ליברמן מתנגד לאקזיטים: "צריך להשאיר את כל הערך בישראל"
"צריך להמשיך ולחזק את ענף ההייטק ולהשאיר את כל הערך בישראל, לא למכור סטארט-אפ ואקזיט אלא להשאיר את הפיתוח, הייצור והמטה של החברות בישראל". כך אמר שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס התאגידים של רשות התחרות. לדבריו, הממשלה מנסה לסייע עם בעיית המחסור בענף בהייטק, באמצעות גיוס עובדים ממדינות זרות.
שאלה שליברמן לא התייחס אליה היא שאם דוחפים את כל הצעירים בישראל ללכת להייטק, אולי כדאי לנסות לתמרץ חברות להעסיק צעירים גם ללא ניסיון?
שר האוצר התייחס למצב הכלכלי בישראל: "כרגע אנחנו מסיימים עם נתונים מאוד טובים ויותר ממה שציפינו. יחסית לעולם אנחנו במצב טוב מבחינה כלכלית. מי שנפגעו הם מי שבנויים על תיירות נכנסת, נבחן בדיוק מה קורה סביב תעשיית התעופה, ללא ספק נעניק את רשת הביטחון לכל מי שנפגע בגלל הנסיבות".
ליברמן טען כי יש להגביר את הלימודים באוניברסיטאות: "אני לא צריך שחברות ההייטק ייסחרו בבורסה הישראלית, הן יכולות להנפיק שם (בארה"ב. ד"ל) אבל שיביאו את הכסף לכאן, בצורת מיסים".
לכאורה - זה בדיוק התפקיד של הממשלה אך ליברמן לא פירט על הדרכים לגרום לחברות לרצות להישאר בארץ אך עדכן כי הם "עובדים על זה".
ליברמן גם להתייחס לדבריה של יו"ר ענת גואטה מהנאום שנתנה הבוקר באותו הכנס זאת סביב נושא שוק הקריפטו והארנקים הדיגיטליים, על פיו, יש המון מושגים חדשים שלא נשמעו בעבר, והם עדיין לא מבינים אותם לעומק ולא יודעים כיצד להתמודד איתם. הוקמה ועדה שמטרתה לטפל בנושא. "רשות ניירות הערך הוכיחה עצמה כגוף יעיל, בטוח שתיקח חלק ברגולציה בשוק הקריפטו".
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ליברמן חזר על דברים שאמר כבר לא פעם ולא פעמיים, הוא לא רואה סיבה מדוע להיכנס לסגר, עבור המחוסנים האומיקרון הוא כמו שפעת ואנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה ולהמשיך עם מתווה התו הסגול. רמז כי בממשלה מנסים לזרוע בהלה שלא לצורך. "אני לא מציע להקל ראש באומיקרון, צריך להתמודד איתו, לא להתקפל ולא להילחץ... אנחנו חייבים לשמור על המשק פתוח, אסור לנו לחזור למציאות של סגר, מגבלות וחל"תים".
