אמזון
צילום: Christian Wiediger unsplash

אחרי הפיצול: אמזון וגוגל ראש בראש מי תצורף קודם לדאו ג'ונס

שתי החברות הכריזו לאחרונה על חלוקת מניות, מה שמציב את המניות שלהן בעמדה טובה להכינס למדד הדגל התעשייתי המונה 30 חברות; האנליסטים מנסים להעריך מי תהיה הראשונה להצטרף ואת מי תחליף?
איתן גרסטנפלד | (4)

אמש, הכריזה ענקית הקמעונאות אמזון AMAZON , על חלוקת מניות (ספליט), לצד הודעה על רכישה חוזרת של מניותיה. בכך, פתחה החברה את הדלת בפני האפשרות שתצטרף למדד הדגל, הדאו ג'ונס, והציתה את המירוץ בינה לבין חברת האם של גוגל - אלפבית GOOGLE , מי תהיה הראשונה שתצורף למדד התעשייתי.

אמש, הודיעה החברה, כי במסגרת החלוקה בעלי המניות יקבלו 20 מניות חדשות עבור כל מניה שבבעלותם. בהתאם, תתבצע התאמה של המחיר כך שהמחיר של המניות הללו יהיה 1/20 ממה שהיו בזמן הפיצול, כך שאם זה היה מתרחש במועד בו הוכרז הפיצול, הרי שכל מניה הייתה שווה כ-139.28 דולר, במקום 2,7885.58 דולר, טרם החלוקה.

מחיר המניה החדש, עשוי לפתוח בפני החברה את האפשרות להצטרף למדד הדגל האמריקאי, הדאו ג'ונס. מבט על המניות שחברות במדד חושף כי מחירן נע בין 46.34 דולר של אינטל לבין 485.57 דולר של UNITEDHEALTH GROUP , כאשר 15 מתוך 30 המניות במדד נסחרות באזור ה-100 דולר. וזו הנקודה שאליה שואפות החברות שרוצות להצטרף למדד.

מדד הדאו הוא משוקלל מחיר, מה שאומר שהמניות עם המחיר הגבוה ביותר מקבלות את המשקל הגדול ביותר במדד. לעומת זאת, ה-S&P 500 והנאסד"ק משוקללים לפי שווי שוק, כך שהחברות הגדולות ביותר מקבלות את המשקל הגדול ביותר. לכן, מניות יקרות, לא נכללות במדד הדגל, שכן הן עשויות להפר את האיזון בו.

כיום, אין הרבה סיבות טובות לפצל מניות בעבר, משקיעים יכלו לקנות רק מניות שלמות, כשרוב העסקאות נעשו בבלוקים של 100 מניות. אך כיום, ניתן לקנות מניות חלקיות, כך שכל משקיע יכול להיכנס למנייה מסוימת לא משנה מה מחירה. משכך, כניסה לדאו היא פחות או יותר הסיבה הטובה היחידה שנותרה לפצל מניות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מתי ספליט טסלה :) (ל"ת)
    ציון קובסי 10/03/2022 22:42
    הגב לתגובה זו
  • ב1400 (ל"ת)
    אבי 11/03/2022 12:14
    הגב לתגובה זו
  • בובו 10/03/2022 23:59
    הגב לתגובה זו
    לא חושב שנראה ספליט בקרוב...
  • כבר היה פיצול. (ל"ת)
    ארד סקוול 10/03/2022 23:04
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.