללחוץ על ממשלת הולנד לא לאשר את מכירת מכונות ה-EUV של ASML לסין. הלחץ הזה הסלים תחת ביידן, כאשר גורמים רשמיים שוקלים לדחוף את ממשלת הולנד להעלות על הכתב את איסור הייצוא דה-פקטו. מה שיצר תרעומת בקרב ההולנדים, "כל הצעה של מדינה כלשהי להגביל את המשלוח של ציוד הייצור לטכנולוגיה בוגרת לאזורים בעולם שבהם הטכנולוגיה הזו מיוצרת היא לא רעיון טוב", אמר מנכ"ל ASML, פיטר וונינק. "אסור לנו לעשות את זה."
- 1.טאואר 18/03/2022 06:31הגב לתגובה זוהמניה היחידה שהיה שווה להשקיע בה נמחקת

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים
הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.
השיאים ביפן
ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים
שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה.
השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.
רווחי עתק על הנייר
על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי
שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם
הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.
פרדיגמה חדשה?
עם ההודעה מחקו המדדים
את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון
מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?