נתחיל ונאמר את המובן מאליו - אין לנו מושג מה יקרה בשווקים בימים הקרובים, אנחנו לא יועצי השקעות, לא קיבלנו נבואה ואנחנו לא ממליצים. סביר להניח שיהיו ירידות. זה טבעי וזה הגיוני. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה על הכלכלה בעולם, בעיקר על מחירי הסחורות והנפט בראשן שמזנק אל יותר מ-100 דולר לחבית מסוג ברנט, וזאת מכיוון שרוסיה היא יצרנית מפתח בעולם של גז טבעי ונפט גולמי, עם צינורות רבים שמזינים חלקים גדולים באירופה. בשביל הפרופורציות: 37% מהיבוא והיצוא של רוסיה הם עם מדינות האיחוד האירופי. אם רוסיה תסגור את צינורת הנפט לאירופה או תפגע בתשתית הנפט שלה - זה עשוי להמשיך לתדלק את העליות במחירי הנפט. גם הפרעות לנמלם בים השחור ובים הבלטי עשויים לייצר עוד כאב ראש בשרשרת האספקה והתובלה ולגרום לעלייה במחירי המזון בעולם, כאשר דגנים ומצרכים נוספים יישארו תקועים בים. מצד שני, כאשר מדובר על נתח כה גדול מסחר החוץ של רוסיה - לא בטוח שזה רעיון חכם עבור הרוסים.

תחזיקו חזק, אבל לא בטוח שאם תצאו עכשיו מהשווקים תהיו צודקים, בוודאי אם אתם משקיעים לטווח ארוך

אז תחזיקו חזק בתקופה הקרובה. אנחנו לא ממליצים ולא יועצים וקחו הכל בעירבון מוגבל. אבל בכל זאת כדאי וחשוב לדעת שמלחמות משפיעות על הכלכלה בעיקר לטווח קצר. לא בטוח שמי שרץ למכור היום יתברר כצודק. משקיעים לטווח ארוך לא אמורים להתרגש מירידות כאלו - השווקים עולים בטווח הארוך, כן, גם בזמן מלחמות גדולות. במלחמה הכי נוראה שהייתה פה במאה השנים האחרונות - מלחמת העולם השנייה - השווקים בעולם דווקא עלו ב-50% לאורך שנות המלחמה, יותר מ-7% בממוצע בשנה. בראיה היסטורית - מלחמות בעולם מורידות את השווקים ב-5%, ותוך 22 ימים הירידות כבר נסגרות (ראו בטבלה בתחתית הכתבה). האם זה מה שיקרה גם בעתיד הקרוב? נצטרך לנשוך שפתיים, להמתין בסבלנות ולראות.

עם זאת, זה נכון, השווקים בעולם לא זולים. הם לא היו זולים גם לפני הקורונה, הם לא היו זולים גם אחרי שהבורסות מחקו 30% בתחילת הקורונה, אבל כדאי גם לזכור שהבורסות זינקו מאז בעשרות רבות של אחוזים - וגם אחרי הירידות עד כה השווקים נמצאים הרבה מעל רמות השיא שלפני משבר הקורונה.

בכל מקרה, נכון לעכשיו - תל אביב אומנם נמצאת ברמת מכפילי רווח סבירה, אפילו סבירה מאוד, אבל וול סטריט ובעיקר הנאסד"ק עדיין נמצאים בתמחור גבוה - כשגשם יורד בחו"ל גם הבורסה המקומית סובלת ומגיבה בירידות (אבל בינתיים פחות).

• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רוסיה פולשת לאוקראינה, השווקים רועדים, הבורסה ברוסיה מוחקת נכון לעכשיו 50% מערכה, ונכנסה להפסקת מסחר. מדהים. השווקים נופלים - באסיה, באירופה, החוזים העתידיים באדום בוהק, וגם ישראל כמובן נופלת. מדד הפחד (ה-VIX) מזנק, הדולר הופך לחוף מבטחים והשקל נחלש וגם הקריפטו כמובן נופל עם השווקים (ושוב מתברר שמטבעות קריפטו אינם מהווים מקלט מפני נפילות בשווקים), כאשר מנגד - הזהב מזנק בעוד 2% ל-1,945 דולר לשיא של יותר מ-8 חודשים והוא כן מהווה הגנה.

מארק האפלה, מנהל השקעות ראשי UBS Global Wealth Management אומר כי: "התנודתיות המוגברת בעקבות ההסלמה של הסכסוך מראה שהשווקים לא תמחרו במלואם את הסבירות לסכסוך עמוק יותר. אנו מצפים לתנודתיות מתמשכת בטווח הקרוב, כאשר מנהיגים מודדים ומודיעים על תגובתם להסלמה זו".

>>> פוטין פלש לנאסד"ק – ביידן לא ישתוק

מלכוד 22 של הבנקים המרכזיים: להעלות את הריבית או להמתין?

מלחמה גם עשויה לטרוף את התוכניות של הבנקים המרכזיים בעולם להעלות את הריבית. הם נמצאים במלכוד 22: האינפלציה מזנקת והם חייבים להעלות את הריבית כדי לדכא אותה (ומבלי להזכיר את התייקרות הדירות בעולם), אבל התוצאה תהיה רק בריחה נוספת של משקיעים משוק המניות, כיוון שהכסף הופך יקר יותר וממילא הצמיחה של החברות תואט. מה יעשו הבנקים המרכזיים? אין ספק שהם בבעיה לא פשוטה.

• השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
• החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

ואחרי כל הפחד הגדול - בואו ניכנס רגע לפרופורציות ונראה מה קרה בעבר:

מאז פיגועי ה-11 בספטמבר (התנגשות המטוסים במגדלי התאומים ובעוד סמלים אמריקאיים על ידי מחבלים) הוציאה ארה"ב יותר מ-6 טריליון דולר על מלחמות, חלק לא מבטול מהתמ"ג בארה"ב. ובכל זאת צריך לזכור שהשווקים לא התרסקו בטווח הארוך בעקבות המלחמות, אולי אפילו להיפך.

רק לפני פחות משנה מבצע שומר החומות הביא אמנם לירידות בישראל, זוכרים? אבל אלה היו ירידות קצרות טווח. כשהבורסה הגיעה ל-2,000 נקודות מישהו זכר בכלל שכמה חודשים לפני היה פה מבצע צבאי שהוריד את הבורסה המקומית? וזו כמובן לא הדוגמה היחידה. תיזכרו בכל המבצעים הקודמים - צוק איתן, עופרת יצוקה, וגם המלחמות בישראל כמו לבנון השניה, השווקים אולי ירדו אבל היום קשה לראות אותם על הגרפים ארוכי הטווח של שוק המניות המקומי, גם עם זכוכית מגדלת.

"מתחילת מלחמת העולם השנייה ב-1939 ועד שהסתיימה בסוף 1945, מדד הדאו ג'ונס עלה בסך הכל ב-50%, יותר מ-7% בשנה. לכן, במהלך שתיים מהמלחמות הקשות בהיסטוריה המודרנית, שוק המניות בארה"ב עלה 115% ביחד", כתב בן קרלסון, מנהל ניהול נכסים מוסדיים ב-Ritholtz Wealth Management, במאמר על תוצאות שוק נוגדות אינטואיציה. "הקשר בין משברים גיאופוליטיים לתוצאות שוק אינו פשוט כפי שהוא נראה."

בשנת 2015 חוקרים בשוויץ בחנו את הסכסוכים הגדולים בהם הייתה מעורבת ארה"ב וגילו שכאשר יש 'מתיחויות' לפני מלחמה - השווקים מגיבים בעצבנות ויורדים, וכאשר יש עלייה בסבירות למלחמה - הירידות מתחזקות. אבל מה שיותר מעניין הוא שדווקא כאשר המלחמה פורצת בפועל - השווקים משנים כיוון ודווקא עולים. כאשר מלחמה פורצת בהפתעה השווקים אכן יורדים. הם כינו את התופעה "פאזל המלחמה" ואמרו שאין הסבר ברור מדוע המניות דווקא עולות כשהמלחמה פורצת.

באופן דומה, מארק ארמברוסטר, נשיא Armbruster Capital Management, חקר את התקופה מ-1926 עד יולי 2013 ומצא שתנודתיות שוק המניות הייתה למעשה נמוכה יותר בתקופות של מלחמה. "מבחינה אינטואיטיבית, אפשר היה לצפות שאי הוודאות של הסביבה הגיאופוליטית תגלוש אל שוק המניות. עם זאת, זה לא היה המקרה, למעט במהלך מלחמת המפרץ שבה התנודתיות הייתה בערך בקנה אחד עם הממוצע ההיסטורי", אמר.

"אם 2019 (הסכסוך עם איראן. נ"א) לימדה אותנו משהו, זה שאתה צריך לנסות הכי טוב שאפשר לשמור על הכיוון שלך בשוק המניות ולא להיתפס לכותרות", אמר האנליסט הטכני של Strategas, טוד סוהן, ל"וושינגטון פוסט". "באופן עצוב, אני תוהה אם התרגלנו לזה. אני תוהה אם השוק למד לייחס פחות משמעות לאירועים האלה".

איך הגיבו השווקים בעולם למלחמות:

מקור: Mark Armbruster/CFA Institute

ונסיים בדברים של הכלכלן המוערך מוחמד אל עריאן, הכלכלן המצרי-אמריקאי, שניהל את חברת ניהול קרנות האג"ח הגדולה בעולם, ששייכת לחברת הביטוח אליאנץ. לדבריו: "במהלך השנים האחרונות, השווקים הותנו שלא להגיב יתר על המידה לזעזועים פוליטיים וגיאופוליטיים משתי סיבות: ראשית, האמונה שלא תהיה התגברות משמעותית בהמשך של הזעזוע הראשוני; ושנית, שהבנקים המרכזיים עמדו בהיכון והיו מסוגלים לדכא את התנודתיות הפיננסית". אלא שמנגד הוא הזהיר כי משקיעים צריכים עכשיו להשתמש באסטרטגיה כוללת סלקטיבית. "זה כולל מתן דגש על עסקאות איכותיות המעוגנות על ידי מאזנים חזקים ויצירת תזרים מזומנים גבוה, עמידה בפיתוי להוציא חלק משמעותי מהכסף מנכסי ארה"ב בשביל השקעות בינלאומיות אחרות (כלומר לדבריו כדאי להשאיר את הכסף בארה"ב. נ"א), ודווקא להפחית חשיפה לשווקים פחות נזילים מטבעם - פלחי שוק שנהנו מהתמריצים יוצאי הדופן של הבנקים המרכזיים ויצאו מהטווח הכללי של התשואה הטבעית שלהם".

השפעות גיאו-פוליטיות על השווקים ותגובת השווקים: