ליברמן מתנגד לאקזיטים: "צריך להשאיר את כל הערך בישראל"
"צריך להמשיך ולחזק את ענף ההייטק ולהשאיר את כל הערך בישראל, לא למכור סטארט-אפ ואקזיט אלא להשאיר את הפיתוח, הייצור והמטה של החברות בישראל". כך אמר שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס התאגידים של רשות התחרות. לדבריו, הממשלה מנסה לסייע עם בעיית המחסור בענף בהייטק, באמצעות גיוס עובדים ממדינות זרות.
שאלה שליברמן לא התייחס אליה היא שאם דוחפים את כל הצעירים בישראל ללכת להייטק, אולי כדאי לנסות לתמרץ חברות להעסיק צעירים גם ללא ניסיון?
שר האוצר התייחס למצב הכלכלי בישראל: "כרגע אנחנו מסיימים עם נתונים מאוד טובים ויותר ממה שציפינו. יחסית לעולם אנחנו במצב טוב מבחינה כלכלית. מי שנפגעו הם מי שבנויים על תיירות נכנסת, נבחן בדיוק מה קורה סביב תעשיית התעופה, ללא ספק נעניק את רשת הביטחון לכל מי שנפגע בגלל הנסיבות".
ליברמן טען כי יש להגביר את הלימודים באוניברסיטאות: "אני לא צריך שחברות ההייטק ייסחרו בבורסה הישראלית, הן יכולות להנפיק שם (בארה"ב. ד"ל) אבל שיביאו את הכסף לכאן, בצורת מיסים".
לכאורה - זה בדיוק התפקיד של הממשלה אך ליברמן לא פירט על הדרכים לגרום לחברות לרצות להישאר בארץ אך עדכן כי הם "עובדים על זה".
ליברמן גם להתייחס לדבריה של יו"ר ענת גואטה מהנאום שנתנה הבוקר באותו הכנס זאת סביב נושא שוק הקריפטו והארנקים הדיגיטליים, על פיו, יש המון מושגים חדשים שלא נשמעו בעבר, והם עדיין לא מבינים אותם לעומק ולא יודעים כיצד להתמודד איתם. הוקמה ועדה שמטרתה לטפל בנושא. "רשות ניירות הערך הוכיחה עצמה כגוף יעיל, בטוח שתיקח חלק ברגולציה בשוק הקריפטו".
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליברמן חזר על דברים שאמר כבר לא פעם ולא פעמיים, הוא לא רואה סיבה מדוע להיכנס לסגר, עבור המחוסנים האומיקרון הוא כמו שפעת ואנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה ולהמשיך עם מתווה התו הסגול. רמז כי בממשלה מנסים לזרוע בהלה שלא לצורך. "אני לא מציע להקל ראש באומיקרון, צריך להתמודד איתו, לא להתקפל ולא להילחץ... אנחנו חייבים לשמור על המשק פתוח, אסור לנו לחזור למציאות של סגר, מגבלות וחל"תים".
