המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מביאה בשורה לא טובה לאוקראינה ולעולם. כל מלחמה היא בעייתית (בלשון המעטה), אבל המלחמה הזו כוללת משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, ברמה העולמית. הסיכונים הגיאופוליטיים המתחדשים מביאים באמתחתם בשורות רבות ומגוונות למשקיעים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בטווח הקצר השאלה העיקרית מתמקדת בפחדים ובחששות של המשקיעים. נשיא ארצות הברית פרנקלין ד. רוזוולט קבע כי "אין לנו ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו". נדמה שציטוט זה - מאוד רלוונטי לתקופה זו. משקיעים רבים נמצאים בפחד ממשי, שלא לומר פניקה משמעותית, מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. התוצאה הינה ברורה וצפויה: רמת התנודתיות של כלל השווקים הפיננסיים עלתה בצורה קיצונית. המסחר נע בין אופטימיות זהירה לפסימיות ממשית. יש משקיעים שאפילו חוששים שאנו לקראת הסוף; הנה לפנינו תחילת התהליך של מלחמת גוג ומגוג, ושהאחרון יסגור את האור...

בסקירה למשקיעים של מוסד פיננסי מרכזי בשוויץ, נאמר כי ישנם שני תרחישי קיצון אפשריים: או שהמערב יפצח במלחמה ממשית עקובה מדם נגד רוסיה (על אדמת פולין), או שמול דיקטטורים ואוטוקרטים (רוסיה, סין, דרום קוריאה וכו') הרואים את המערב כאויב, התגובה תוגבל לסנקציות כלכליות והצהרות גדולות, ללא מעשים ממשיים. כשהדיון ממוסגר במושגים כל כך מפחידים, אין פלא שהמשקיעים רוצים לברוח להרים ולקנות הרבה קופסאות שימורים.

המעברים המהירים מעליות שערים חדות להתרסקויות מהירות - מפתים מהמרים רבים בשוק ההון, ומחזקת את הדימוי הלא מחמיא של הבורסה, כקזינו גדול ונטול היגיון וסדר פנימי. סוחרים לטווח קצר, יכולים בימים אלו להרוויח הרבה מאוד או להפסיד את כל עולמם. זה תלוי במזל, ואקראי לחלוטין. כאמור, לא ניתן לתזמן את שוק ההון ובטווח הקצר השינויים במחירי ניירות הערך הינם כמעט אקראיים לחלוטין. זה נכון בעתות שגרה ורק נהיה קיצוני יותר בעתות משבר.

• מה יקבע האם הדולר ימשיך להתחזק או שדווקא ייחלש?
• אין תשואה ללא סיכון, או: למה להתרחק מקרנות גידור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשורה התחתונה, כל זמן ששפיכות הדמים נמשכת, והסנקציות הכלכליות מתגברות – נראה תנודתיות מוגברת, ומשקיעים מאוד מפוחדים!

אבל, דווקא בתקופות שכאלה ראוי לנסות ולחשוב על הטווח היותר ארוך ולנסות לזהות את המגמות והשינויים המאקרו כלכליים, שמתהווים וישפיעו על שווקי ההון והחוב בשנים הבאות. משקיעים אסטרטגיים לטווח ארוך יותר צריכים לשים לב למגמות אלו, ולנסות שלא להיגרר אחר הרעשים המפחידים של הטווח הקצר.

מגמה ראשונה שראויה לדיון הינה ההבנה שהכלים ההמוניטאריים העומדים בפני הבנקים המרכזיים מאוד מוגבלים. ההרחבה המוניטרית הממשית שכללה הורדת ריבית לרמה אפסית, הדפסת כסף ורכישת ניירות ערך (בעיקר אג"חים) החלה במשבר הסאב פריים (2008), ונמשכה כמעט ברציפות עד היום. משבר הקורונה (2020) רק הגביר את המגמה, וההרחבה המוניטארית הגיעה לממדים אימתניים שלא נראו כמותם מעולם; הבנקים המרכזיים ברחבי העולם הפעילו מדיניות קיצונית של הרחבה מוניטארית. כעת, לא נותרו כלים אפקטיביים להמרצת שוק ההון והכלכלה. אם נשתמש בעולם הדימויים הצבאיים: המחסנית המוניטארית ריקה והנשק חסר ערך. אין לבנקים המרכזיים יכולת ליצור גירוי כלכלי ממשי כפי שהם עשו ב- 2008 וב- 2020. יתירה מכך, בגלל הלחצים האינפלציוניים העקביים והמתמשכים, המגמה העולמית הינה דווקא לצמצום מוניטארי והעלאת ריבית.

עולם ההשקעות יאלץ להתרגל לעולם חדש שבו הבנקים המרכזיים (ובראשם הפד) אינם יכולים לתת להם נזילות בלתי מוגבלת. עולם שבו סביבת הריבית לא תהיה כל כך נוחה ונמוכה. אולי זו תהיה הזדמנות חדשנית לתת לכוחות השוק לפעול, ללא התערבות מלאכותית של בנקים מרכזיים. אולי ממשלות העולם יאלצו לתת ל- "יד הנעלמה" של השוק החופשי ליצור יותר שגשוג, צמיחה ושיפורים כלכליים. רעיון קצת אוטופי, שכנראה לא יתממש במהרה.

• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

בנוסף, מגמה חשובה ועיקרית שצפויה להתחדש בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הינה התגברות ממשית בלחצים האינפלציוניים ברחבי העולם. עוד לפני המלחמה ראינו אינפלציה אמריקאית ממשית שהגיעה בשנת 2021 למעל 7%. גם בישראל נרשמה חריגה מיעד האינפלציה, וראינו ב- 2021 את מדד המחירים לצרכן (מדד האינפלציה המרכזי) עולה במעל 3%. עליות המחירים העולמיות נובעות בעיקר מלחצים בצד ההיצע (חומרי גלם, עלויות שינוע והובלה, קשיים בשרשרת האספקה, בסוגיות לוגיסטיות שונות וכו'). לחצים אלו, צפויים להתגבר נוכח חששות בדבר אספקת הנפט והגז מרוסיה ואוקראינה. אבל עלויות האנרגיה המאמירות הם רק חלק מהסיפור; רוסיה ואוקראינה מהוות ביחד מקור לרבע מתבואת החיטה העולמית, הן היצרניות של כשליש מאספקת הפלדיום הגלובלי, והן מייצאות את החלק הארי של הניאון בעולם (המשמשים מרכיבים עיקריים בייצור מוליכים למחצה ואלקטרוניקה). אפילו הסתכלות צרה ומוגבלת על מוצרים אלו בלבד (נפט, גז, חיטה, פלדיום וניאון), מובילה למסקנה כי הלחצים האינפלציוניים צפויים להיות יותר ממשיים ויותר מתמשכים.

אבל לא זו אף זו. עליות המחירים הממשיות נובעות גם מהמגמה ארוכת הטווח של צמצום המסחר הגלובלי. התחדשות של מלחמה, ואפילו  מלחמה קרה ומוגבלת, בין מערב למזרח - תוביל להתחזקות ממשית בנטייה העסקית לצמצום התלות בספקים זרים ומרוחקים. מדובר על תהליך שהחל בתקופת הקורנה; עסקים רבים גילו שמערך האספקה היעיל והמהיר שלהם, אינו עומד בזעזועים של מגפה עולמית רחבה. חוסר היכולת של עסקים רבים להתנהל בעולם שבו אין וודאות אספקה של חומרי גלם, מוצרי בסיס וספקי משנה – הוביל לשינוי משמעותי בעולם הלוגיסטי, והישענות גדולה יותר על מקורות מקומיים, קרובים ובעלי רמת וודאות גבוהה יותר. מגמה זו, שהחלה בצעדים מהוססים וראשוניים, קיבלה כעת רוח גבית, והיא צפוי להיות דומיננטית לטווח הנראה לעין. צמצום המסחר הגלובלי, ומעבר לשרשרת אספקה יציבה יותר, עם הרבה יותר "שומנים" ומלאים מוגדלים, תשפר את רמת הוודאות של האספקה אך תייצר עלויות מוגדלות וחוסר יעילות כלכלית. חברות יצרניות מחפשות כיום ספקים אמינים יותר (לעתות משבר) ולא בהכרח זולים יותר. הם גם משקיעים הרבה כסף ומשאבים להחזיק מלאי גדול מהרגיל (מה שיוצר גם עודף ביקושים). כל אלו מצטרפים למגמה של עליות מחירים ממשיות ומתמשכות.

עוד שינוי מהותי בעולם ההשקעות, ממוקד דווקא בהוצאות הביטחוניות. נוכח הסיכונים הגיאופוליטיים המתחדשים, ובעיקר ההכרה שלא ניתן לסמוך יותר מדי על ערבויות בכתב או בריתות בין מדינות, העולם צפוי להיכנס למגמה מוגברת של הוצאות מוגברות על מערכות הגנה וכלי נשק / מלחמה מתקדמים. אולי הצד הטוב בסיפור הזה הוא שישראל נחשבת מובילה ובעלת ידע וניסיון בתחום זה. עד לא מזמן, המגמה הייתה הפוכה, ואחוז ההוצאה הביטחונית בעולם היתה במגמת ירידה. לא עוד! מדינות העולם ובראשם מדינות אירופה וארצות הברית מתחילות תהליך עקבי אך מתמשך לגידול בהוצאות הביטחוניות שלהן. יש כאן הזדמנות אסטרטגית מעניינת בענף קצת רדום ומעניין של התעשיות הצבאיות, וישנם משקיעים שכבר מנצלים זאת בחכמה. אבל חייבים לזכור כי עליה משמעותית בהוצאות הביטחוניות תבוא על חשבון הוצאות ממשלתיות אחרות. המעבר לדגש צבאי וביטחוני יקטין את הוצאות העולם במקומות אחרים חשובים (חינוך, בריאות וכו').

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה יוצרת חששות ופחדים בקרב המשקיעים. מלחמה זו, מגדילה באופן ממשי את הסיכונים הגיאופוליטיים, מעלה מחירים (אינפלציה גבוהה ומתמשכת), מגבירה מאוד את קצב צמצום המסחר הגלובלי היעיל והזול, ומגדילה את הוצאות העולם על מערכות צבאיות וביטחוניות (על חשבון דברים אחרים). כל אלו ועוד מובילות להבנה כי העולם צועד לקראת צמיחה מתונה יותר ואיטית יותר, גם בטווח הארוך. וזו אולי גולת הכותבת של המגמות האסטרטגיות; פחות צמיחה. הפעם, נוכח גלי האינפלציה, והעדר כלים חדשים, הבנקים המרכזיים יתקשו ליצור גירוי כלכלי ממשי. משקיעים צריכים להפנים כי המלחמה הזו, יוצרת סיכונים חדשים ומחודשים, בכל אפיקי ההשקעה, הן בהון (מניות) והן בחוב (אג"ח). למרות זאת, אין לנו ממה לפחד – אלא מהפחד עצמו. משקיעים אסטרטגיים צריכים לנתח, לזהות ולהשקיע על סמך המגמות החדשות. מי שלא ייפול לבור הפחד והפניקה הרגשית, יוכל להרוויח גם במורכבות המחודשת.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.