עמי פרץ מנכל בוני תיכון
צילום: דויד סקורי

הפניקס משקיעה 112 מ' ש' בחברה הבת של בוני התיכון להתחדשות עירונית

בוני התיכון מציפה ערך ומעניקה ערך גבוה לחברה הבת; כשהפניקס תקבל 19.9% תמורת השקעתה וכן אופציה לרכישת 5% מהחברה האם במחיר של 47 שקל למניה. בנוסף היא צפויה להעמיד עד 125 מיליון שקל כשותפה בפרויקטים. החברות יפעלו להנפקת החברה הבת תוך 4 שנים 
גיא טל |

עם התחממות שוק הדיור בארץ מפנים המוסדיים את תשומת ליבם להשקעות נוספות בתחום. חברת הפניקס הפניקס 2.11% נכנסה להשקעה משמעותית במספר חברות נדל"ן. בינואר רכשה הפניקס 8.5% ממניות חג'ג' חג'ג' נדל"ן בשווי 130 מיליון שקל וכן קיבלה אופציות לרכישת 3.75% נוספים מהחברה. בנוסף הודיעה החברה כי תרכוש כרבע ממניות "בנייני העיר הלבנה" ותמיד מימון לעבודת חברת הנדל"ן מתל אביב בגובה מאות מיליוני שקלים. הפניקס גם מושקעת בחברת  אקרו 2.17% שהנפיקה לאחרונה עוד משנת 2018 ומחזיקה 17% ממניות החברה. 

כעת נכנסת  הפניקס להשקעה נוספת בחברת נדל"ן.  בוני תיכון 0.38%  הודיעה כי הפניקס תרכוש מניות בחברה הבת "בוני התיכון התחדשות עירונית", המרכזת את הפעילות של החברה בתחום ההתחדשות העירונית למעט פרויקטים מסוג תמ"א 38 וכן למעט הפרוייקטים הכלולים בפרוייקט ONO ONE בקריית אונו. 

על פי המתווה תקבל הפניקס 19.9% ממניות החברה תמורת 112 מיליון שקל, המשקף לחברה הבת שווי של 562 מיליון שקל אחרי הכסף. בוני תיכון עצמה נסחרת לפי שווי של כ-760 מיליון שקל, כך שהעסקה משקפת שווי גבוה מאד לחברה הבת. 

הכסף יועבר לשיעורים וישמש בעיקר לפעילותה השוטפת. בנוסף תעמיד קבוצת הפניקס עד 125 מיליון שקל כמשקיעים לצד החברה בפרויטקטים שיוחזקו על ידיה.

עוד על פי ההסכם, להפניקס ישנה אופציה לקנות עד 5% ממניות החברה האם הציבורית בוני תיכון במחיר מימוש של 47 שקל למניה לתקופה של עד שלוש שנים. מחיר המניה כיום הוא 46.3 שקל. כמו כן הוסכם כי הצדדים יעשו את מיטב המאמצים להנפיק לציבור את מניות בוני התיכון התחדשות עירונית תוך 4 שנים ממועד החתימה. 

בדוחותיה האחרונים דיווחה בוני תיכון כי החברה הבת עוסקת בייזום של 28 פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, חלקם בשלבים מוקדמים מאד. הפרויקטים צפויים להכניס עד 24.6 מיליארד שקל והרווח צפוי להסתכם ב-4.4 מיליארד שקל. יש לזכור שפרויקטים כאלו מתמשכים לאורך שנים ארוכות. 

עמי פרץ, מנכ"ל בוני התיכון: "בוני התיכון הפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות הגדולות והמובילות בישראל בתחום של התחדשות עירונית, עם למעלה מ-16,000 יחידות דיור בפרויקטים רחבי היקף באזורי הביקוש. שיתוף הפעולה עם קבוצת השקעות איכותית כמו הפניקס הינו הבעת אמון ביכולות החברה ובאיכות הפרויקטים ובפוטנציאל הרב הגלום בהם. השיתוף יסייע לנו להאיץ את פעילותנו זו ולקדם בשנים הקרובות מספר משמעותי של פרויקטים שיגיעו לשלבי הבשלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?