שר האוצר התייחס גם לדיווחים כי MSCI בוחנת שוב אם להכליל את ישראל במדד MSCI אירופה. MSCI היא ספקית עולמית של מדדים ביניהם מדדי סיכון, מדדי שוק ההון ומדד בינלאומי הכולל למעלה מ-120,000 אינדיקאטורים המחושב מדי יום ביותר מ-70 מדינות. ליברמן דיבר בחיוב על האפשרות שהמדד יתחיל לכלול בתוכו חברות ישראליות, אם אכן כך הדבר, הרבה מאוד כסף עשוי להיכנס לישראל שכן אנשים משקיעים במדד ככללותו, וכך באופן עקיף ישקיעו גם בארץ. "אנחנו צריכים להתקבל לשם, בפברואר יהיה הדיון סופי. אם נתקבל ונהיה 3 אחוז מהמדד הכולל אז סכום כסף ענק יגיע לכאן אם יכניסו גם ערך של חברות ישראליות בניו יורק אז בכלל"
בהתייחסו לשוק הדיור טען ליברמן כי אמנם מדינת ישראל נמצאת במשבר דיור שנגרם מ"הזנחה קלה בשנים האחרונות", אך במשרד האוצר יודעים מה צריך לעשות. הוא חזר על דבריו כי עד סוף 2022 יצליחו לבלום באופן משמעותי את עליית מחירי הדיור וכי כבר ב-2023 נתחיל לראות ירידה במחירים. זאת אמר בביטחון עקב בחינת תוצאות המחצית השנייה של השנה, בה הגיעו לשיא של כ-100 אלף שיווקים (הצעות שהמדינה מציעה לקבלנים לבנות, אבל לא כל השיווקים נסגרים בהצלחה) ומעל 60 אלף עסקאות (חתימות חוזה).
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- 6.דן 26/12/2021 13:27הגב לתגובה זוחלק ניכר מחברות הייטק מעבירות את הייצור לאסיה בגלל עלויות. אולי האוצר יתערב בשער הדולר ויהפוך את הייצור בארץ לקצת יותר תחרותי ומצד שני ידאג לגבות מס נוסף לכל חברה שקיבלה כסף מהמדינה והעבירה אפילו חלק מהייצור לחו"ל. שלא יהיה כל כך כדאי להעיף את הייצור מהארץ. ...קצת ציונות !
- 5.ליברמן 25/12/2021 17:39הגב לתגובה זורוצה שהכסף יישאר פה .ברור איך יחלק את השלל. והצעירים תשלמו מיסים ותגורו אצל ההורים ליברמן לא דואג למשפחה שלו יש דירות .
- 4.רז 23/12/2021 11:24הגב לתגובה זוהמשפט הזה מעיד על העדר חזון. הוא בעצם אומר לכל מי שמנפיק, מקים סטארטפ אפ וחולם לפתח אותו ולהישאר בארץ לשכוח מזה. והמשפט על הדירות הוא פשוט לעג לרש. אין פה 100 אלף שיווקים, התחלות הבניה עומדות על אלפים בודדים במקרה הטוב בשנה.
- 3.אני רק שאלה 22/12/2021 17:26הגב לתגובה זוולמשכורות של עובדי מדינה
- 2.עושה שכל 22/12/2021 15:46הגב לתגובה זוזה ממה שמע מאיזה פקיד חצי שעה קודם! ולסתום קצת לא בבית ספרנו!!
- 1.חיים סגל 22/12/2021 15:28הגב לתגובה זותמכור את כל הקשישים לכל המרבה במחיר ובמבצע. ממילא אתה מרעיב אותם ןמכריח אותם לבחור בין תרופות לאוכל או לחימום... תמכור אותם וחלאס.
- בני 22/12/2021 17:40הגב לתגובה זוצעירים היום לא יכולים לקנות דירה, מקומות עבודה נסגרים, רגולציה חונקת, דורות צעירים שמשלמים יותר מיסים מההורים שלהם, אותם קשישים היו צריכים רק 100 משכורות לדירה, היום מדובר ב300. החישוב הוא לפי משכורות נטו, ולא לפי ההונאה החישובית של השלטון לפי משכורות הברוטו!. אני לא יכול לקנות דירה עם הברוטו שלי. במצב של היום, קשיש אמור לעזור לצעיר לרכוש פה נכס אחרת הצעיר יברח מפה ולא יהיה ממי לקחת מיסים.
- אהרון 23/12/2021 14:32יש קשישים עם נכסים וממון ויש קשישים קשיי יום כך גם לגבי הצעירים יש עשירים ויש עם מעט כסף . ולכן הכללות לא מתאימות . צריך וחובה למצוא את האיזון חלק האזרחים שאין להם ללא הבדל גיל מין או גדע
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
