צבי לנדו מנכל סולאראדג
צילום: סולאראדג'

לקראת דוחות סולאראדג': הבעיות ימשכו אך הביקושים חזקים מאי פעם

סולאראדג' סיפקה תחזיות מאכבות כאשר פרסמה את תוצאות הרבעון הקודם והבעיות במפעל בוויטנאם, כמו גם הבעיות בשרשרת האספקה נמשכו גם בתחילת הרבעון הרביעי, אך ייתכן שעליית הביקושים תחפה על הבעיות, כשברקע מתעכבת תוכנית ההוצאות של ממשל ביידן שהיתה אמורה לסייע לסקטור
גיא טל | (1)

חברת סולאראדג' הישראלית עוסקת בתחום טכנולגיית האנרגיה החכמה ומספקת מערכות למיצוי ההספק של מתקני אנרגיה סולארית פוטו-וולטאים ומערכות לניטור ובקרת ביצועים.

החברה עתידה לפרסם הלילה לאחר שעות המסחר את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה. הדוחות מגיעים על רקע הנסיקה במחירי האנרגיה המסורתית ועליית הביקוש הנמשכת לאנרגיה מתחדשת, כמו גם תוצאות טובות של המתחרה   ENPHASE ENERGY שפרסמה את הדוחותיה בשבוע שעבר  וניפצה את התחזיות דבר שגרר זינוק גם במחירה של מניית סולאראדג'.

ברבעון הקודם, כמו בשלושת אלו שקדמו לו, ניפצה סולאראדג' את תחזיות האנליסטים בשורה התחתונה, ובכל זאת המניה הגיבה בירידות עקב צפי מאכזב לרבעון הרביעי. הכנסות החברה הסתכמו בכ-526.4 מיליון דולר, בעוד האנליסטים צפו שהחברה תדווח על הכנסות של כ-528 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם על בסיס Non-GAAP עומד על 1.45 דולר למניה, בעוד האנליסטים צפו לרווח מתואם של 1.36 דולר למניה. החברה אמרה כי היא מצפה להכנסות של 530 עד 560 מיליון דולר, כשאמצע הטווח נמצא מתחת לצפי של 553 מיליון דולר. 

בסיכום נתוני הרבעון אמר צבי לנדו מנכ"ל החברה כי הבעיות בשרשרת האספקה וכן השבתה זמנית של מפעל החברה בוויטנאם פגעו בביצועי החברה, ושהחברה נמצאת עם צבר שיא לקראת הרבעון הרביעי של 2021 והראשון של 2022 כשהחברה עושה מאמץ לספק את הביקושים הגואים. הבעיות במפעל בוויטנאם המשיכו בתחילת הרבעון הרביעי לפחות עד אמצע נובמבר, כמו גם הבעיות העולמיות בשרשראות האספקה והמחסור בשבבים, וייתכן שישפיעו גם על תוצאות הרבעון הנוכחי. אולם ייתכן גם שהביקושים החזקים ועליות המחירים יפצו על כך. כמו כן חשיבות גדולה תהיה לשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות, בה המשקיעים ינסו להבין איך החברה מתמודדת עם הקשיים הללו, ומה הצפי להמשך.

גורם נוסף שעתיד להשפיע על ביצועי החברה בטווח הקצר והבינוני הוא אישורה או אי אישורה של תוכנית התקציב של ביידן Build Back Better שמכוונת להשקעות רבות באנרגיות מתחדשות ונקיות, התחום בו עוסקת סולאראדג'. התוכנית מתעכבת כבר זמן מה, ויתכן שלא תעבור עקב התנגדותו של הסנאטור הדמוקרטי ג'ו מנצ'ין. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יודע דבר 15/02/2022 19:15
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שהמניה רק תתחזק יש ביקוש למוצר בעולם
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.