מטוס לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

מרוץ החימוש האירופי מעלה הילוך והאמריקאים מאיצים תהליכי אישור

לאחר ההודעה על הגדלת תקציבי הביטחון מתחילות הרכישות בפועל כשמטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים וטילים נגד מטוסים ונגד טנקים נמצאים ברשימת הקניות והאמריקאים עושים מאמצים לזרז תהליכים; האם כיפת הברזל הישראלית תגן על ברלין?
גיא טל | (6)

תופעת לוואי של המלחמה באוקראינה שכבר כתבנו עליה (כאן וכאן) היא מרוץ החימוש האירופי, כשמדינות אירופה מפנימות שעדיין לא הגענו לשלום העולמי המיוחל והן תצטרכנה לפחות בטווח הנראה לעין להמשיך לחיות על חרבן, או כדברי הסופר הרומאי וגטיוס "הרוצה בשלום יכון למלחמה". אל גרמניה, דנמרק ואוסטריה שכבר הודיעו רשמית על הגדלת תקציבי הביטחון מצטרפת כעת שבדיה שהודיעה כי תגדיל את תקציב הבטחון ל-2% תוצר, כדרישה הבסיסית של מדינות ברית נאט"ו, למרות ששבדיה אינה חלק מהברית. 

מדינות אירופה כבר מכינות רשימות קניה, ומתחילות לפנות ל"סופר" הביטחוני הגדול בעולם - ארצות הברית. ברשימה נמצאים מטוסי קרב, רחפנים, מערכות הגנה מפני רחפנים, טילים, מערכות הגנה מטילים, ויתכן שאפילו כיפת הברזל הישראלית. 

זרוז תהליכים מצד ארצות הברית

כיון שמכירת נשק אמריקאי למדינות זרות דורשת אישור מיוחד, נערכות פגישות שבועיות בין נציגי הפנטגון ומדינות אירופה כדי לבחון בקשות ספציפיות הקשורות למשבר באוקראינה. בדרך כלל תהליכי רכישה של נשק אמריקאי אורכים שנים, שכן תחילה המדינות מגדירות את הצרכים שלהן, ולאחר מכן נדרשים האישורים ואז מתחיל היצור הייעודי. כעת מנסים לזרז את התהליכים, כדי שלפחות חלק מהרכישות יתבצעו עוד השנה. לצורך כך הפנטגון הקים צוות מיוחד שמטפל בבקשות בצורה מזורת ומנסה לשפר את היעילות במתן מענה לביקוש המתגבר. 

לפחות חלק מהרכישות מיועדות לעבור לאוקראינה עצמה דרך מדינות שלישיות, ולהתבצע באופן מיידי כדי לסייע כבר עכשיו במערכה הרוסית. חלק אחר נועד לחזק את הצבאות האירופאיים לקראת איומים עתידיים שכפי הנראה טרם פסו מן העולם. "כחלק מהמאמצים המתמשכים של משרד ההגנה להקל על שרשרת האספקה של כלי נשק, המחלקה מפתחת יכולת ייצור תעשייתית של פריטים קריטיים לבטחון הלאומי שלנו ושל בנות בריתנו ושותפנו. המאמץ מתמקד בזיהוי צווארי בקבוק מרכזיים ופעולות הקלה כדי לשפר את היכולת" אמר פקיד במשרד ההגנה. יחד עם זאת פקיד אמריקאי נוסף אמר שהם מזהים מקרים בהם המצב באוקראינה נועד לייצר מנוף לחץ על האמריקאים כדי לאשר "דברים שהם היו רצו עוד לפני הקונפליקט" והוסיף ששרשראות האספקה עדיין לחוצות עקב הקורונה כך שהדרישות הללו לא יענו באופן מיידי.

לרויטרס נודע ממקור במשרד ההגנה שישנה בקשה דחופה לאישור מכירה של מערכות ליירוט רחפנים בשם C-sUAS שיכולות להיות מוכנות למשלוח תוך 120 יום או אפילו פחות (בתקווה שאוקראינה תחזיק מעמד עד אז). "לאור המשבר המתמשך באירופה ממשלת ארצות הברית ממשיכה במאמציה למצוא פתרונות יעילים שיעזרו לאוקראינה" אמר המקור. לדבריו אחד הפוקוסים של המשרד הוא אותן מערכות לא מאוישות שנועדו לפגוע ברחפנים.  

רשימת הקניות של גרמניה

הראשונה שהתייצבה בראש הטרנד החדש היא גרמניה. לאחר שהודיעה על הגדלת תקציב הביטחון למאה מיליארד יורו ו-2% תוצר בהמשך, פנתה כבר גרמניה לארצות הברית לרכישת 35 ממטוסי הקרב מהמתקדמים בעולם ה-F-35 המיוצרים על ידי לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP במטרה להחליף את הטורנדו המתיישנים שלה, ברכישה שאולי תפצה על צמצום ההזמנה האמריקאית של המטוס. "לאחר שבדקנו בקפידה את כל האופציות הזמינות" אמרה שרת ההגנה הגרמנית קריסטין לאמרכט , "החלטתי ליזום רכישת F-35 בכדי להחליף את הטורנדו בתפקיד המטוס הגרעיני שלנו". עד כה הטורנדו הוא המטוס היחידי שבידי גרמניה שהוא בעל יכולת נשיאת פצצות אטומיות אמריקאיות שמאוחסנות במדינה. המטוס נמצא בשימוש מאז שנות ה-80 וגרמניה מתכננת את הוצאתו משרות בין שנים 2025 ל-2030. 

ההחלטה המסתמנת לרכוש את המטוס האמריקאי תפגע בחברות אירופאיות רבות כגון Dassault Aviation או Airbus המעורבות בפרויקט FCAS לייצור מטוס הקרב האירופאי הבא, פרויקט המקודם על ידי גרמניה, צרפת וספרד. ההחלטה המסתמנת כבר עוררה את זעמה של צרפת. מאוכזבת נוספת היא חברת בואינג BOEING , שמטוס ה-F-18 שלה לא נבחר על ידי הגרמנים, על אף שהיה המועדף על ידי שר ההגנה הקודם. יחד עם זאת, גרמניה לא נוטשת לחלוטין את מטוסי הקרב האירופאיים כשהיא מתככנת רכישת 15 Eurofighter המפותחים על ידי אירבוס.

קיראו עוד ב"גלובל"

בנוסף למטוסים, בוחנת גרמניה את האפשרות לרכישת מערכות הגנה מטילים כגון טרמינל (THAAD), אך אין זה דווקא המועמד המוביל. מקורות מוסרים ששמה של כיפת הברזל הישראלית-אמריקאית אף היא הועלתה כמועמדת מובילה לתוכנית ההגנה מפני טילים להגנת ברלין. רכישה נוספת שנשקלת על ידי גרמניה היא של מסוק סער ותובלה, בעסקה שמוערכת ב-4 מיליארד דולר ונועדה להחליף את הצי הקיים. המועמדים לרכישה הם הסטליון של חברת לוקהיד או הצ'ינוק של בואינג. 

פולין

פולין מצטרפת אף היא למרוץ החימוש כשהיא מבקשת לרכוש בדחיפות את הרחפנים המתוחכמים Reaper מארצות הברית, שמיוצרים על ידי החברה הפרטית General Atomics, תחת אישור מואץ, זאת בנוסף לרכישות נוספות בעתיד. פולין מקווה לקבל את המערכות הראשונות עוד לפני סוף השנה. "אנו מתכננים להשיג בדחיפות את מערכת הריפייר MK-9 " אמר דובר משרד הבטחון הפולני. זאת בנוסף למערכות נוספות מסוג Zefir. "אנו במשא ומתן לרכישת מספר מערכות נוספות בסיכום כללי" אמר. פולין הייתה חברת נאטו הראשונה שקנתה רחפנים טורקיים, אלו שמשמשים כעת את אוקראינה בהצלחה במלחמתה ברוסים. 

אוקראינה ומזרח אירופה

מדינות מזרח אירופאיות נוספות מבקשות לרכוש מערכות נשק אמריקאי ואחר, במיוחד כאלה שנוחלות הצלחה במלחמה הנוכחית. בין השאר מעוניינות המדינות בטילים נגד מטוסים מסוג סטינגר וטילים נגד טנקים מסוג ג'בלין שפוגעים בהצלחה רבה בצבא הרוסי. הסטינגר מיוצר על ידי חברת raytheon RAYTHEON TECHNOLOGIES  , הג'בלין מיוצר במשותף על ידי רית'און ולוקהיד מרטין. מאז תחילת הפלישה עלתה מניית לוקהיד מרטין ב-8% ומניית רית'און ב-4%. תום לליברטי, מנהל בברית'און אמר שהחברה מכירה "בצורך הדחוף לחדש את המלאי של טילי הסטינגר והג'בלין".

המערכות הללו נמצאות אף הן בראש סדר העדיפיות של המחלקה המיוחדת שהוקמה לאישור וזרוז תהליכי מסירה של כלי נשק לאוקראינה ולמדינות אחרות. "אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר לתמוך בהגנה של אוקראינה היא על ידי כך שנספק להם כלי נשק ומערכות שהם צריכים כדי להביס את התוקפנות הרוסית, במיוחד מערכות נגד טילים ולהגנה אווירית" אמר דובר הפנטגון ג'ון קירבי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דן 18/03/2022 08:58
    הגב לתגובה זו
    לאחר שמדינות העולם נוכחו לדעת ( רוסיה / אוקראיינה ) שאין לסמוך על אף מדינה / ברית / ארה"ב שיבואו לעזור ביום הדין ...
  • 4.
    האמריקנים מטריפים את אירופה ומסיתים, אם תפרוץ WWIII (ל"ת)
    זה יקרה באשמתם 18/03/2022 06:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוטו פון שניצל 18/03/2022 00:42
    הגב לתגובה זו
    חברות הנשק מרוויחות ממלחמה שהן יזמו.
  • 2.
    טוביה 17/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
    בטח כיפת ברזל תגן על ברלין הרי חצי מהדירות שם קנויות על ידי תושבי צפון תלאביב הרצליה פיתוח וכל עשירי ישראל אזלא לדאוג
  • 1.
    אבי 17/03/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
    הזדמנות פז לעין השלישית , מעניין ..גם המצב עם אירן וגם המצב באוקריינה
  • פלישת החייזרים (ל"ת)
    וגם 17/03/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.