שר האוצר התייחס גם לדיווחים כי MSCI בוחנת שוב אם להכליל את ישראל במדד MSCI אירופה. MSCI היא ספקית עולמית של מדדים ביניהם מדדי סיכון, מדדי שוק ההון ומדד בינלאומי הכולל למעלה מ-120,000 אינדיקאטורים המחושב מדי יום ביותר מ-70 מדינות. ליברמן דיבר בחיוב על האפשרות שהמדד יתחיל לכלול בתוכו חברות ישראליות, אם אכן כך הדבר, הרבה מאוד כסף עשוי להיכנס לישראל שכן אנשים משקיעים במדד ככללותו, וכך באופן עקיף ישקיעו גם בארץ. "אנחנו צריכים להתקבל לשם, בפברואר יהיה הדיון סופי. אם נתקבל ונהיה 3 אחוז מהמדד הכולל אז סכום כסף ענק יגיע לכאן אם יכניסו גם ערך של חברות ישראליות בניו יורק אז בכלל"
בהתייחסו לשוק הדיור טען ליברמן כי אמנם מדינת ישראל נמצאת במשבר דיור שנגרם מ"הזנחה קלה בשנים האחרונות", אך במשרד האוצר יודעים מה צריך לעשות. הוא חזר על דבריו כי עד סוף 2022 יצליחו לבלום באופן משמעותי את עליית מחירי הדיור וכי כבר ב-2023 נתחיל לראות ירידה במחירים. זאת אמר בביטחון עקב בחינת תוצאות המחצית השנייה של השנה, בה הגיעו לשיא של כ-100 אלף שיווקים (הצעות שהמדינה מציעה לקבלנים לבנות, אבל לא כל השיווקים נסגרים בהצלחה) ומעל 60 אלף עסקאות (חתימות חוזה).
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- 6.דן 26/12/2021 13:27הגב לתגובה זוחלק ניכר מחברות הייטק מעבירות את הייצור לאסיה בגלל עלויות. אולי האוצר יתערב בשער הדולר ויהפוך את הייצור בארץ לקצת יותר תחרותי ומצד שני ידאג לגבות מס נוסף לכל חברה שקיבלה כסף מהמדינה והעבירה אפילו חלק מהייצור לחו"ל. שלא יהיה כל כך כדאי להעיף את הייצור מהארץ. ...קצת ציונות !
- 5.ליברמן 25/12/2021 17:39הגב לתגובה זורוצה שהכסף יישאר פה .ברור איך יחלק את השלל. והצעירים תשלמו מיסים ותגורו אצל ההורים ליברמן לא דואג למשפחה שלו יש דירות .
- 4.רז 23/12/2021 11:24הגב לתגובה זוהמשפט הזה מעיד על העדר חזון. הוא בעצם אומר לכל מי שמנפיק, מקים סטארטפ אפ וחולם לפתח אותו ולהישאר בארץ לשכוח מזה. והמשפט על הדירות הוא פשוט לעג לרש. אין פה 100 אלף שיווקים, התחלות הבניה עומדות על אלפים בודדים במקרה הטוב בשנה.
- 3.אני רק שאלה 22/12/2021 17:26הגב לתגובה זוולמשכורות של עובדי מדינה
- 2.עושה שכל 22/12/2021 15:46הגב לתגובה זוזה ממה שמע מאיזה פקיד חצי שעה קודם! ולסתום קצת לא בבית ספרנו!!
- 1.חיים סגל 22/12/2021 15:28הגב לתגובה זותמכור את כל הקשישים לכל המרבה במחיר ובמבצע. ממילא אתה מרעיב אותם ןמכריח אותם לבחור בין תרופות לאוכל או לחימום... תמכור אותם וחלאס.
- בני 22/12/2021 17:40הגב לתגובה זוצעירים היום לא יכולים לקנות דירה, מקומות עבודה נסגרים, רגולציה חונקת, דורות צעירים שמשלמים יותר מיסים מההורים שלהם, אותם קשישים היו צריכים רק 100 משכורות לדירה, היום מדובר ב300. החישוב הוא לפי משכורות נטו, ולא לפי ההונאה החישובית של השלטון לפי משכורות הברוטו!. אני לא יכול לקנות דירה עם הברוטו שלי. במצב של היום, קשיש אמור לעזור לצעיר לרכוש פה נכס אחרת הצעיר יברח מפה ולא יהיה ממי לקחת מיסים.
- אהרון 23/12/2021 14:32יש קשישים עם נכסים וממון ויש קשישים קשיי יום כך גם לגבי הצעירים יש עשירים ויש עם מעט כסף . ולכן הכללות לא מתאימות . צריך וחובה למצוא את האיזון חלק האזרחים שאין להם ללא הבדל גיל מין או גדע
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
