תוכנית המגרה של האיחוד האירופאי לניתוק התלות בגז הרוסי
כ-45% מכלל הגז הטבעי שנצרך בתוך האיחוד האירופי מיובא מתוך רוסיה. אמנם מדינות רבות - כולל האיחוד עצמו - נשענות פחות על ייצוא הנפט הרוסי עצמו, משאב הגז הינו מהותי ביותר עבור האיחוד האירופי, ובמידה רבה עוד יותר עבור גרמניה שהלכה וסגרה אתרי יצור אנרגיה גרעיניים. המצב הזה הביא רבים לחשוב שאירופה לא תשתמש בשוט החרמת האנרגיה הרוסית, שכן הדבר יפגע בה, ואם תשתמש בו זה לא יהיה במהרה. כך או כך - כמעט שבועיים לתחילת הפלישה של רוסיה לאוקראינה, ובאירופה מכריזים על תכנית הגמלות מהאנרגיה הרוסית, עקב בצד אגודל.
בסופו של דבר היעד הוא להגיע ב-2030 למצב בו לא רוכשים אנרגיה רוסית כלל, ועוד השנה להפחית את שיעורה מתוך כלל האנרגיה באיחוד האירופי (אותו נתח של כ-40%) בשני שלישים. הדבר יעשה בעזרת חיזוק האנרגיות המתחדשות, לרבות מימן ירוק, הגבלה אפשרית של מחירי החשמל (שבאירופה נקבעים בשוק החופשי) ובכלל הפחתת השימוש בגז, לא משנה מניין הוא מגיע. בו בז
עוד מוצע סבסוד ממשלתי לחברות שיפגעו ממחירי חשמל גבוהים מדי. כדי להמנע ממצב בו מצבורי הגז ריקים ואירופה שוב חשופה ותלויה מדי ביבוא, נקבע כי לכל מקרה שלא יהיה על המצבורים להיות מלאים ברמה של 90% מדי שנה עד אוקטובר. במטרה להבטיח זאת יגובשו הצעות חוק מחייבות בהמשך. כלל הצעדים הללו יצאו כהנחיות למדינות האיחוד, אך עתה תפעל לקדמן מול המנהיגים המקומיים אורסולה פון דר ליין, נציבת האיחוד האירופי, במטרה שיעוגנו בחוק.
בימים האחרונים, ספקולציות רבות בנוגע לסנקציות כאלו ואחרות אותם יתכן ותטיל ארה"ב - ובכך גם בעלות הברית שלה ברחבי העולם - על הנפט הרוסי החלו להישמע, דבר שדחק את מחירי הנפט כלפי מעלה אף יותר, זאת לאחר שבין כה וכו החלו לעלות מאז תחילת המשבר עם חשש לפגעים בשרשרת אספקת האנרגיה מצד הצד הרוסי והאוקראיני בשוק שבין כה וכה סבל בעבר ממלאים נמוכים שהעלו גם הם את מחירי הנפט.
- הליוס חותמת על חוזה אגירת חשמל של 100 מיליון שקל
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.רוסיה רואה בסנקציות על הגז והנפט הכרזת מלחמה (ל"ת)לילי 09/03/2022 08:59הגב לתגובה זו
- 3.LED 09/03/2022 01:49הגב לתגובה זוהגיע הזמן שישקיעו מה שצריך על מנת לסיים את השימוש בגז ונפט. כל הטכנולוגיות קיימות ומה שאין יש מספיק אנשים מדהימים שיסגרו את הפער בעזרת השכל שלהם . בטווח הקצר העולם נדפק בטווח הארוך רוסיה נדפקה
- 2.חיים 09/03/2022 00:59הגב לתגובה זולא ניתן לעבור תוך כמה חודשים מצריכת סוג אנרגיה אחד לשני. סבסוד החשמל יגביר את צריכתו ואיך יעברו מטורבינות מונעות בגז (או מזוט) לאנרגיות אחרות?
- 1.יוסי 08/03/2022 23:37הגב לתגובה זומצד אחד סיבסוד החשמל, מה שבוודאות רק יגביר את הביקוש לדלקים. ומצד שני מתכוונים להפחית את השימוש בגז. אז מאיפה יגיע ההפרש של הדלקים ? רק מאנרגיה מתחדשת ? לא הגיוני.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
